מסטארט־אפ ניישן לאימפקט ניישן

חברת Soapy מפתחת מערכת ניידת לחיטוי ידיים, שתמנע הפצת מחלות במדינות מתפתחות; הסטארט־אפ חרגול עוסק בהפקת חלבון מחרגולים במטרה להילחם ברעב במדינות מוכות בצורת; ולמונייד היא חברת ביטוח שפועלת על פי מודל שבו 20% מכל פרמיה עוברים לתפעול החברה, ושאר הכסף נועד לתשלום תביעות. שלוש החברות הישראליות הללו הן חלק מתחום חדש ומתפתח בעולם חברות הסטארט־אפ: מיזמים של הייטק חברתי, או סושיאל־טק (Social-Tech) שהעקרונות העסקיים שלהם מונעים גם על פי החלטות הנוגעות להתפתחות של הטכנולוגיה או המיזם אך גם על פי היכולת שלו לתת מענה לאחת מבין 17 בעיות הומניטריות שהגדיר האו"ם.

הצלחת המיזמים נמדדת לפי היכולת שלהם להשפיע - לייצר אימפקט - מבחינה חברתית וסביבתית בתחום שבו הם פועלים. כך למשל חברה שפועלת בתחום מיגור הרעב תימדד ביכולת שלה להעלות ערכים תזונתיים, ובגודל האוכלוסיה שתיחשף למוצר ותוכל להשתמש בו. ההצלחה מוגדרת כרווח חברתי, שחשוב באותה מידה כמו הרווח הכלכלי מתמלוגים או מכירות.

לצד מיזמי הסושיאל־טק פועלות קרנות של השקעות אימפקט - שבהן המשקיע מחפש שורת רווחת כפולה: תשואה כלכלית לצד רווח חברתי וסביבתי. האימפקט נמדד בשורה של מדדים הכוללים את השפעתו על אוכלוסיות העולם וצימצום הבעיות בתחומו.

משתתפי הכנס מימין לשמאל: אנדראס ארנסט, סר רונלד כהן, קובי פייגנבאום, הליאס וירג'יני, ניר שמעוני, עומרי בורל, קתרין בראון, אוליביה דלארו, ג'ון דושינסקי. בדאבוס יש ציפיות מישראל צילום: אוראל כהן

תחום האימפקט נולד בארגון האומות המאוחדות כשניסה לבחון את עתידה של האנושות: התחממות גלובלית, מלחמות ברחבי העולם, עוני, רעב, חוסר שיוויון מגדרי וקיטוב כלכלי גרמו שם לחשוב כיצד ייראה העולם ב־2030. על כן לפני שנתיים פרסם האו"ם 17 יעדים לפיתוח בר־קיימא (Sustainable Development Goals‏, ובקיצור SDG's) וביניהם מאבק בשינויי האקלים, הגנה על האוקיינוסים והיערות, חיסול העוני והרעב, גישה למים נקיים, שיפור הבריאות והחינוך, שוויון מגדרי וקידום השלום. באו"ם סברו שהישועה תגיע משילובו של הסקטור הפרטי במערכה. חברות וסטארט־אפים הצטרפו למירוץ האימפקט, ותעשייה שלמה של מיזמים וקרנות השקעה קמה.

ישראל היא אחת מ־193 המדינות שמחויבות ליעדי האו"ם והציפיות שאומת הסטארט־אפ תהפוך בקרוב לאומת האימפקט גבוהות, כך עולה מהכנס הבינלאומי Scaling Social-Tech שערכה חממת הטכנולוגיה הישראלית TechForGood בשיתוף עם שגרירות שוויץ בישראל ביום חמישי בבורסה בתל אביב, ועסק בצמיחת הסושיאל־טק הישראלי.

