חקר ביצועים: השבוע של טבע, בת ים ואיקאה

טבע: אין גם וגם

בתוך הניסוי הא־נורמלי של "בואו נשחק במגרש הגלובלי אבל נשמר את הישראליות" אפשר לשמור לטבע מקום של כבוד. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שלישראל אין ערך מוסף כלכלי בייצור; הרבה יותר זול לייצר במזרח הרחוק. כל עוד החברה הרוויחה מספיק מהקופקסון, פעילות הייצור ההפסדית נספגה היטב. אבל בעידן של אחרי תרופת המקור האמת יצאה בקלות לאור, וכל החייאה מלאכותית של אתרי הייצור בירושלים תדחה את הבעיה לעוד כמה שנים, לא תפתור אותה. כבר עדיף להתמודד עם המפוטרים כשכיסי הממשלה מלאים. וכדאי לזכור את תוצאות הניסוי הזה בפעם הבאה שחברה מקומית מנסה לשחק בגם וגם.

גולן פרידנפלד

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

הפגנות עובדי טבע בירושלים השבוע צילום: אוהד צויגנברג

הטבת המס: כמה היא שווה באמת

"חוץ מלבקש יפה אין לנו הרבה מה לעשות", סיכם השר חיים כץ את התמודדות הממשלה עם תוכנית הפיטורים של טבע, והסביר־הזכיר: "זו לא חברה ממשלתית". לא ממשלתית, אבל שמנו עליה הרבה כסף. בין 2004 ל־2013 ישראל ויתרה לטבע על מס חברות בגובה 20.6 מיליארד שקל. אם בכל אחת מהשנים האלה ישראל היתה מעבירה את הכסף לטבע באופן אחר - בקניית מניות של החברה בסכום ההטבה השנתי (לפי שווי טבע בנאסד"ק ושער הדולר ביום האחרון של כל שנה) - המדינה היתה מחזיקה כעת בכ־15.2% מטבע, ונהפכת לבעלת המניות הגדולה בחברה. לא רק שהיינו מקבלים קצת דיבידנדים בחזרה, גם יכולנו לעשות הרבה יותר מלבקש יפה. למשל, להתנגד לעסקת אלרגן ולרכישות בעייתיות אחרות בדרך. או להחליט לוותר על מפעלים בחו"ל כדי שלא יהיה צריך לייבש את המפעלים המקומיים. או להתעורר מוקדם מהשאננות. זה אולי רק תרגיל מחשבתי, אבל הוא מזכיר שיש איך לשלב את ההשקעה הציבורית עם האינטרס הציבורי בלי להתבטל מול האינטרס הפרטי.

אורי תובל

הפגנת עובדי טבע השבוע צילום: עמרי מילמן

עובדים חרדים: צאו לשוק הפרטי

הממשלה קבעה השבוע שמועמדים חרדים לשירות המדינה יזכו להעדפה מתקנת, כדי שבהדרגה יאיישו 7% מהמשרות. מבחינת המפלגות החרדיות מדובר בהישג, שהוביל מיד למלחמת קרדיטים. במקום לריב, שימשיכו הלאה: לא די במקומות עבודה לחרדים בשירות הציבורי, צריך להרחיב גם את האפשרויות שלהם בשוק הפרטי, באזורי תעשייה ומרכזי קניות ומשרדים. בכל משא ומתן קואליציוני המפלגות החרדיות מעלות שורה של דרישות - תקציבים לישיבות, סגירת חנויות בשבת; היום שבו נדע שהן באמת פועלות למען החרדים שרוצים לעבוד יהיה זה שבו ההסכמים הקואליציוניים יכללו תקציבים וקרקעות למתחמי תעסוקה בתוך הערים החרדיות.

שחר אילן

airbnb: זמן לפעול

אחרי שערים שונות בעולם כבר החלו לפעול נגד airbnb, השבוע התברר שגם ישראל פועלת לגביית מסים ממשכירי דירות באתר. זה צעד חשוב, אבל רק אחד מסדרה של הגבלות שיש להטיל על השכרת דירות כאלה, שמצמצמת את מלאי הבתים להשכרה וממררת את חייהם של השכנים. נדרשים עוד שלל צעדים יצירתיים כדי להגביל את המלאי או את מספר ימי ההשכרה המותרים, לא בגלל הלחץ של בעלי המלונות המתחרים, אלא בשביל התושבים. וכבר ראינו שכשהרגולטור רוצה הוא יכול - כפי שאסר כאן את הפעילות של אובר, שבדרך כלל מוזכרת בנשימה אחת עם airbnb כחזית הכלכלה החדשה, השיתופית. במקרה הזה, הלחץ של נהגי המוניות, כוח פוליטי לא קטן במפלגת השלטון, עשה את העבודה. לבעלי המלונות אין כוח כזה, ולתושבים מן השורה אין כוח בכלל. בשביל זה יש משרתי ציבור שאמורים לדאוג להם, ועכשיו הוא זמן המבחן שלהם.

