נאות חובב: מבנה המועצה עלה פי 3 מהמתוכנן ועבודתו נעצרה בשל חשש ליציבותו
התקציב המתוכנן של הפרויקט עמד על 24 מיליון שקל והגיע לקראת סיום ל-82 מיליון שקל; חברת הניהול התריעה בפני ראש המועצה על ליקויי בטיחות של הקבלן אך הוא הורה להמשיך בעבודות
הקמתו של מבנה מועצה חדש ומרכז מבקרים במועצה האזורית נאות חובב העלתה בבדיקת מבקר המדינה ליקויים רבים בכל שלבי התכנון וההקמה, כאשר בשורה התחתונה עלות הקמת המבנה הייתה גבוהה פי 3 מהסכום המתוכנן ובסוף התהליך היה חשש ליציבות המבנה.
קראו עוד בכלכליסט:
- "במועצה המקומית באר יעקב יש תרבות של אי תקינות מנהלית"
- עיריית נצרת עילית הותקפה על ידי סייבר, ונמנעה הגשת תביעות על עבירות בנייה
- המבקר חושף נפוטיזם ברשויות המקומיות: בבית שמש רוב עובדי העירייה הם קרובי משפחה
מפעל ברמת חובב צילום: חיים הורנשטיין
ההחלטה להקים מבנה חדש למועצה וכן מרכז מבקרים עלתה בשל מיקום המבנים הקיימים של המועצה במתחם בתוך אזור התעשייה, ששימש בעבר לבריכות חמצון לטיהור שפכים. במועצה טענו כי הם נבנו "בשיטת 'טלאי על טלאי' אשר מקשה עליהם לתמוך בהרחבת הפעילות של המועצה מבחינת התשתיות ואף יצר חשש מבעיות בריאותיות עם עליית ריחות קשים מהקרקע באזור. בדצמבר 2010 אישרה המועצה תקציב לתכנון הקמת מבנה חדש שיכלול את כל יחידותיה וכן מרכז מבקרים שימוקם במבואה לאזור התעשייה בגבולו המזרחי בסמוך לכביש 40. הפרויקט חולק לכמה מתחמים נפרדים בשטח בנוי כולל של 4,917 מ"ר.
תחילת העבודה להקמת מבנה המועצה ומרכז המבקרים נקבעה לפברואר 2014 ותוכננה להסתיים בתוך כ-20 חודשים, כלומר באוקטובר 2015. הקבלן שנבחר החל בבניית המבנה במהלך 2014. באוגוסט 2017, כשנה ועשרה חודשים לאחר המועד המתוכנן, טרם הושלמה הקמת מבנה המועצה ומרכז המבקרים. במהלך תקופה זו גדל תקציב הפרויקט ביותר מפי 3 מכ-24.1 מיליון שקל לכ-82 מיליון שקל. במאי וביוני 2017 ביקשה מהנדסת המועצה להפסיק את העבודות באתר, בשל חשש ליציבות המבנה.
לפי המבקר, הליקויים בהקמת המבנה החלו כבר בשלב קבלת ההחלטה, הגדרת הסמכויות של המועצה שונה מהגדרת סמכויותיהן של עיריות ומועצות מקומיות ואינה כוללת הסמכה לבנות בניינים לתועלת הציבור. למרות זאת, לא ביקשה המועצה חוות דעת משפטית בנוגע לסמכותה בנושא. גם בצד התכנון של הפרויקט נמצאו ליקויים רבים, המועצה לא דנה במכלול העלויות הכרוכות בהקמת מבנה המועצה ומרכז המבקרים בטרם אושרו התקציבים לתכנון ולהקמה של הפרויקט, ובכלל זה לא הציגה אומדן כללי לעלות הקמתו.
הליקויים גלשו גם לשלב המכרז להקמת המבנה, למכרז הוגשו רק 2 הצעות מתוכן נבחרה ההצעה הזולה ואף עלה חשש כי הזוכה נחשף להצעת המתחרה לפני שנפתחה תיבת המכרזים. כמו כן גורמי המקצוע העלו ספקות בנוגע ליכולתו של הקבלן לבצע את הפרויקט. גם במסמכי המכרז התגלו ליקויים ונמצא כי הוא לא כלל עבודות מהותיות בפרויקט כגון: איטום, בניית קירות פיתוח לתיחום המבנה וכן לעבודות העפר והחפירה. לאחר ההתקשרות עם קבלן השלד נחתמו הסכמים נוספים עמו בסכום של 3.76 מיליון שקל, תוספת של 16% מההתקשרות הראשונה. בהמשך נמצאו ליקויים בחיפויים והמועצה שינתה את סוג החיפוי והעבירה את העבודה לקבלן אחר בתוספת של כחצי מיליון שקל.
אם לא די בכך, חברת הניהול של הפרויקט עדכנה את המועצה בעת הבנייה על ליקויי בטיחות רבים בפרויקט ועל כך שקבלן השלד ביצע יציקות בטון ללא אישור גורמי המקצוע. למרות המידע שהועבר למועצה היא נמנעה במשך חודשים מלנקוט בפעולות אכיפה כלשהן מול הקבלן המבצע, וראש המועצה אף הנחה את חברת הניהול שלא לנקוט בפעולות למניעת ליקויי הבטיחות באתר הבנייה אף שהן היו עלולות לסכן את בטיחותם של השוהים בו, ואף הורה להמשיך בעבודות. כמו כן אושרו לקבלן תשלומים על פי הערכה ומבלי שצירף כתבי כמויות כנדרש.
לסיכום כתב המבקר, "מחדליה של המועצה בניהול הקמתו של מבנה המועצה ומרכז המבקרים הובילו להגדלה ניכרת בתקציב ולהתמשכות העבודות להקמת הפרויקט מעבר ללוחות הזמנים שקבעה, וכן העלו חששות ליציבות המבנה....התנהלות כזאת עלולה להביא לידי פגיעה באמון הציבור במערכת השלטונית".
מהמועצה נמסר, "קיבלנו את דו"ח המועצה והמבוקרים לומדים את הדוח ואת הליקויים, המועצה תמלא אחר הוראות חוק מבקר המדינה ותקים ועדה לתיקון הליקויים ככתבם וכלשונם".