מאמינים בתיקון עולם

"הערך בישראל זה רוח היזמות והחדשנות, לצד הערך של תיקון עולם, שכולנו גדלנו עליו", אמר ראשון הדוברים בכנס, סר רונלד כהן, מקים apax, מקרנות הון הסיכון הראשונות שמשקיע בתעשיית ההיי־טק הישראלית מראשית שנות ה־90; וכיום יו"ר הוועידה הגלובלית להשקעות אימפקט. "20 שנה אחרי שסיליקון ואדי נהפך לסיליקון ואלי, מהפכת השקעות האימפקט בישראל תהיה גדולה לפחות כמו מהפכת השקעות ההייטק". ואם בעבר תוכניות עסקיות נבחנו על פי החזרה של השקעה ורמת סיכון, כיום כהן טוען שהוא לא רואה תוכנית עסקית בלי רכיב אימפקט. "אנחנו מבינים שההון שזורם במערכת לא יוכל להיות מוכתב רק מסיכון והחזרה. אנחנו צריכים לחשוב על ההשלכות השליליות שמגיעות מההחלטות שלנו ועל שינוי חיובי שנוכל לעשות בחיים".

לדברי עומרי בורל שביחד עם ניר שמעוני, ייסדה את חממת TechForGood "קריירה משמעותית ורווחית שמקדמת גם ערכים חברתיים לא צריכה להיות פריבילגיה של מי שיוצא לפנסיה, או נולד למשפחה עשירה מאוד. אפשר היום להוביל עסקים שמייצרים אימפקט חיובי בליבת העשייה מבלי להתפשר על הרווחיות הכספית הגבוהה."

לדברי בורל (33), שעבדה במשרד האוצר, אך עזבה לטובת הקמתם של ארגונים שיקדמו ארגונים עסקיים־חברתיים העלייה במיזמים ותאגידים בישראל שמבינים שהאסטרטגיה שלהם לחדשנות צריכה לכלול מטרות של אימפקט, יצרה בישראל תעשייה בוגרת מספיק כדי להפוך להיות גלובלית: "הדאגה שלנו היא להביא משקיעים ותאגידים בינלאומיים, לפתיחת מרכזי חדשנות, לחיפוש אחר טכנולוגיות חדשות שייצרו להם גם ביזנס וגם אימפקט". בורל סיפרה כי כיעד הציבו להשיג עד 2030 השקעות של יותר ממיליארד דולר בתעשייה.

ניר שמעוני (43) עם רקע ניהולי נרחב בגופים כמו רשות ההגבלים העסקיים וסלקום, וכן כיזם בתחום הפינטק, הוא איש החזון מאחורי TechForGood לדבריו "אנחנו מגדירים מיזמי סושיאל־טק באמצעות שלושה קריטריונים: כוונת היזמים לעשות טוב כחלק מהדנ"א של המיזם בתהליך קבלת ההחלטות ובמדדים חברתיים שבונים בדיוק כמו רווחיות כלכלית; חדשנות טכנולוגית ששינתה תעשיות ועכשיו משנה את העולם החברתי; והאפשרות לתת מענה לבעיות גדולות ושווקים גדולים שיבטיחו תשואה כלכלית גבוהה למשקיעים".

אבל מה מושך יזמים ומשקיעים אל התחום? מדוע שלא ימשיכו להתעסק רק בחברות שמבטיחות להן שורת רווח? תעשיית האימפקט הובילה לשינוי בגישת הפילנתרופיה של משפחות עשירות, סיפר אנדראס ארנסט, מנהל תחום האימפקט בקרן Anthos Asset Management, קרן פרטית שהוקמה לפני שלוש שנים של משפחה ששורשיה בהולנד בסכום של כ־200 מיליון יורו: "בני המשפחה היו בעבר המשקיעים הגדולים באירופה באנרגיה סולרית ובאנרגיית רוח ויש השקה בין נושאים אלה לנושאי האימפקט של הקרן הזאת. כשמסתכלים על רוב בני המשפחות האירופיות עם 'הכסף הישן' — הם לא אוהבים בתים גדולים או מטוסים. הם חושבים 'אילו ערכים נעביר לדור הבא' וקרן אימפקט זה לא פילנתרופיה עבורם: אנחנו מחפשים לא רק תשואה. עד היום השקענו ב־12 חברות בתחומים כמו ייעור באפריקה, טכנולוגיות מים, תעשיית המזון וחינוך למזון בריא ופתרונות פיננסיים להשגת דיור, והתשואות שאנו מקבלים גבוהות מאוד גם לעומת קרנות ונכסים אחרים שלנו".

