מי מוכר את השבת
חוק המרכולים יחזיר את יחסי הדת והמדינה עשרות שנים אחורה. החוק הוא מתקפה ישירה על אורח החיים של מעמד הביניים שאותו מתיימר לייצג שר האוצר. בינתיים נראה כי כולנו מעדיפה לשמור על הקואליציה ולא על זכויות בוחריה
היום אמורה הכנסת לאשר את חוק המרכולים - חוק שיאפשר לסגור את ישראל בשבת. ליתר דיוק ‑ את חנויות הנוחות והפיצוציות בכל מקום חוץ מתל אביב. זה חוק שיחזיר את יחסי הדת והמדינה בישראל עשרות שנים אחורה. ישראל ביתנו כבר הודיעה שתתנגד. ח"כ שרן השכל מהליכוד הפגינה אומץ לב ציבורי והבהירה שתעדר. וכולנו? כולנו בינתיים מעדיפה לשמור על הקואליציה, לא על זכויות בוחריה.
הליכוד הבטיח שני חוקים לחברי הכנסת החרדים כדי לפתור את משבר השבת לפני שבועיים. אחד מהם הוא חוק המסורת שיחייב את שר העבודה לשקול שיקולי מסורת באישור היתרי עבודה בשבת. לחוק הזה חשיבות מוגבלת ‑ בסופו של דבר הממשלה מאוד קמצנית באישור היתרי עבודה בשבת גם היום.
סיבה לדאגה
הצעת חוק המרכולים שיזם שר הפנים אריה דרעי מש"ס היא הצעה בעייתית יותר. היא מעניקה לשר הפנים סמכות לא לאשר חוקי עזר עירוניים המאפשרים פתיחת חנויות בשבת ואף מגבילה את זכותו לאשר חוקים כאלה. בקואליציה נתלים בכך שהחוק לא ישפיע על פתיחת חנויות בתל אביב ‑ כיוון שחוק העזר בתל אביב כבר אושר ‑ אלא רק על חוקי עזר עתידיים ברשויות אחרות.
מימין: אביגדור ליברמן ומשה כחלון (ארכיון) צילום: עומר מסינגר
אלא שמשמעות ההצעה היא שגורמים חרדיים יוכלו לעתור לבג"ץ כנגד עיריות שמאפשרות פתיחת חנויות בשבת, בהתבסס על הסטטוס קוו, כפי שעשו בתל אביב. אותן עיריות לא יוכלו להעביר חוקי עזר רטרואקטיבית שמאפשרים פתיחת חנויות בשבת משום ששר הפנים יוכל לסכל זאת. כלומר, בכל עיר חילונית צריכים להתחיל לדאוג.
גם מסורתיים קונים בשבת
חוק המרכולים הוא מתקפה ישירה על אורח החיים של מעמד הביניים שאותו מתיימר לייצג שר האוצר, ולא רק על חילונים מובהקים. מחקרו של פרופסור גיא בן פורת מאוניברסיטת בן גוריון מגלה ש־46% מהמסורתיים עורכים קניות בשבת. לדבריו, "הקניות הן הכדורגל החדש. פעם חלק מהאנשים המסורתיים היו הולכים לבית כנסת בבוקר ואחר כך לכדורגל. היום הם עושים קניות".
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הבין שרגע לפני שהולכים לבחירות הוא לא יכול להרשות לעצמו להצביע בעד הצעת החוק שתפגע כל כך קשה בבוחריו העולים. סביר להניח שלעמדה של ליברמן תרמה מאוד העובדה שהקואליציה יכולה להעביר את החוק גם בלי ישראל ביתנו ‑ לה רק חמישה מנדטים. כולנו, לה עשרה מנדטים, נמצאת במצב מורכב יותר. היא דווקא עושה הכול כדי להבהיר שתצביע עם הקואליציה. כלומר, היא לא תהיה מי שתפיל את הממשלה.
ספק אם היתה פעם ממשלה שכל מרכיביה רצו כל כך בהמשך קיומה. כולנו למשל ‑ צריכה זמן. היא צריכה זמן כי היא מקווה שמחירי הדיור יתחילו סוף סוף לרדת. היא צריכה זמן כדי שמעמד הביניים יתחיל להרגיש את המתנות שמחלק לו שר האוצר.
למרות זאת, יו"ר כולנו משה כחלון חייב לשאול את עצמו כמה שאלות. אחת מהן טקטית: ברור שהחרדים רוצים לא פחות ממנו בהישרדות הממשלה. האם יש סיבה שהוא ימצמץ ראשון? השאלה השנייה היא אלקטורלית: האם הוא באמת יכול להרשות לעצמו למכור את ערכי המצביעים שלו בזמן קרוב כל כך לבחירות? מחירי הדירות הם אמנם עניין חשוב, אבל האפשרות לא לחיות בעוצר בשבת חשובה לא פחות.
