חברות ההייטק: על הממשלה להתערב מיד במשבר הדולר

הצניחה החופשית של הדולר, שהגיע בסוף השבוע לכ־3.39 שקלים, פוגעת בקטר המשק הישראלי – תעשיית ההייטק. ל"כלכליסט" נודע כי כמה חברות ענק ישראליות, לרבות וויקס, איירון סורס וטאבולה – ששוויין עומד על מיליארדי דולרים ופועלות באמצעות פורום של חברות הייטק המכונה "פורום חברות צמיחה" – מתכוונות לפנות לאוצר ולבנק ישראל כדי שינקטו צעדים למזעור הפגיעה בתעשייה שמעסיקה מאות אלפי ישראלים.

"המצב הפך באמת לבלתי אפשרי. אם אנחנו בהייטק מגיעים לצעקה הזו – אני לא רוצה לחשוב איך סובלות התעשיות המסורתיות וכמה קשה להן יותר", אומר ל"כלכליסט" ניר זוהר, יו"ר הפורום ונשיא וויקס, אשר שווייה נאמד ביותר מ־3 מיליארד דולר. לדבריו, "אנחנו לא הקמנו את הפורום לפני שלוש שנים כדי לבקש טובות מהממשלה ולא רוצים שינויי מאקרו בשבילנו. אבל מה שקורה כאן זה טירוף: פתחנו את השנה עם דולר של 3.8 שקלים ואנחנו מתחת ל־3.4 שקלים. לחברה ציבורית כמוני, המשמעות של הדבר הזה היא עלייה של 12 מיליון דולר בהוצאות. או שאני עוצר גיוסים של עובדים או שאוריד תחזית רווח: שתי האופציות לא מתקבלות על הדעת".

"מוציאים משרות החוצה"

זוהר מציג חישוב המתאר את המצוקה: "ב־2017 היו לנו עסקאות גידור ב־3.8 שקלים לדולר. אבל מתחילת 2017 אני כאילו גייסתי 160 עובדים חדשים (מבחינת העלויות החדשות עקב צניחת הדולר) שלא באמת קיימים. כאילו יש לי 160 עובדים וירטואליים חדשים שלא קיימים ולא עובדים. ויש לנו 1,500 עובדים, מדובר ב־10% מכוח האדם. זה קושי אמיתי".

יחד עם וויקס, איירון סורס וטאבולה, חברות בפורום חברות הייטק מובילות כגון גט, אוטבריין, סייברארק, סולאראדג', פייבר, פיוניר, יוטפו, למונייד, זרטו, קלטורה, מייהריטג', סימילרווב, ווקמי, פלייטיקה, Monday – שמעסיקות בישראל עשרות אלפי עובדים והיקף היצוא שלהן נאמד בכמה מיליארדי דולרים. הפורום הוקם לפני שלוש שנים בעקבות הגברת הרגולציה על חברות בתחום ומשתתפות בו חברות שמבקשות לפתח את עצמן בישראל ולא לבצע אקזיט.

ניר זוהר נשיא וויקס (בתמונה): "מתחילת 2017 נוצר מצב שכאילו גייסתי 160 עובדים חדשים בשל העלויות החדשות עקב צניחת הדולר. כאילו יש לי 160 עובדים וירטואליים" צילום: אוראל כהן

מיכה קאופמן, מנכ''ל פייבר, אומר כי "היום אני במצב שכל עובד שאני חושב לשכור – אני צריך לחשוב טוב אם לשכור אותו כאן או בחו''ל. כי אני צריך לשמור היטב על המט''ח שלי בגלל השער. המשקיעים שלנו רוצים לראות רווחים – הם אינם ציונים. המצב הנוכחי יוצר זליגה של משרות. יש הרבה משרות שאנו מוציאים החוצה".

מי שמייעץ לפורום הוא ד''ר אדם רויטר, שניהל את חטיבת השווקים בבנק ישראל בשנות התשעים, שגיבש עבורם את הצעדים. הפורום יציג את הצעדים בדיון חירום שיתקיים מחרתיים בנושא בוועדת הכספים ביוזמת התאחדות התעשיינים ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

הצעד הראשון שמציע הפורום הוא הגדלה דרמטית בגידור החוב החיצוני של ישראל. כיום החוב החיצוני של ישראל מגודר בשיעור של כ־10% בלבד. הגידורים הם ללא עלויות למשלם המסים, אך עם פוטנציאל השפעה דרמטי על שערי המטבע, מסבירים שם. כדי לבצע את אותו גידור, על משרד האוצר לרכוש דולרים בשוק הפתוח, בדומה לנעשה בבנק ישראל, מה שמעלה את שער הדולר.

"בנק ישראל נתקע"

עוד ממליצים בפורום חברות ההייטק להגביר את ההתערבות בשוק של בנק ישראל ושזה יבצע רכישות מסיביות של דולרים. לבנק ישראל, שם טוענים, אין כלל בעיה לנקוט את הצעד הזה וזה אף כדאי לו כלכלית כיום עקב פערי הריביות (הריבית על הדולר גבוהה מהריבית על השקל). שם מסבירים כי בנק ישראל "נתקע" מאז שנת 2010 על שיעור התערבות שנעצר כאשר רזרבות המט"ח מגיעות ל־33% מהתוצר.

אך מהבדיקה שהזמין פורום חברות ההייטק עולה כי לפי השוואה בינלאומית, ישנן מדינות אחרות שצוברות יתרות מט"ח בהיקפים גדולים יותר, לרבות שוויץ, סינגפור וצ'כיה.