שכן אותם משקיעים מחפשים כמובן גם תשואות. על פי נתונים שהציגה קתרין בראון, מנהלת תחום האימפקט והקיימות בפורום הכלכלי העולמי, תחום השקעות האימפקט צמח משמעותית בעשור האחרון עם השקת קרנות ייעודיות לאימפקט בבנקים ובמוסדות הפיננסים הגדולים בעולם, בעיקר בצפון אירופה, ומוערך כיום ב־114 מיליארד דולר על פי דו"ח של ה־GIIN: "השקעה לפי מנגנוני השקעות ESG (Environment Social and Governance), שמשלבות מדדים סביבתיים, חברתיים ומשילות נכונה, מראה החזרים גבוהים יותר מאלו של השקעות 'מסורתיות' או 'רגילות'. אלו חדשות מצוינות, כשישנם כ־290 טריליון דולר של נכסים המנוהלים על ידי קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקרנות ויכולים להיות מושקעים גם בתעשיית האימפקט".

לדברי בורל הגבולות במשולש החברתי־עסקי־ממשלתי היטשטשו. "חברות יודעות לומר שעל כל דולר שהן משקיעות במניעת בזבוז מזון הן חוסכות 14 דולר. מבחינה עסקית שווה להתחיל לשים לב לבעיות חברתיות וסביבתיות שהן חלק מהן, כי יש בהן הזדמנות עסקית. במקביל ממשלות והמגזר החברתי הבינו שלהתבסס על תרומות ורצון טוב של אנשים להתנדבות פשוט לא עובד. הפערים רק מעמיקים והקיטוב רק גדל.

כדי לגשר על הפערים, השיק הפורום הכלכלי העולמי מנגנון כלכלי להשקעות בפיתוח בר קיימא (SDIP). כיום פועלים 75 פרויקטים, ומעל ל־38 ארגונים החברים בפרויקט כולל ממשלות, בנקים, ארגוני פיתוח ותאגידים. "מדברים על זה שהסושיאל־טק הוא כלי אידיאלי להשגת מטרות SDG, אבל אני חושבת שזה הפוך ושהמטרות הללו סייעו לייצר תעשייה. הסקטור הפרטי יכול למלא את הפער העצום הנדרש בהשקעות".

בראון הדגישה את מסגרת הזמן להשגת מטרות חברתיות שהוגדרה על ידי האו"ם ל־2030 והוסיפה שבדאבוס "חברי הפורום מצפים לראות חדשנות ישראלית שתתמוך בהשגת היעדים שהפורום הכלכלי העולמי הציב. הם רוצים לשמוע על הפתרונות והטכנולוגיות שיוכלו לתמוך בהם".

רוצים להישאר רלוונטיים?

אתם רוצים לפעול למען השינוי או שאתם רוצים להישאר לא רלוונטים?"' שאל את הקהל ג׳ון דושינסקי, מנחה הכנס שבעבר הוביל קמפיינים להעלאת המודעות לסוגיות חברתיות, ובהן את אתגר דלי הקרח שבאמצעותו נתרמו 100 מיליון דולר למחקר עבור מציאת תרופה למחלת ה־ALS. דושינסקי מאמין בלהט כי הצרכנים של היום יתמכו רק באותם מותגים וחברות שפועלות בתחומים חברתיים: "אתה צריך לתת לאנשים משהו להשתייך אליו לשתף ולהתרגש".

