חוק התובענות הייצוגיות - מי ישלם את האגרות היקרות

לפני כשנה וחצי החלה שרת המשפטים איילת שקד לפעול להטלת אגרות על הגשת תובענות ייצוגיות. בשבוע שעבר אישרה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת את התיקון שיאפשר גביית אגרה בסך של 16,000 שקל להגשת תובענה ייצוגית לבית המשפט המחוזי ואגרה של 8,000 שקל להגשה לבית משפט השלום. נקבע כי חלק מן הסכומים הללו ישולמו ע"י התובעים עם הגשת התביעה והיתר ישולם בסוף ההליך ע"י הצד המפסיד.

בתובענות ייצוגיות המוגשות כנגד רשויות המדינה נקבע סכום אגרה של 1,800 שקל בלבד, בדומה לאגרה החלה על עתירה לבג"ץ. אציין, כי הסכומים שהועלו תחילה על ידי השרה היו גבוהים בהרבה. מטרת הגבייה היא למנוע תביעות סרק, אך החשש הוא שתובענות ייצוגיות חשובות לטובת הציבור כלל לא יראו אור יום בשל הטלת האגרה. על כן, יש צורך בתיקון מהותי בכללי האתיקה של עו"ד שיאפשר לראשונה לעו"ד לשלם את האגרות במקום התובע.

תביעה ייצוגית. מי ישלם את האגרה? צילום: שאטרסטוק

תחילה נזכיר כי לפי חוק תובענות ייצוגיות, שחוקק עוד בשנת 2006, היה על שר המשפטים להביא לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט תקנות לגביית אגרות תוך 6 חודשים מיום פרסום החוק, דבר שלא נעשה עד כה.

עקרונית, אני סבור כי התקנות שתוקנו הן ראויות, כאשר למעלה ממחצית מהתובענות הייצוגיות המוגשות בישראל נמחקות ויש להניח שרובן ככולן הן תביעות סרק. הואיל ועד עתה לא הוטלה אגרה כלשהי בתובענות ייצוגית, ולפי החלטת בית המשפט העליון גם הוצאות המשפט שנפסקות לחובת התובע הייצוגי שתביעתו נדחית הן נמוכות, אין כל הרתעה כנגד הגשת תביעות סרק והתוצאה היא עומס מיותר על מערכת המשפט, מה שמעכב את בירורן של תובענות ייצוגיות חשובות ומוצדקות. כמו כן, בתי המשפט ביקרו תופעה של הגשת תובענות ייצוגיות בסכומים מנופחים, משום שבניגוד למצב בתביעה רגילה לא קיים תשלום אגרה באחוז מסכום התביעה המוגשת. מנגד, קיים חשש שהטלת אגרה תייצר אפקט מצנן ותרתיע גם תובעים ועורכי דין רציונליים שבידיהם תביעה מוצדקת, אשר ימנעו מהגשת התביעה משיקולי עלות-תועלת. על כן, הטלת אגרה בסכומים נמוכים יחסית כפי שהדבר נעשה היא ראויה, ותגביל, בעיקר, תביעות סרק.

יחד עם זאת, נדרש תיקון נוסף בחוק על מנת להשלים את המהלך שהחלה שרת המשפטים: כלל 44 לכללי לשכת עורכי הדין אוסר על עורך דין לשלם הוצאות עבור הלקוח. התוצאה היא שלעיתים לא ניתן לאתר תובע שיהיה מוכן לשאת בעלויות ההגשה (למשל חוות דעת מומחה). החשש הוא שכעת, משהוטלה אגרה, המצב יחמיר.

עוד בהצעת חוק תובענות ייצוגיות הוצע כי לאור העובדה שבמרבית המקרים מי שיוזם את התובענה הייצוגית, מנהל אותה ועומד מאחוריה הוא עורך הדין המייצג, יש לאפשר לעורך הדין לשאת בעלויות הכרוכות בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה. בסופו של יום לא הוכנס סעיף מתאים לחקיקה המאפשר לפעול בדרך זו. כעת, משנקבעה אגרה בהגשת התובענה הייצוגית, יש מקום לתקן גם את כללי האתיקה, כך שבמקרים המתאימים עלות האגרה לא תיפול על כתבי התובעים, אשר ממילא אינם אלה שמנהלים את ההליך וגם במקרה של זכייה זוכים לגמול נמוך יחסית לשכר שנפסק לעורכי הדין. באופן זה, יוגבל האפקט המצנן של הטלת האגרה מחד, ועורכי דין לא ימצאו את עצמם מפירים את כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, מאידך.

עו"ד ד"ר ערן טאוסיג הוא מנהל תחום התובענות הייצוגיות במשרד עוה"ד בלטר גוט אלוני ושות'