האוזר: "הביטקוין נראה כמו בועה, מריח כמו בועה ומרגיש כמו בועה"

"אני מאמין שנושא המטבעות הדיגיטליים והנפקתם חייב לקבל התייחסות רגולטורית אוהדת, אולי אפילו נועזת במידה מסויימת", כך אמר הבוקר יו"ר הרשות היוצא שמואל האוזר בכנס התאגידים. האוזר הוסיף ואמר בהקשר למטבע הביטקוין שערכו עלה בכ-1000% מתחילת 2017 כי "ביטקוין הוא אמצעי תשלום דיגיטלי שדומה כי ערכו יצא משליטה. בנוגע אליו יש סכנה שמדובר בבועה, שאחד המאפיינים שלה הוא תופעת העדר". האוזר ציין כי "אין הדבר אומר שאין מקום לביטקוין, אבל כרגע המרדף ממש נראה כמו בועה".

האוזר הוסיף בהקשר זה ואמר כי, "זה מזכיר לי את תסמונת המשבר בארה"ב ב- 1929, או אם תרצו את תסמונת המלצת ההשקעה של 'נהג המונית' במשבר של שנות ה-80 וה-90. אין כל מידע על ביקוש והיצע, והאם מישהו אולי שולט על הביקוש ו/או ההיצע? לדעתי זה נראה כמו בועה, מריח כמו בועה, מתנהג כמו בועה ומרגיש כמו בועה. מה מסביר את העלייה מ-2,000 דולר ל- 11,000 דולר בתוך מס' חודשים ופתאום ירידה ב-20%? המרדף אחר ההשקעה בביטקוין מזכיר לי את הבהלה לזהב במאה ה- 19".

שוק המטבעות הדיגיטאליים צמח במהלך 2017 מכ-18 מיליארד דולר לכ-300 מיליארד דולר, פי 16 צמיחה תוך פחות משנה. האוזר ציין לגבי כך כי "אין מנוס מלעשות סדר בתחום המטבעות הדיגיטליים. חייבים להבחין בין בלוקצ'יין, ביטקוין, ו-ICOs".

שמואל האוזר צילום: עמית שעל

אך לגבי המגמה שהחלה ב-2016 והתגברה מאוד במהלך 2017 של הנפקת טבעות וירטואליים על ידי חברות, מה שמכונה ICO – תחום שאיננו מפוקח כלל ונבחן ע"י ועדה ברשות ני"ע בימים אלו, האוזר הציג רוח אחרת, חיובית, ואמר כי: "נהיה חייבים לעשות 'סדר' בשוק. חלק מהמדינות החליטו לבחון הנפקת טוקן דיגיטלי case by case. חלק קטן החליטו לאסור. אנחנו החלטנו לברר באמצעות צוות ייעודי באילו תנאים זה ני"ע? מטבע? או יצור כלאיים שאני קורא לו מטבע ני"ע? הצוות אמור להגיש את הדוח עד סוף חודש דצמבר. נהיה חייבים להגדיר לעצמנו ולשוק מה זו ה'חיה' הזו. בין השאר, נצטרך לשקול הרחבה של תחולת הפיקוח על מטבע ני"ע ולהגדיר מסגרת רגולטורית מתאימה ושונה מזו שאנחנו מכירים בהנפקת ני"ע".

"אני מאמין שנושא המטבעות הדיגיטליים והנפקתם חייב לקבל התייחסות רגולטורית אוהדת, אולי אפילו נועזת במידה מסויימת כדי לתת סיכוי לאפשרות לפתח מרכז פיננסי בינלאומי ל'מטבע ני"ע' מהסוג של ICOs. יחד עם זאת, המסגרת הרגולטורית תצטרך לגלות מידה של פטרנליזם כדי להבטיח שלא יהיו גופים שיהפכו את עולם המטבעות הדיגיטליים למוטציה של תעשיית האופציות הבינאריות".

יו"ר הרשות היוצא אמר בדבריו בדברי תודה לרשות ני"ע, "בקרוב אסיים את תפקידי לאחר שש וחצי שנים. אלה היו שנים של עשייה; שנים של זיהוי אתגרים ומציאת פתרונות; שנים של ניווט במים סוערים לפי מפת דרכים; שנים של ייזום והשלמה של הליכי חקיקה מורכבים וחדשניים; שנים של קבלת החלטות מתוך אחריות כבדה לכספי המשקיעים ולאמון הציבור בשוק ההון; שנים בהן הוריתי על פתיחת עשרות חקירות פליליות ובירורים מנהליים; שנים בהן זכיתי להוביל אנשים נפלאים בגוף איכותי ומיוחד. לעניות דעתי, אני עוזב את הרשות בשיא של עשייה, ובשיא של הכרה באיכות העשייה והפעילות בהגנה על המשקיעים. מבחינתי, הגנה על משקיעים חייבת להיעשות בקונטקסט הרחב של טובת כלל השוק והיא כוללת גם קידום מוצרים חדשים, ויצירת שוק יעיל".

