"מדינת ישראל תגיע בוודאות לשיתוק תחבורתי בתוך שנה"

"ב-11 השנים האחרונות נסעתי בכבישים וראיתי החמרה בנושא זה מדי חודש. אני אומר לכם: עוד לא ראיתם כלום. מדינת ישראל תגיע בוודאות לשיתוק תחבורתי בתוך שנה בערך". כך הזהיר היום (ג') פרופ' מנואל טרכטנברג בכנס המסים השנתי של פירמת פאהן קנה Grant Thornton Israel בתל-אביב.

לדבריו, "החישוב פשוט. בכל שנה מתווספים לצי הרכב בארץ 240 אלף כלי רכב חדשים. מכיוון שהאורך הממוצע של מכונית הוא 4.5 מטר, גם אם ניקח בחשבון רק 200 אלף מכוניות - נקבל צורך של תוספת 900 קילומטר של כבישים בכל שנה. אבל בכל שנה נסללים רק 200 קילומטר של כבישים".

"לא צריך יותר כדי להבין שיהיה שיתוק תחבורתי ושנגיע למצב שבו המהירות הממוצעת בכבישים המרכזיים בישראל תהיה 10 קמ"ש וזה שיתוק תחבורתי. יש לכך מחיר כלכלי אדיר. משבר הדיור זה piece of cake לעומת השיתוק התחבורתי. אם אדם לא יכול להגיע לעבודה, זה שיתוק של מדינת ישראל. למה זה קרה? כי מדינת ישראל לא השקיעה עד לאחרונה בתחבורה ציבורית. התפיסה היתה 'שיסתדרו, יש רכב פרטי'. רכבים פרטיים זה נהדר למשרד האוצר כי הוא יכול לגבות מיסים על כל שרשרת הערך של הרכב וזה אחד ממקורות המיסוי החשובים במדינה", אמר טרכטנברג. 

פרופ' מנואל טרכטנברג צילום: עמית שעל

לדברי הח"כ לשעבר "מבחינה זו גם עליית מחירי הדיור היא דבר נהדר למשרד האוצר בשל המיסוי על דיור. ככל שמחירי הדיור עולים כך גדלים עודפי המיסים וזה טוב למצב הגירעון וליחס החוב תוצר. יש תמונה ראי של המקרו והמיקרו. ביד אחת מורידים מיסים וביד שנייה מוסיפים מיסים סמויים".

טרכטנברג התייחס לפערים בין נתוני המקרו החיוביים לבין הקשיים הכלכליים והבעיות שהישראלי הממוצע נתקל בהן. כך לדבריו "בהיבט החינוך, לגדל ילדים בגיל הרך בישראל זה בלתי אפשרי מבחינת העלויות. מי שיש לו שני ילדים בגיל הרך, יש לו למעשה משכנתא שנייה. בנוסף לכך, יש קושי להגיע למקום העבודה בשל בעיית התחבורה הציבורית וכתוצאה מכך משפחה כזו צריכה להחזיק שתי מכוניות ואז התחבורה הופכת למשכנתא שלישית שיוצרת עלות מאד גבוהה. יש כאן חיבור של עלויות של הדיור, החינוך לילדים ובעיית התחבורה שמאלצת משפחות צעירות להחזיק רכבים פרטיים וכל אלה נושקים כבר להכנסה הממוצעת של משק בית", הוסיף.

לדברי טרכטנברג, אם אנחנו רוצים להגיע לממוצע ההוצאה הציבורית בשירותים חברתיים של מדינות ה-OECD אנחנו צריכים להוציא עוד 60 מיליארד שקל לשנה ואנחנו נצטרך להתקרב ליעד הזה. בשלב הראשון צריך להגדיל את ההוצאה הציבורית השנתית בכ-23-22 מיליארד שקל.

כך נראה פקק תנועה בלוס אנג'לס ערב חג ההודיה. בקרוב בכביש הסמוך לביתכם:

רו"ח מיקי בלומנטל, שותף מנהל בפירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות’ Grant Thornton Israel, התייחס לפרסומים על כוונות הממשלה להוריד מסים לאור גביית המס העודפת בשנת 2017 שצפויה להסתכם בכ-20 מיליארד שקל. "המשק שלנו זקוק לתשתית פיסקאלית יציבה שתוביל לצמיחה ולכן מהלך של הורדת מסים כתוצאה מעודף גביה זמני עשוי לפגוע ביציבות המשק. שכן בכל נקודת זמן בה יהיה חוסר בגבייה יבוצע מהלך של הגדלת שיעור המס. מן הראוי הוא לשקול לנצל את גביית המס העודפת לצמצום הגרעון הממשלתי ולהגדלה של ההוצאה הציבורית על שירותים חברתיים כמו חינוך, בריאות, פיתוח תשתיות, ורווחה על מנת שנסגור פערים גדולים שקיימים בתחום בין ישראל לרוב מדינות ה-OECD. פערים שהולכים ומתרחבים לרעתנו כבר למעלה מ- 20 שנה והגיעו לשיא לאחרונה. אם ב-1995 שיעור ההוצאה הציבורית על שירותים חברתיים ביחס לתמ"ג היה בישראל 17% ובממוצע ה-OECD כ-19%, בסיכום 2016 השיעור בישראל ירד לכ-16% אבל ממוצע ה-OECD צמח ל-21%", אמר בלומנטל.

רו"ח מיקי בלומנטל