היועמ"ש: "דסק"ש 'גנבה' פשרה בפרשת רכישת מעריב בידי דנקנר"; בכיר באי.די.בי: "חוסר הבנה"

"התנהלות החברה היתה שלא על פי סמכותה בכל הנוגע לניהול התביעה הנגזרת בשמה", כותב עו"ד ליאב וינבאום ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בעמדת היועץ שהוגשה הבוקר (א') לבית המשפט המחוזי מרכז בפרשת דסק"ש-מעריב.

וינבאום מותח ביקורת על דסק"ש שלכאורה "גנבה" הסדר פשרה מתחת לאפם של באי כוח התובע הנגזר בפרשת רכישת מעריב בידי הקונצרן של נוחי דנקנר. השופט גרוסקופף אישר את הבקשה וקבע שפזיזותם של הדירקטורים בדסק"ש שרפה לקונצרן מעל 300 מיליון שקל ברכישה הכושלת והאינטרסנטית של מעריב.

ביולי האחרון הציגה החברה לבית המשפט הסדר פשרה בהיקף של כ-100 מיליון שקל בתביעה הנגזרת שהוגשה על ידי התובע רמי אוסטרובסקי וזאת, מבלי לשתף או לקבל את הסכמת באי כוחו, עוה"ד רונן עדיני ורם דקל.

וינבאום מבקר את נטילת המושכות מידי באי כוח התובע לידי החברה. "מתן יכולת לחברה להתערב בניהול התביעה הנגזרת בכל שלביה, ובמיוחד בשלב הפשרה, עלולה ליצור 'אפקט מצנן' משמעותי לבעלי מניות ולגורמים אחרים הזכאים להגיש בקשות לאישור תביעה נגזרת", כותב ב"כ היועץ. "מעמדה של החברה מצטמצם רק לאותם מצבים שבהם אופן ניהול התביעה, לשיטת החברה, עלול לפגוע באינטרסים שלה, והיא אינה רשאית לפנות לבית המשפט כל אימת שברצונה להשמיע את עמדתה ביחס להליך המתנהל... מתן יכולת נרחבת לחברה להתערב בהליך התביעה הנגזרת עלול לאפשר לחברה לנקוט מהלכי סרק שמטרתם להכביד על התובע הנגזר ולסכל את בירורה של התביעה".

נוחי דנקנר (ארכיון) צילום: רויטרס

לגבי התנהלותה של דסק"ש במקרה הנוכחי קובע וינבאום שמסתמך על פסיקת העליון: "עליה לבקש מראש את רשותו של בית המשפט לנהל מגעים לפשרה, ולא להביא הצעת פשרה מוגמרת לאישור בית המשפט, משום שניהול מגעים לפשרה עלול לחבל בניהול ההליך במקביל בידי התובע". עם זאת הוא מוצא לנכון לציין כי "לא נעלמה מעין הטענה שמוסדות החברה שפעלו לאישור הסדר הפשרה כבר אינם נגועים בניגוד העניינים לכאורה שהצדיק את ניהול התביעה כתביעה נגזרת מלכתחילה".

התוצאה היא שלמרות הביקורת מותיר היועץ בידי בית המשפט את ההחלטה האם לאמץ במקרה הנוכחי את הפשרה. הוא מבקש מבית המשפט להסדיר ככל הניתן בפסק דינו את מערכת היחסים בין השניים – התובע והחברה – במיוחד במצב של ניגוד עניינים לגבי ההסדר. ולגבי מעמדם של עדיני ודקל כותב וינבאום: "ישנה חשיבות מעשית גם קביעת גמול ושכר טרחה ראויים לתובעים הנגזרים ובאי כוחם, שיביא בחשבון את המשאבים והמאמצים שהושקעו על ידם בניהול ההליך. זאת, על מנת שלא ייפגע מערך התמריצים של בעלי מניות להגיש הליכים נגזרים בעתיד".

"חוסר הבנה של היועץ", מגדיר בכיר באי.די.בי את ביקורת היועץ המשפטי לממשלה באמצעות עו"ד ליאב וינבאום על התנהלות דסק"ש בהסדר הפשרה בתביעה הנגזרת

על רכישת מעריב.  לטענתו, לא התנהל כל משא ומתן מאחורי גבם של באי כוח התובע הנגזר עוה"ד רונן עדיני ורם דקל. "הנתבעים היו אלה שניהלו משא ומתן במשך חצי שנה מול הביטוח ורק שזה הסתיים הם הודיעו להנהלת דסק"ש על הסיכום והפשרה של 100 מיליון שקל", אומר הבכיר, "כשקיבלנו את ההצעה, הזמנו את באי כוח התובע לדיון בהצעה, והם בחרו שלא לבוא. מצאנו את ההצעה כראויה והבאנו אותה לפני בית המשפט. בדיוק לפי המתווה שקבע היועץ המשפטי לממשלה". לגרסת החברה, גם באי כוח התובע חשבו שההצעה ראויה ולכן לא התנגדו לה והותירו לשיקול דעת בית המשפט. "כולם, גם היועץ, מבינים שההצעה טובה", אמר הבכיר.

בתגובת דסק"ש נמסר כי: "בניגוד לנאמר, דסק״ש לא פעלה ללא אישורו של בית המשפט. לאחר קבלת הצעת הפשרה ולאחר שדנה בפשרה כמתחייב, פנתה החברה לבית המשפט וביקשה לקבל את הוראותיו. בית המשפט קבע כי לאור הצעת הפשרה על התובעים הנגזרים לגבש עמדה בנושא, ואלה הודיעו כי הם משאירים לשיקול דעת ביהמ״ש את אישור הפשרה. לכן, לא יכול להיות ספק שהחברה פעלה כדין, בשקיפות מלאה, ובהתאם לכל הכללים שהתווה בית המשפט העליון. צר לנו על כי היועץ המשפטי לממשלה, אשר אף שאינו מתנגד לפשרה, בחר להתייחס למצב דברים זה מבלי לבחון לעומקן את עובדות המקרה, אשר מצביעות באופן ברור על התנהלות ללא רבב של דירקטוריון דסק"ש.