משפט שדה: כבוד יש, אישיות אין

1. הזקן החילוני

העליון הכיר בזכות החילוני לגדל זקן כחלק מאישיותו

אהרן ברק, לשעבר נשיא בית המשפט העליון, קובל כי זכותו של האדם לאישיות אינה מעוגנת בחוקי היסוד שמגבשים את מגילת הזכויות הישראלית. "ניתן היה לצפות שהבסיס להסדרה תת־חוקתית של אישיות האדם ביחסה עם הזולת יעוגן במגילת הזכויות של האדם בהוראה חוקתית מיוחדת המעניקה לאישיותו של האדם — כל אדם — מעמד חוקתי ביחסיו עם המדינה", כותב ברק במאמר שפרסם בספר שהוקדש לשופטת בדימוס טובה שטרסברג־כהן.

אך לא אלמן ישראל. המשפט הישראלי פיתח לאורך השנים הכרה בייחודיותו האנושית של האדם. החקיקה הכירה בזכות לשם טוב ובהיבטים מסוימים של הפרטיות. את עיקר העבודה עשה העליון.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק עם שרת המשפטים איילת שקד צילום: עמית שאבי

זה הפן הפחות מוכר של האקטיביזם השיפוטי שמנואץ בידי חלק מהפוליטיקאים, והוא גם המקור היצירתי לזכויות אדם. למשל, זכותו של בגיר לשנות את שמו, להביע את עצמו בלשון הרצויה לו, זכותו להגנה על רגשותיו.

כך היה בפרשה המפורסמת את בית המשפט העליון — זכותה של רותי נחמני להרות מביציות שהופרו בזרעו של בעלה לשעבר דני נחמני שהתנגשה בזכותו של דני שלא להפוך לאב. הרכב מורחב של אחד עשר שופטים פסק לטובת רותי. בעמדת דני תמכו, בין היתר, ברק ושטרסברג־כהן שסיווגה את זכותו של דני כחלק "מחופש הפיתוח של אישיותו".

בפסק דין אחר הכיר העליון בזכותו של חילוני שמגדל זקן לקבל ערכת מגן מתאימה מבלי שיידרש לגזוז את זקנו. השופט אליהו מצא כתב שהזקן הוא "חלק מדמותו ומהווייתו האישית" של האדם. היבטים מרכזיים אחרים של אישיות האדם הם ההגנה על התפתחותו וההגנה עליו מפני העולם הסובב אותו. העידן הטכנולוגי החודרני מאיים על סדרת זכויות שמונה ברק: הזכות לאנונימיות, הגנה מפני הצגתו המעוותת והשקרית של אדם במרחב הציבורי, הגנה על דימויו ותדמיתו, שליטה על הנתונים הנוגעים לו. ולצדן זכויות "מסורתיות" יותר שצפויות להתנכלות. ברק מזכיר את הזכויות, ואנו נזכיר את המתנכלים. למשל, הזכות לקיים יחסי משפחה שמאותגרת לעתים בידי הדין הדתי, או חזקת החפות שנרמסת לעתים בידי המערכות המשפטיות או חופש הביטוי התקשורתי. בחוקה הגרמנית יש סעיף מפורש שמגן על האישיות. הוראה דומה, מציין ברק, יש בחוקות של יוון, פורטוגל, איטליה, ספרד ואסטוניה. בישראל, לעומת זאת, אין זכות חוקתית עצמאית לאישיות.

2. סיבות פוליטיות

רק כבוד האדם וחופש העיסוק קיבלו הכרה חוקתית

ד"ר אלעד אורג מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו פיתח בעבודת הדוקטורט שלו את הזכות לזהות מידע. לטענתו, "ההגנה החוקתית על זכויות האדם מתבססת בעיקרה על הזכות ל'כבוד אדם וחירותו', מהסיבות הפוליטיות שבגללן רק היא, לצד חופש העיסוק, עוגנה בחוקי היסוד. אולם, חוקת זכויות אדם מודרנית ו'נורמלית', כמו שיש במדינות מתוקנות, היא מקיפה ומפורטת הרבה יותר".

זכויות אלה, גם בלי הכרה מפורשת בזכות לאישיות, יודעים השופטים לגזור ולהחיל. ובכל זאת, ברק היה רוצה לראות את הזכות לאישיות נכללת בחוקה הישראלית: "הייתכן כי זכותו של אדם לקניין ולמשפחה — זכות שיש לו כלפי זולתו — תמצא את עיגונה בזכותו של האדם לקניין ולמשפחה כלפי המדינה, והסדר דומה לא יחול לעניין אישיותו של האדם?".