 לגבי הסרת החסמים הרגולטוריים ציין האוזר כי "בתחום הקרנות קודמו הקלות בתחום הממשל התאגידי; הקלות בדיווחים; החלת מודל תשקיפים חדש אשר הפחית ביותר מ-90% את היקפי הדיווח והקטין בצורה ניכרת את העלות המושתת על מנהל קרן; דמי הניהול ירדו ביותר מ-50% מ-1.6% בממוצע ל-0.75% בממוצע, ועוד".

ביחס לשינוי המבני בבורסה ציין האוזר כי: "השינוי המבני הולך לנתק את הקשר בין הבעלות על הבורסה לחברות בבורסה. השינוי המבני בבורסה יבטל את ההגמוניה של הבנקים בבורסה. הבורסה הייתה נכה מבחינה מבנית. בעלי הבורסה היו גם חברי הבורסה. כלומר, בכובע האחר שלהם הם התחרו בבורסה. מצב לא בריא, שאת השלכותיו השוק ספג וסבל שנים רבות. ומה המצב היום? יפתור את ניגוד העניינים המובנה בו היו מצויים הבנקים; ויביא גם לשינוי מבנה הדירקטוריון בבורסה, שיהיה דומה לזה של חברה ציבורית עם רוב דירקטורים בלתי תלויים".

ביחס לעתיד לבוא ציין האוזר כי החזון הוא "ששוק ההון הישראלי והבורסה בתל אביב יהיו למרכז פיננסי בינלאומי. אני מאמין שבשנים האחרונות הנחנו תשתית חזקה להגשמת החזון". באתגרים להגשמת החזון מנה האוזר את הקמתה של בורסה ייעודית, רישום דואלי ואמר בהקשר זה כי "להסדר הרישום הכפול עם בורסות בארה"ב ובאנגליה היתה תרומה משמעותית למסחר בבורסה ול'גיורן' של חברות ישראליות רבות. היום הוא מעניין חברות זרות. הגיע הזמן לפתוח את שוק ההון הישראלי לשוקי הון נוספים, במזרח ובמערב. אנחנו צריכים, לכן, להשלים את המהלך של הרחבת ההסדר לבורסות בהונג-קונג, בסינגפור וטורונטו".

"בהצלחה לענת גואטה"

"מאז ההודעה קראתי בתקשורת כותרות וספקולציות לסיבה לעזיבתי, כך, בין היתר קראתי כי הסיבה לעזיבתי היא החלטתו של שר האוצר משה כחלון לבחור בענת גואטה כמועמדת ליו"ר רשות ני"ע במקומו של שמוליק האוזר, היו"ר הנוכחי היוצא. ההחלטה לסיים תפקידי החלה להתגבש עוד הרבה לפני שנודע על כך. אני מאחל לענת גואטה בהצלחה", כך פתח דבריו הבוקר מוטי ימין בכנס התאגידים השנתי של רשות ני"ע.

ימין מנה מספר מהלכים בולטים שבוצעו במהלך תקופת כהונתו כמו למשל ביטול חובת דיווח כספי רבעוני לתאגידים קטנים ובינוניים, מכשירים פיננסים חדשים כמו מניות בכורה ,קרנות ריט במודל חדש, אג"ח בנקים מסוג קוקו, יחידות השתתפות בחיפושי גז ונפט מחוץ לישראל וציין כי על הפרק עומדים מכשירים נוספים שהמחלקה מקדמת – חלקם בשלבים מתקדמים, כמו אג"ח שניתן לפרוע את תשלום הקרן והריבית באמצעות הקצאה של מניות, כמו גם מכשירים המחייבים תיקוני חקיקה כמו: קרנות סחירות למימון תשתיות.

