ניתוח כלכליסט
פלסטינים במקום מגורשים? שליפה שלא ממש תעבוד
שרים טוענים שניתן להחליף את מבקשי המקלט בפלסטינים. בענפי הסיעוד, המסעדנות והתיירות אומרים שהמהלך לא ניתן לביצוע בעיקר בשל הקושי בהשגת אישורי שהייה ומזהירים מפגיעה קשה
- למעלה מ-300 אדריכלים ומתכננים חתמו על עצומה נגד גירוש מבקשי המקלט
- רשות המסים האריכה את הסדרת התשלומים עבור העסקת מסתננים
- נגד הגירוש: 700 אמנים חתמו על עצומה למען מבקשי מקלט
במשרד הבריאות ניסו להרגיע אותם ושלפו את התשובה שגם שרי הממשלה מדקלמים בימים האחרונים: "נביא פלסטינים". מנהלי המוסדות הסבירו כי הפתרון הממשלתי, שכולל הבאת עובדים פלסטינים במקום מבקשי המקלט, אינו פותר דבר. לדבריהם, לא כל המשפחות יסכימו לפתרון זה; ישנה בעיה אמיתית להשיג לתושבי השטחים אישור שהייה לילי; יש צורך למצוא לחלק מהם אפשרות לינה; בתי האבות עלולים להגיע למצב חירום במקרה של סגר; ואף יתעוררו שאלות הלכתיות מבחינת האסלאם בנוגע להימצאות גברים ונשים יחדיו.
"שעות לא קונבנציונליות"
"הפתרון הפלסטיני" שמנסה לשווק ממשלת ישראל בימים אלו כדי להרגיע את הרוחות אינו ישים כלל. גם שר הפנים אריה דרעי התייחס לפתרון הזה בסוף השבוע. אלא שמלבד הטענות נגד המהלך בענף הסיעוד, גם המסעדנים, שמעסיקים את רוב מבקשי המקלט (כ־10,000 עובדים), סבורים שמדובר בצעד חסר בסיס. אף שמדובר בקצת יותר מ־5% מהיקף כוח העבודה - שכן הענף מעסיק כ־190 אלף עובדים ומגלגל כ־20 מיליארד שקל בשנה - "מבקשי המקלט מתפקדים בפוזיציות כאלו, ששאר 180 אלף הנותרים תלויים למעשה בהם, לרבות ניקיון, כלים, ומטבח", אומר שי ברמן, יו''ר איגוד המסעדנים בישראל. לדבריו, "לאנשים האלה אין תחליף בשוק העבודה הישראלי כי אף ישראלי לא מוכן לעשות את העבודות האלה".
למרות הדעה הרווחת, שלפיה מסעדנים מנצלים את מבקשי המקלט ומשלמים להם שכר נחות, ברמן טוען כי עלות מעסיק של עובד כזה יכולה להגיע ל־15 אלף שקל, הכוללים שכר שנע בין 7,700–9,600 שקל, היטל (מס ממשלתי), ביטוח בריאות, ופיקדון (המעסיק מחויב להפקיד חלק משכרו בחשבון בנק, שיגיע לעובד בעת גירושו). "ההתעללות בהם - וגם בנו המעסיקים - אינה חדשה", אומר ברמן. "המדינה הפכה אותנו לזרוע הביצועית שלה כדי לממש את תוכניות הגירוש שלה".
בנוגע לפתרון הפלסטיני הוא מסביר מדוע הוא אינו משמש חלופה עבורו: מסעדות אינן עובדות מ־8 עד 16.00 כמו בבנייה ובתעשייה (שם, אגב, לא מועסקים מבקשי מקלט) ו"רוב העבודה היא דווקא בשעות לא קונבנציונליות", מה שמחייב אותם גם להשיג אישור שהייה לילי ופתרון לינה. כל האישורים הנדרשים הופכים את הפתרון למורכב מדי עבור קבוצה שמורכבת בעיקר מעסקים קטנים ובינוניים. לפי התיאורים של ברמן מדובר בבירוקרטיות בלתי אפשריות: "אתה חייב להגיש בקשה ללשכת התעסוקה ולהמתין תקופה לא מבוטלת עד שהם ימצאו לך עובד ישראלי. אגב, הוא מעולם לא יגיע. ורק אז, ורק אם אתה עומד בכל הקריטריונים - אתה מקבל אישור". מי שיכול לדעתו להחליף את מבקשי מקלט הם חיילים משוחררים, וברמן וחבריו פנו לממשלה כדי להכניס את הענף לעבודה מועדפת. אלא שבאוצר הסבירו להם כי מדובר בענף ענקי שיחייב או להגדיל את התקציב המיועד לעבודה מועדפת, העומד היום על כ־100 מיליון שקל, או להקטין את המענק לחצי, מה שיהפוך אותו ללא מתמרץ".
"איום אסטרטגי"
הענף הנוסף שצפוי לספוג מכה קשה הוא התיירות, שמגלגל כבר כ־20 מיליארד שקל ונהפך לענף השני בחשיבותו ביצוא שירותים אחרי שירותי ההיי־טק. הענף, שהוגדר על ידי הממשלה אסטרטגי וחיוני, מעסיק כ־40 אלף עובדים, כעשירית מהם מבקשי מקלט. בהתאחדות המלונאים גם מסבירים כי מדובר בעובדים יקרים, שעלותם גבוהה בלפחות 20%, אבל לפי נתוני הלמ"ס על כל עובד ניקיון אחד ישנם שמונה מקומות עבודה שמחזרים אחריו.
ב־2017 נרשמה עלייה של יותר מ־26% במספר לינות התיירים, שהגיע ל־9.86 מיליון. "המשמעות היא שאין מענה מבחינת צורך בכוח אדם לעלייה הזאת", אומרים בהתאחדות המלונאים. במסגרת דיוני תקציב המדינה ל־2019 דרשו המלונאים לאשר כניסתם של 4,500 עובדים זרים לביצוע עבודות ניקיון וחדרנות במלונות ישראל. אך ממשלת ישראל אישרה - מסיבה לא ברורה - פחות ממחצית: 2,000 עובדים. "מדובר בבעיה שהפכה להיות איום אסטרטגי על תפעול המלונות ועל שמירה על מוצר תיירותי ראוי", כתב אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונאים, לשר האוצר משה כחלון. לפי חוות דעת שכתב ד"ר אסף כהן, מומחה, יועץ ומרצה בתחום, בענף הניקיון מועסקים כיום כ־4,450 עובדים בעלי אזרחות זרה, ו־78% מהם (כ־3,470) מיועדים לגירוש.
יו''ר ש''ס דרעי הלין בראיון שהעניק בשבוע שעבר שהאופוזיציה מנצלת את האירוע כדי לנגח את הממשלה. חצי הביקורת של דרעי הופנו כלפי יו''ר המחנה הציוני אבי גבאי, שלפני חודשיים בישר שיתמוך בגירוש - בניגוד לדעת חלק ניכר מחברי מפלגתו - וכעת שותק בכל פעם שהסוגיה עולה.
גבאי בתגובה: "מי שהגיע לישראל כפליט צריך לקבל מקלט בישראל. כשהכנסת דנה בחוק, חשבנו שזה יהיה נכון לתת לממשלה צ’אנס לגבש מדיניות מסודרת, אנושית ועניינית. לצערנו, זה לא קרה".