מחקר חדש: יותר ילדים חרדים לומדים לימודי ליב"ה
לפי מוסד שורש, חרדים רבים עברו לרשום את ילדיהם לבתי ספר ממלכתיים־דתיים, שם רוכשים השכלה שתאפשר להם להשתלב בשוק העבודה
מספר הנרשמים לכיתה א' בבתי הספר המלכתיים והממלכתיים־דתיים עלה מאז 2009 בקצב דומה למספרם בבתי הספר החרדיים, אחרי שנים שבהן גדל הזרם החרדי בקצב מהיר בהרבה. הנתונים המפתיעים מוצגים במחקר חדש על ההשפעות החברתיות־כלכליות של החינוך בישראל, שמפרסם היום מוסד שורש בראשות פרופ' דן בן דוד. המשמעות היא שרבים מההורים במגזר החרדי מחליטים, בניגוד לדעת רוב הרבנים, להקנות לילדיהם השכלה שתאפשר להם לצאת לעבודה. אבל על העובדה הזאת עלולים להעיב ממצאים אחרים במחקר, שלפיהם השכלה לא תמיד מיתרגמת בישראל לעלייה בפריון העבודה.
- בנט חשף את התוכנית לקיצור חופשות התלמידים: 6 ימים פחות החל מפסח
- בנט במכתב בהול לכחלון: "התקציב לסבסוד הצהרונים אזל; הרפורמה עלולה להיעצר באמצע השנה"
- 1,290 שקל לתלמיד: משרד החינוך השיק תוכנית לסבסוד חוגים בצפון
המחקר שחיבר פרופ' בן דוד מראה כי בשנים 2000‑2009 עלה הרישום לבתי הספר החרדיים ב־4.2% בשנה בממוצע, בשעה שהעלייה בזרם הממלכתי־דתי עמדה על 1.2% בשנה, ובזרם הממלכתי ‑ על 0.3% בשנה לבד. לעומת זאת, מ־2009 ועד 2016 שיעור השינוי בשלושת הזרמים היה כמעט זהה: 3.3% בחרדי, 3.2% בממלכתי־דתי ו־3.1% בממלכתי. לאור שיעורי הילודה בקבוצות אלה, בן דוד משער שחרדים רבים עברו לרשום את ילדיהם בבתי ספר ממלכתיים־דתיים, ושהורים דתיים ודוברי ערבית עברו לרשום את ילדיהם בבתי ספר ממלכתיים.
לצד החדשות הטובות, המחקר החדש מצביע גם על כמה מגמות מטרידות בהשפעת החינוך על החברה והכלכלה. אחד הממצאים המדאיגים ביותר הוא שאף שאוכלוסיית ישראל נחשבת לאחת המשכילות ביותר בעולם על פי ממוצע שנות לימוד לנפש (13.4 שנים), פריון העבודה בה הוא מהנמוכים בעולם המפותח, ונמצא בנסיגה כבר ארבעה עשורים. למעשה, יש רק שתי מדינות — ארה"ב ושוויץ ‑ שבהן ממוצע שנות הלימוד לנפש גדול מזה שבישראל, ולמרות זאת הישראלי הממוצע מייצר רק 41.8 דולר בשעת עבודה, פחות מאשר ברוב מדינות במערב.
עוד עולה מהדו"ח כי פערי השכר בין משכילים למשכילים פחות התרחב עם השנים. אם לפני עשור הפער בין עובדים שלמדו 13 שנות לימוד לעובדים בעלי השכלה נמוכה יותר עמד על קצת יותר מ־50%, היום העובדים המשכילים משתכרים כמעט כפליים.
כמו כן, עדיין קיימים פערי שכר גדולים בין גברים ונשים וכן בין יהודים וערבים. לדוגמה, יהודים לא חרדים בעלי תואר אקדמי משתכרים ממוצע 109 שקל לשעה, נשים בעלות תארים דומים משתכרות 81 שקל לשעה. ערבים וערביות בעלי תואר אקדמי משתכרים בממוצע רק 62 שקל לשעה ‑ הרבה פחות מהשכר השעתי שמקבלים יהודים לא חרדים, שהם רוב העובדים בישראל.