הלחץ החרדי החריג את בתי הספר מתקנות המזון הבריא

המשבר סביב הטלת פיקוח על מזון בבתי הספר נמצא לקראת סיום. משרד החינוך פרסם בימים האחרונים טיוטה מעודכנת של תקנות הפיקוח על איכות המזון בבתי הספר שמחריגה בתי ספר וישיבות שבהם פועלים מערכי הסעדה. במוסדות האלו התקנות יחולו רק על קיוסקים שנמצאים בשטחם.

הטיוטה, שפתוחה להערות עד ל־12 בפברואר, פורסמה לאחר התייעצויות שהתקיימו באחרונה בין שר החינוך נפתלי בנט לבין סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, ובאישור ועדת החינוך של כנסת. אם התקנות שבטיוטה יאושרו סופית בחודש הבא, תסתיים סחבת הנמשכת מ־2014 אז עבר חוק בנושא במליאת הכנסת, אך עדיין לא יושם.

הסיבה האחרונה לסחבת היתה בקשה לדיון מחודש שהגיש בשנה שעברה ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה לוועדת החינוך. בבקשה הביע אשר השגות על החלת התקנות על ישיבות.

ח"כ אשר, חבר סיעתו של סגן השר ליצמן שהניף את דגל המאבק במזון הלא בריא, טען כי הישיבות לא מסוגלות לעמוד בעלויות המזון הבריא, כשמאחוריו ניצבו רבנים מאותן ישיבות.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן צילום: אלכס קולומויסקי

בנוסח הנוכחי של הטיוטה מסתמן שנמצא פתרון להשגות של חברי הסיעה החרדית, אולם ספק אם הוא ייטיב עם שגרת האכילה בשאר בתי הספר. בתקנות הנוכחיות מוחרג מערך ההסעדה הפועל בחלק מבתי הספר והישיבות, ונכללים בהן רק ספקים המוכרים מזון בשטחי בית הספר, כלומר קיוסקים, מכונות מזון ושתייה וחנויות.

כך התקנות פוסחות על הישיבות שבהן יש בעיקר מערכי הסעדה, אך גם על בתי הספר במערכות החינוך הממלכתיות שבהם קיימים מערכי הסעדה גם כן. במילים אחרות, ייאסר על התלמידים לרכוש מזון רווי סוכר ושומנים בקיוסק, אבל בחדר האוכל הבית ספרי לא יהיו מגבלות.  

לפי הטיוטה המתגבשת תיאסר, בין השאר, מכירת משקאות עתירי סוכר כמו גם דיאטטיים, משקאות אנרגיה, מאפים עתירי שומן רווי כגון בורקס, פיצה וג'חנון, מנות מתועשות מוכנות מראש לחימום, מזון עשיר בנתרן, רטבים מוכנים דוגמת מיונז וקטשופ, מזונות מטוגנים, בשר מעובד וממרחים עתירי שומן וסוכר דוגמת שוקולד, חלבה וריבה. כמו כן תיאסר מכירת מזונות עשירים בסוכר דוגמת עוגות, עוגיות וממתקים.

לפי נתונים עדכניים של משרד הבריאות, כ־18% מילדי כיתה ז' מתמודדים עם עודף משקל ו־13% מתמודדים עם השמנת יתר. בקרב תלמידי כיתה א' ל־12% יש עודף משקל ו־9% נוספים מתמודדים עם השמנת יתר.

במשרד מעריכים כי עלויות הטיפול הרפואי כתוצאה מהשמנה בקרב כל קבוצות הגיל מגיעות לכ־6 מיליארד שקל בשנה, כ־10% מההוצאה הלאומית השנתית לבריאות. מתוך הסכום הזה כ־2 מיליארד שקל הולכים ישירות לטיפול בהשמנה.