שימשיכו להתלונן על שער הדולר: באוצר ובבנק ישראל לא ירקדו לחליל התעשיינים
בשבועות האחרונים זועקים התעשיינים על השינויים בשער שבגללם הם מקבלים פחות שקלים על כל דולר שהם מרוויחים בחו”ל, ואתמול הצטרפו אליהם חברות ההייטק
הנגידה קרנית פלוג הבהירה בשבוע שעבר שאין מקום להתערבות חריגה מצד הבנק, שכן התחזקות השקל נובעת מחולשת הדולר ביחס לרוב המטבעות בעולם. לדבריה, “אנחנו מתערבים ככל שאנו חושבים שהתנועות חורגות ממה שמוסבר על ידי הכוחות הכלכליים הבסיסיים ‑ וממשיכים במדיניות זו”.
- צניחת הדולר: מה ששר הכלכלה לא מבין
- חברות ההייטק: על הממשלה להתערב מיד במשבר הדולר
- הדולר הגיע לשפל של שש שנים, וזה לא הסוף
במילים אחרות, הבנק לא נוטה להתערב בכל התחזקות של השקל, רק בהתחזקות שנובעת מאירועים מלאכותיים או ממניפולציות (שעד כה לא נמצאה עדות להן) או מהשפעות חריגות כמו הכנסות ממאגרי הגז.
הקריאות להתערבות הופנו גם לחשב הכללי באוצר. החשכ”ל אמנם מבצע לעתים עסקאות גידור, שבהן הוא רוכש מאות מיליוני דולרים במחירי קבוע בתקופת זמן מוגדרת. אולם העסקאות האלה לא מיועדות להתערב בשער אלא לייצב את תזרים התשלומים של הממשלה, שעלול להתערער משום שחלק מהוצאות המשלה נקובות בדולרים. השפעתן על השער מוגבלת. אשר לחשש שפעולות של החשכ”ל, כמו הנפקת האג”ח בשבוע שעבר תמורת 2 מיליארד דולר, יחזקו את הדולר ‑ באוצר מקפידים שהדולרים שנקנים ישמשו להוצאות דולריות או יימכרו באופן מווסת, כדי לא להשפיע על שער המטבע.