היתרון העסקי של שיווק שקונה את לב הצרכן, בעת שהתאגיד היצרני מתמודד עם הנזק הסביבתי שהוא בעצמו מייצר, הורגש בחברת פרוקטר אנד גמבל. "אני שמחה להודיע היום שנשיק את מהדורת הד אנד שולדרס Beach bottle בישראל באפריל הבא", סיפרה הליאס וירג׳יני, סמנכ״לית הקיימות בתאגיד הענק פרוקטר אנד גמבל, שהציבה לעצמה יעד ליצור אריזות פלסטיק מתכלות ב־100% "עד 2050 יהיה באוקיינוס יותר פלסטיק מדגים אלא אם נעשה משהו. כדי להעלות מודעות ולהזמין אנשים לקחת חלק בפתרון השקנו את קמפיין איסוף הפלסטיק מהחופים, כחומר להפיק ממנו בקבוקים של שמפו של הד אנד שולדרס שמכרנו בצרפת בקיץ שעבר". וירג'יני סיפרה בפגישה עם מנכ"ל סופר־פארם סיכמה כי המקום הבא שהקמפיין יושק בו הוא ישראל: "כששואלים אותנו למה בחרנו דווקא בישראל להשקה, עבורנו זו הצהרה — אנחנו רוצים שהיא תהיה אומת אימפקט". לדבריה, "פרוקטור מחפשת בישראל פתרונות לשימוש חוזר במים וקיימות. אנו זקוקים למוחות היזמיים כי אני מאמינה שישראל היא הבית לחדשנות".

מימין סיגל אדמוני רביד סמנכ"ל השיווק בלאומי־טק, יואל עזרא מ-Efa וניר שמעוני מ- TechForGood צילום: אוראל כהן

החיפוש אחרי הרעיונות החדשניים של ישראלים חזר כחוט השני לאורך כל הכנס, שגריר שווייץ ז'אן־דניאל רוך ציין כי "יש לנו עניין פוליטי ליצור יותר עם ישראל ולהתחבר". לדבריו, ההבדל באופי ההתנהגות העסקית בין המדינות מהווה בסיס לשיתופי פעולה. "אתם אוהבים למכור מהר את החברה ,ואנחנו אוהבים לגדל אותה לאורך דורות. לנו יש תעשיות מבוססות שנוצרו בעשרות השנים, וכאן יש אנשים מבריקים, אבל לפעמים לא ניתן לספק ייצור המוני ויש מחסור בכוח אדם מיומן לזה. אתם תבואו עם הרעיונות — אנחנו נייצר ונשווק אותם".

אבל ישראל עוד רחוקה מלקבל אחוז משמעותי מהשקעות בתעשיית האימפקט. בעוד שתאגידים רבים והחברות המובילות ב־Furtune500 עושים שינוי מבני להטמעת הגישה במודל העסקי, "בישראל יש צורך אדיר לחינוך לכך", ציינה שרון דיין, מנהלת הפיתוח העסקי ב־Earthbound Israel, המשמש כמרכז החדשנות של יוניליוור וולמארט בישראל. לדברי בורל "יש צורך במרכז פיזי שיאפשר לכל מחזיקי העניין הרלוונטיים, ישראלים וגלובלים, להיפגש ולשתף פעולה בפיתוח, בהבנת הצרכים ובמימוש של הפתרונות הטכנולוגיים החדשים".

עלו לגמר

מהוריקנים עד אפרוחים - מערכת לאבחון מחלות הקשורות לחום זכתה בתחרות מיזמי האימפקט

במסגרת הכנס Scaling Social-Tech, נערך גמר תחרות מיזמי האימפקט בחסות בנק לאומי. בתחרות השתתפו חברות שיצרו פיתוחים בחקלאות, מים ורפואה. כל אחד מהיזמים המחיש איך כבר היום הטכנולוגיה נרתמת לפתירת הבעיות אקוטיות במדינות מתפתחות ובכלל. בין המתמודדים בתחרות מיזם OKO שהוא פלטפורמת ביטוח שמאפשרת לחקלאים במדינות מתפתחות לקבל פיצוי ולהתגבר על פגעי בצורת או שיטפון. חברת Soapy שפיתחה מערכת ניידת לחיטוי ידיים למניעת מחלות במדינות מתפתחות, מיזם eggXYt שפיתח טכנולוגיה לזיהוי מין האפרוח עוד בביצה, ובכך למנוע הרג של 7 מיליארד אפרוחים בשנה, נזק סביבתי גדול ועלויות גבוהות למגדלים. אבל המיזם שזכה הוא Efa, של יואל עזרא, שפיתח מערכת לאבחון מדויק, זול ואמין של מחלות הקשורות לחום, שמונע שימוש יתר בתרופות לא נחוצות.