גלית אלטשטיין

מטה Airbnb בסן פרנסיסקו צילום: רויטרס

עיריית בת ים: הפקרות

מה עושה ראש עירייה שמגלה שממש מתחת לאפו נבנה, נמכר ואוכלס פרויקט מגורים ללא היתר? הגיוני שיבצע בדיקה של הגורמים למחדל, ויפעל באופן מיידי להפסקת עבודת האחראים, רצוי בליווי תלונה למשטרה. אבל כשזה קרה בבת ים, חשף השבוע "כלכליסט", ראש העירייה יוסי בכר בחר דווקא לקדם בוועדת התכנון החלטה שתאשר את הפרויקט רטרואקטיבית. מדובר בהפקרות. פיקוח עירוני עלול לפספס סגירת מרפסת ללא היתר, או הסבת חדר זבל למחסן; פרויקט תמ"א 38 שמוסיף שלוש קומות לבניין בלתי אפשרי לפספס, אלא אם התאמצת. בימים שבהם המשטרה והפרקליטות עמלות לנקות את האורוות בעיריית ראשון לציון, כדאי להן להעיף מבט גם על הנעשה בתחום התכנון והבנייה בשכנה מצפון.

נמרוד בוסו

הבניין שהוקם ללא היתר בבית ים צילום: אוראל כהן

בג"ץ: למה, בעצם?

בפסק דין שכתב השופט יורם דנציגר קבע השבוע בג"ץ שהמדינה לא יכולה להחזיק בגופות מחבלים לצורכי משא ומתן — ושעליה לעגן סמכות זו בחוק. זו החלטה משונה. הרי בדין הפנימי ובדין הבינלאומי אין איסור להחזיק גופות של מחבלים, ובמקרים של חילופי שבויים חיים, למשל עסקת שליט, המדינה עושה זאת ללא חוק מסמיך, אז עכשיו יצטרכו חוק רק למתים? בג"ץ צריך לצמצם את התערבותו בענייני לחימה רק לפעולות שבהן הפגיעה בחוק או בזכויות האדם זועקת לשמים, וזה לא המקרה. ואם לדעת בית המשפט הפרקטיקה הזאת פסולה, הרי שגם חוק לא יכשיר אותה.

משה גורלי

הנציבות נגד איקאה

מס באירופה: יבשת בהכחשה

הנציבות האירופית החליטה השבוע לחקור אם הולנד אפשרה לאיקאה תמרוני מס שחסכו לה מיליארד דולר בשש שנים. נציבת התחרות של האיחוד מרגרט וסטגר הורתה על מאות חקירות דומות בשלוש השנים האחרונות; רק 4 מהן הסתיימו, ובהן ההוראה שניתנה לאירלנד לגבות מס של 13 מיליארד דולר מאפל. ענקית הטכנולוגיה וממשלת אירלנד ערערו, והדיון לא נראה באופק. הנחיות דומות של וסטגר, ללוקסמבורג (אמזון) ולהולנד (סטארבקס), נגררות גם הן בבתי משפט. במקביל פרסם החודש האיחוד רשימה שחורה של 17 מקלטי מס. אף אחד מהם, כמובן, לא באירופה. ברשימה מקבילה במגירות הנעולות של חברות בינלאומיות, אגב, אפשר למצוא בקלות את הולנד, אירלנד ולוקסמבורג וההקלות שהן מציעות. כך שעד שהנציבות האירופית לא תכיר בעומק הבעיה ותתאמץ הרבה יותר בנושא, הכסף ימשיך לזלוג וההוראות של וסטגר ימשיכו להישאר תלויות באוויר.

רן אברמסון

סניף איקאה בהולנד צילום: אי פי איי

"אחרוני הג'דיי": כל ליהוק פוליטי

לא מעט מעריצי "מלחמת הכוכבים" זועמים על הסרט החדש בסדרה, "אחרוני הג'דיי". במקום להמשיך את הסאגה המשפחתית שעמדה בלב ששת הסרטים הראשונים, הבמאי והתסריטאי ריאן ג'ונסון בחר (זהירות ספוילרים) לחסל את לוק סקייווקר ואת מסדרי הסית' והג'דיי, ולהתמקד בגיבורה, ועוד כזאת שאינה זקוקה לאימונים מפרכים ושלא משתייכת לשושלת מכובדת של בעלי "הכוח". אם לא די בכך, יש שם סטורם־טרופר שחור בעל חשיבה עצמאית, אשה מכונאית שמוצאה אסייתי, טייס היספני וסדרה של גנרליות נשיות. "מלחמת הכוכבים" אף פעם לא הצטיינה בעומק פוליטי, ודווקא בגלל זה בחירות העלילה והליהוק האלה הן לא רק מהפכניות בתוך היקום הדמיוני של הסדרה, אלא גם בעלות משמעות באמריקה שמחוץ לה, זו שבין ויינשטיין לטראמפ.

הגר רבט

השחקנית והקולנוענית סלמה הייק בטור קשה ב"ניו יורק טיימס", שבו תיארה את הגיהינום שהעביר אותה הארווי ויינשטיין ואת הקושי הגדול לדבר עליו