מוטי ימין צילום: נמרוד גליקמן

"בנוסף קידמנו תקנות מימון המונים לגיוס חוב והון מהציבור עבור סטארטאפים ועבור עסקים קטנים, והעמדת הלוואות באמצעות פלטפורמות P2P עבור עסקים – מה שנקרא P2B. כן הובלנו בשיתוף עם החשב הכללי שהמליץ על קווים מנחים לפעילות קרנות שיעמידו אשראי לעסקים קטנים בתמיכת המדינה ומנגד הגברנו את פעילותה ביקורת והאכיפה על קרנות פרטיות המציעות לציבור השקעה במיזמי נדל"ן בחו"ל – זאת על מנת להגן על ציבור המשקיעים מפני הצעות שיווקיות הנעשות ללא פיקוח וללא קיומו של תשקיף" הוסיף ימין.

ימין התייחס לנושא הנפקת המטבעות הדיגיטאליים שצמח מאוד בשנה האחרונה – הנפקת מטבעות דיגיטאליים (טוקנים) במקום השיטה הקיימת של הנפקת מניות על מנת לגייס הון (מכונה ICO) ואמר בהקשר זה כי: "לאחרונה עם התגברות המגמה של גיוס הון באמצעות הנפקת מטבעות וירטואליים אשר פתחה אפיקי מימון חדשים עבור גופים שמבוססים על נפילות הבלוקצ'יין - אנחנו ברשות שואפים לספק מענה רגולאטורי לאתגרים המורכבים שהתחום הזה מייצר. בנוסף מחלקת התאגידים תורמת מהידע ומהנסיון שלה על מנת לסייע לוועדת האוזר-לוין (שמונתה לפי החלטת שרת המשפטים ושר האוצר) לבחיון הקמתה של בורסה ייעודית בישראל לתאגידים קטנים ובינוניים".

בהמשך דיבר רו"ח אילן ציוני שציין כי הצוות בחן את המצב בעולם על מנת להשיב על השאלה האם נחוץ להקים בורסה משנית? "אפילו למצרים יש בורסה משנית וכי במדינות רבות בעולם קיימת בורסה כזו. בעשור הראשון של שנות האלפיים הוקמו הרבה בורסות משניות בעיקר באירופה ובמזרח אסיה. שיעור החברות הנסחרות בשווקים משניים בשנים האחרונות עלה מ-5,000 ל-9,000 חברות ושווי השוק המצרפי כמעט הוכפל", הוסיף.

"בישראל יש בין 5,000-5,500 חברות סטארט אפ והאוכלוסייה מתוכן שיכולה להתאים להנפקה בבורסה משנית, מדובר בחברות שהן לאחר שלב ה-seed ועד שלב ה revenue finance שלב שבו הפעילות ממומנת מההכנסה הראשית. לאחר מכן מתאימה כבר הנפקה בבורסה ראשית" ציין ציוני.

ביחס לשאלה מדוע יש לייצר כאן בורסה משנית עבור מדינה כה קטנה השיב ציוני כי " התשובה לכך היא משום שיש כאן הרבה חברות שמתקשות לקבל מימון שיהווה תשתית מימונית חשובה על מנת לתמוך בצמיחה של אותן חברות. מעבר לכך אנו חושבים שבורסה כזו יכולה להוות חממה עבור אותן חברות להשתלבות עתידית בבורסה הראשית, בתרומה לתעסוקה ,בצמיחה, ולהשאיר את החברות האלו בישראל , במקום שייעלמו ויירכשו על ידי חברה בינלאומית גדולה ולכל היותר ישאירו כאן את מרכזי המו"פ שלהן. אנו סבורים שהקמתה של בורסה כזו תגדיל את מגוון אפשרויות המשקיעים לאפשרויות ההשקעה והיא תסייע להגדיל את סיכויי הצמיחה של אותן חברות. יש לזכור שהשקעה בחברות טכנולוגיות צעירות היא נחלתם של משקיעים ישראליים מעטים או של משקיעים זרים באמצעות החזקה בקרנות הון סיכון".

ביחס לשאלה האם ניתן לעבור מבורסה ראשית למשנית ולהיפך – הסביר ציוני כי במרבית הבורסות בעולם מעברים אלו הם חופשיים, אך "אנו ממליצים שבמהלך 3 השנים הראשונות הדבר לא יהיה אפשרי תוך שקילת האפשרות לאחר 3 השנים זאת משום שאנו חושבים שהקמת בורסה משנית לא נועדה לאפשר מעבר של חברות מהראשית למשנית ואין כאן מטרה לפגוע במשקיעים שבחרו מלכתחילה להשקיע בחברות בבורסה הראשית תחת הרגולציה שחלה על אותן חברות ומבחינת המעבר ההפוך הוא אפשרי וולונטרי".