המשבר בטבע הוא ההזדמנות של הפריפריה

אנחנו רגילים לראות בפריפריה את הצמיגים הבוערים, ולטעון כי המרכז שואב כוחות של כלכלה וחברה להמשך הפיתוח של עצמו. עשן הצמיגים הבוערים בכניסה למשרדי המטה, המחקר והפיתוח של טבע בכפר סבא ובנתניה מסמן אפשרות אחרת: ניתוב של הכוחות הללו לחיזוק אסטרטגיה מרחבית חדשה: הפיכתו של הגליל העליון המזרחי למוקד של ידע בתחומים של אגרוביוטק, מזון, תזונה וסביבה.

המאבק על עבודה בטבע מתכנס לריטואל של מאבקי עבודה: הצמיגים הבוערים והעובדים הוותיקים המפרנסים היחידים אשר מפנים בקשה חדה ונוקבת מהמדינה להתערב "ולקחת אחריות", בעיקר באמצעות הכנסה נוספת של היד לכיס של הקופה הציבורית.

שר הכלכלה אלי כהן ושר האוצר משה כחלון, אל תתנו להם עוד כספים. אנחנו מבקשים להראות כיצד המשבר של מחלקות המו"פ והמטה של טבע הוא ההזדמנות של קריית שמונה והגליל העליון המזרחי. אם יש כספי ציבור שאמורים לתת מענה לעובדים ולמשק יש להפנות אותם למתן רוח גבית לאחד אירועי הפיתוח המעניינים והחשובים המתחוללים היום במדינה – הפיכתו של הגליל העליון המזרחי לאזור התמחות בתחומי האגרוביוטק, מזון, תזונה וסביבה.

הפגנת עובדי טבע. במקום צמיגים בוערים יש אופציה אחרת צילום: אוהד צויגנברג

האסטרטגיה לפיתוח הגליל המזרחי היא המעשה המתקדם ביותר בתהליכי פיתוח אזוריים: לא מגורים תחילה, אלא עבודה תחילה, לא פיתוח "מלמעלה", אלא חזון אזורי שנובע מתוך חוקותיו של האזור, ולא רשויות המתחרות זו בזו, אלא שותפות של רשויות ומועצות אזוריות הפועלות יחד לפיתוח עולמות התוכן. לא רק עבודות צווארון כחול, אלא מחקר ופיתוח. האסטרטגיה הזאת לובשת עור וגידים בגליל וזמינותו של כוח אדם מיומן היא אחד מהגורמים המגבילים בתהליך.

רבות מדובר ונכתב על יחסי מרכז פריפריה בישראל, לרוב הפריפריה נתפסת כמקום דל בהזדמנויות ומוכה אבטלה. המציאות היא אחרת ולעיתים אף הפוכה. הסטגנציה בפריפריה אינה קשורה במחסור בתקציבים (ראו ערך הטבות המס, מענקי הפיתוח ועוד) או בהזדמנויות, אלא פעמים רבות היא קשורה במחסור בכוח אדם מיומן. דמיינו עכשיו את 170 מפוטרי המו"פ של טבע מגיעים לגליל העליון. להבנתנו זהו המהלך החסר על מנת לממש את האסטרטגיה שהגליל המזרחי מטפח ומוביל: להפוך להאב של מחקר, פיתוח וחדשנות.

אנחנו מציעים להפוך משבר ושעה של תשומת לב לתהליכי עומק במשק, על מנת להעמיק את התמיכה באקדמיה ובמו"פ מתקדם בגליל העליון המזרחי, וזאת ע"י הרחבת התמיכה הישירה והעקיפה במוסדות אקדמיים, מכוני מחקר, וחברות הזנק וחממה, אשר יקלטו עובדות ועובדים מתחומי המחקר והפיתוח, בהם גם מפוטרי טבע. כבר כיום ישנו מסלול לקליטת מדענים חוזרים על פיו המדינה משתתפת בחלק מעלות השכר של העובד למשך שלושת השנים הראשונות. אנו מציעים להרחיב מסלול זה גם עבור מפוטרי טבע שיסכימו להעביר את מקום מגוריהם לגליל העליון המזרחי.

אז אל תתנו להם יותר כספים. אי אפשר לקחת מטבע לא את ההצלחות שלה ולא את הכישלונות שלה. הגיע עכשיו הזמן של "האחרים". אחרים בגאוגרפיה: כך תוכלו להסיר את המונופליזציה של המרכז על קידום תהליכים של מחקר ופיתוח. "אחרים" בסוציולוגיה: מתן הזדמנות לבעלי דוקטורט בגליל ובתוכם קבוצות מיעוטים למצוא עבודה שמתאימה לכישוריהם. "אחרים" בדור: היצירה במרחב חדש מאפשרת לאנשים צעירים להתבטא, בעוד שבארגונים מבוססים ההנהלות הבכירות והדירקטוריונים מבוססים על מבני אי שוויון קלאסיים: גיל, אתניות ומגדר. יצירה מחדש בגליל מאפשרת לייצר אופק תעסוקתי אקטואלי לצד רגע של תיקון חברתי .

הכותבים ד"ר מירב אהרון גוטמן – חברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון וד"ר רואי גוטמן – ראש החוג למדעי החי במכללה האקדמית תל חי וראש קבוצת מחקר במיגל – מכון למחקר מדעי בגליל בע"מ. נולדו בגליל ומתגוררים בגליל