עופר מקסימוב הגיש בקשת חנינה: "חש בושה, בושה אמיתית"

עופר מקסימוב, המרצה עונש מאסר על חלקו בפרשת הבנק למסחר, הגיש היום (ב') בקשת חנינה מנשיא המדינה לאחר ריצוי קרוב ל-16 שנות מאסר. "אני מרגיש בושה על המקום שאליו הבאתי את עצמי ועל המקומות שאליהם הבאתי אחרים. אני חושב על הקורבנות של המעשים שלי, אנשים שאת פניהם ראיתי רק בטלוויזיה, עומדים מול הבנק עם שלטים שהלך להם הכסף. תחושת הבושה קשה, אני לא ישן בלילה ושוב ושוב רואה את פני הקורבנות", כתב מקסימוב.

בקשת החנינה הוגשה באמצעות פרקליטתו, עו"ד סוזי עוזסיני-ארניה, לאחר שלא אושר שחרורו המוקדם. במכתב אישי שצורף לבקשת החנינה, כתב מקסימוב לנשיא ראובן ריבלין על החרטה שהוא חש כלפי מעשיו.

"אני מרגיש בושה על המקום שאליו הבאתי את עצמי ועל המקומות שאליהם הבאתי אחרים", כתב מקסימוב. "אני חושב על הקורבנות של המעשים שלי, אנשים שאת פניהם ראיתי רק בטלוויזיה, עומדים מול הבנק עם שלטים שהלך להם הכסף. תחושת הבושה קשה, אני לא ישן בלילה ושוב ושוב רואה את פני הקורבנות".

מקסימוב מתאר את התהליך הפסיכולוגי העמוק שעבר: "בכלא הכרתי את עצמי, ראיתי את האדם שעומד מאחורי הנסיבות והתירוצים. ראיתי אותו מתקלף, מוריד מעליו שכבות של תירוצים ואמירות ריקות, וזה משחרר להסיר את השריון הזה. לקיחת אחריות היא כבר לא סיסמה עבורי. היא כלי משחרר. להודות באשמה שלי, להביע חרטה, אלה אמירות שאני מוכן לחזור עליהן היום פעם אחרי פעם כי הן מה שמרחיק אותי מהנתיב ההוא, הן מה שמרפא את הזיהום".

עופר מקסימוב צילום: עטא עוויסאת

בהמשך מתייחס מקסימוב במכתבו האישי גם לאחותו, אתי אלון, שכבר שוחררה ממאסרה לפני למעלה משנה: "יכלו להיות לאתי החיים הכי נורמטיביים בעולם ואני מנעתי אותם ממנה, גזלתי לה את השנים הכי טובות. אני זוכר את התמונה שלה משתוללת כשמקריאים את גזר הדין שלה, זו תמונה שלא יוצאת לי מהראש. ועוד תמונה כזו היא התמונה שלה יוצאת משער בית הכלא. זה היה היום הכי מאושר בחיים שלי. ראיתי אותה בחדשות, נכנסת לאוטו ונעלמת למצלמות. ידעתי שהיא נוסעת לבית ריק, לחיים אחרים לגמרי מאלה שהיו לה. אבל משהו בתוכי סופסוף השתחרר כשזה קרה. כל כך רציתי לראות אותה כבר בחוץ. כל כך שמחתי לראות אותה חופשיה ומשוקמת".

מקסימוב מוסיף: "יש הרבה נקודות בחיים שלי שאם רק הייתי יכול, הייתי מוחק. הייתי מוחק את ההימור הראשון שלי ואת הקזינו הראשון שביקרתי בו, הייתי מוחק את הצ'ק הראשון שלקחתי מאתי. בראש ובראשונה הייתי מוחק את הסבל הגדול שנגרם לקורבנות. אם רק יכולתי הייתי מפצה את כולם אחד אחד. הייתי מבקש סליחה מכל אחד ואחת מהם ואולי עוד אזכה לעשות את זה".

עו"ד עוזסיני-ארניה, טוענת בבקשת החנינה כי מקסימוב עבר במשך השנים כברת דרך שיקומית וטיפולית שהביאה לשינוי מהותי ומשמעותי בדפוסי חשיבתו ובאופן התנהלותו. "צריך", כך לדבריה, "שיעבור מסר ברור כי, לתהליך ממושך ומשמעותי כזה של שיקום - יש משמעות. זהו מסר ציבורי השם לנגד עיניו לא רק את טובתו של האסיר הבודד אלא את טובת הציבור בכללותו, שרוצה לקבל אל שורותיו אנשים טובים יותר ומשוקמים ולא רק כאלו אשר ריצו את עונשם מאחורי סורג ובריח, ללא כל שינוי תפיסתי ותודעתי. זהו האינטרס שלנו, כחברה, בכללותה".