פרשנות
רפורמת המסים של טראמפ: איך נתניהו יגיב לפיתוי האמריקאי?
בישראל חוששים כי הרפורמה תגביר את התחרות על החברות הבינלאומיות והסטארט־אפים שצומחים בארץ ובהמשך עוברים לארה”ב
- בישראל לא צריכים להוריד את מס החברות בגלל טראמפ
- רפורמת המס האמריקאית: תוכנית נטו אי שוויון
- הסנאט האמריקאי אישר את רפורמת המס הגדולה ביותר מאז ימי הנשיא רייגן
חלון ההזדמנויות המרכזי של האוצר הוא תקציב 2019, אולם לאור ההתעקשות של כחלון ונתניהו לאשר אותו במרץ הוא צריך לעבור את אישור הממשלה כבר בינואר, מה שמשאיר מעט מאוד זמן לדרגים המקצועיים להבין את משמעויות המהלך האמריקאי, שטרם סיים את הליך החקיקה, ולקדם תוכנית כלשהי שתתמודד איתו. בימים אלו עובדים ברשות המסים על פרק המסים בחוק ההסדרים עבור התקציב, וייתכן ששם ינסו להכניס את המהלכים הרלבנטיים, אם יספיקו.
השאלה כיצד ישראל צריכה להתמודד עם המהלך מתחלקת לשני רבדים שונים לחלוטין, שיש מי שכבר מנסה לבלבל אותם - מס החברות הכללי והטבות המס. מס החברות הכללי שעומד על 24% ויירד בסוף החודש ל־23%, הוא לא המס שמשלמות חברות שישראל וארה"ב מתחרות על הפעילות שלהן. אותן חברות משלמות שיעורי מס נמוכים בהרבה שנעים בין 16% עבור חברות יצואניות במרכז ועד ל־5% עבור חברות עם חשיבות אסטרטגית כמו אינטל (בפריפריה), כאשר בדרך יש עוד שיעורי מס של 7.5%, 12% ו־6% בהתאם למיקום ואופי ההכנסות. מי שבאמת משלם מס מלא של 24% הם עסקים קטנים, או כאלה שכל השוק שלהם הוא מקומי שכמעט ולא מייצאים ולא נמצאים באמת בזירה הבינלאומית, עליהם ארה"ב לא באמת מתחרה. כך שהתחרות היא על שתי קבוצות החברות הבינלאומיות והסטראט־אפים עם הפריון הגבוה שישראל מנסה להילחם עליהן ובעיקר להגדיל את ההשקעות שלהן והרחבת מרכזי הפיתוח שלהן בארץ.
מחפשים מקלטי מס
בכל הנוגע להטבות המס לחברות הגדולות, אותן הטבות שעומדות שוב במוקד לאור כוונתה של טבע לפטר 1,700 עובדים, מדובר בהטבות נרחבות יותר מאלו שיינתנו בארה”ב. פטור ממס לשלוש השנים הראשונות על קניין רוחני שישוב לארה”ב, אחר כך ישולם מס של 12.5% וב־2025 יעמוד על 15.6%.
מה שצפוי כעת להטריד את האוצר ורשות המסים הוא דווקא הסעיפים הקטנים. כך למשל אחד הסעיפים מדבר על כל שחברות שמשלמות מס של פחות מ־10% על רווחים שהופקו במדינה אחרת ישלמו קנס־מס בארה”ב, הכוונה כמובן היא להתמודד עם הסטת הרווחים למקלטי מס, אולם גם ישראל עלולה להכנס לסעיף הזה במסגרת הטבות המס המשמעותיות המעניקות שיעורי מס הנמוכים מ־10% מה שיהפוך את ישראל לפחות אטרקטיבית לאותן חברות.
אף אחת לא באה
החקיקה החדשה היא עוד שלב בתחרות על החברות הבינלאומיות, מאבק שבמשרד האוצר הבינו בשלב מוקדם יחסית. בימים אלו היתה אמורה להתקיים פגישה ישראלית רמת דרג בניו יורק ובסן פרנסיסקו עם חברות בינלאומיות שפועלות בארץ, כדי להציג להן את ההטבות ולשכנע אותן להרחיב את הפעילות. אולם אף שהופצה כבר ההזמנה לכ־50 חברות, בהן גוגל, אפל, אינטל ועוד, אף אחת מהחברות לא אישרה נוכחותה, והפגישות בוטלו.
אישור הרפורמה של טראמפ בסנאט מעמיק את הצורך של ישראל להנגיש את מה שכבר חוקקה לאותן חברות. בינתיים זה לא קורה.