שלמה רודב בדרך לחזור לתפקיד יו"ר בזק

בעל השליטה בענקית התקשורת בזק שאול אלוביץ' מתנה את התפטרותו מדירקטוריון החברה, וכן את התפטרותם של בנו אור אלוביץ' וכלתו אורנה אלוביץ', בכך שהוא יבחר את הדירקטורים שימונו במקומם.

אמש (א') התקיימה ישיבה של דירקטוריון בזק שבמהלכה דנו במינוי ממלא מקום למנכ"לית בזק סטלה הנדלר, שעצורה במסגרת תיק 4000, ושבה היו אמורים בני משפחת אלוביץ' להגיש את התפטרותם. בישיבה, שאותה כינס ממלא מקום יו"ר בזק דוד גרנות, לא השתתפו שאול ואור אלוביץ' העצורים גם הם במסגרת תיק 4000.

במקומם הגיעו לישיבה מנכ"ל בי־קום ואינטרנט זהב (החברות שבאמצעותן שולט אלוביץ' בבזק) דורון תורג'מן והיועץ המשפטי של קבוצת יורוקום עמי בר־לב. בסוף הישיבה נדחתה קבלת ההחלטות למחר. לקיום הישיבה קדמו מגעים אינטנסיביים בין משפחת אלוביץ' לגרנות שלא הבשילו לכדי הסכמות.

היו"ר לשעבר בדרך חזרה

על פי הודעה שהעבירה בעלת השליטה בבזק ביקום לבורסה, אלוביץ' מעוניין למנות לדירקטוריון בזק במקום בני משפחתו את תורג'מן, תמיר כהן ושלמה רודב שעשוי לחזור לתפקיד יו"ר בזק. בזק דיווחה לבורסה כי בר־לב ותורג'מן מונו כדירקטורים חלופיים. כלומר, לא כדירקטורים קבועים. על פי הדיווח לבורסה, תורג'מן, רודב וכהן ימונו כדירקטורים קבועים. כמו כן, גרנות צפוי להתפטר מתפקידו, אך להישאר בדירקטוריון. גרנות אינו מקובל על בעל השליטה הנוכחי אלוביץ', וככל הנראה תפיסת עולמו אינה מתיישבת גם עם זו של הבעלים המיועד של החברה נתי סיידוף. במקרה שגרנות אכן יתפטר, צפויה להיערך הצבעה על מינוי רודב ליו"ר החברה הקבוע. בנוסף, צפוי הדירקטוריון למנות את מנהל החטיבה העסקית בבזק קובי פז לממלא מקומה של הנדלר.

מבין השלושה שאלוביץ' רוצה למנות באופן קבוע כהן הוא הפחות מוכר לציבור. כהן בן ה־46, עורך דין בהשכלתו, הוא מנהל העסקים של סיידוף, איש העסקים האמריקאי שעתיד לרכוש את השליטה בקבוצות יורוקום מידיו של אלוביץ'. במסגרת תפקידו כהן אחראי על הפיתוח העסקי של תחומי הפיננסים והנדל"ן בקבוצת סיידוף. בין היתר, הוא מתמקד במציאת שווקים חדשים לקבוצה ואחראי על השקעות בהיקף של מאות מיליוני דולרים. קבוצת סיידוף הגישה הצעה לרכישת יורוקום במסגרת הסדר חוב לאחר שהפסידה ברגע האחרון את רכישת השליטה באפריקה ישראל למוטי בן־משה.

אם רודב אכן ימונה לדירקטוריון, זו תהיה הפעם השנייה שבה הוא יהיה חבר בדירקטוריון בזק. בעבר כיהן רודב כיו"ר בזק וכן כיו"ר ענקית המזון הישראלית תנובה. כיום רודב הוא מבעלי השליטה בחברת קרור ומכהן כיו"ר שלה.

מינוי הדירקטורים המחליפים מציב את גרנות במלכוד — בין בעלי המניות בבזק, לחוק ולמשרד התקשורת ובעל השליטה המיועד סיידוף. מצד אחד, הקרן האמריקאית האקטיביסטית אליוט והגופים המוסדיים הישראליים שמחזיקים במניות בזק ושמיוצגים בידי אנטרופי דורשים ממנו למנות דירקטורים מקצועיים במקום משפחת אלוביץ'. כפי שנחשף ב"כלכליסט", גרנות אף שכר את שירותיה של חברת עמדה שבבעלות איקה אברבנל כדי שתכין לו פרופיל מומלץ ותנאי סף לדירקטורים החדשים. לפי ההמלצות של עמדה, על הדירקטורים החדשים להיות בעלי ניסיון בשלושה דירקטוריונים לפחות של חברות עם מחזור הכנסות שנתי של 5 מיליארד שקל ומעלה, וכן להיות בעלי ניסיון בתחום התקשורת. הדירקטורים שאלוביץ' רוצה למנות אינם עומדים בתנאי הסף האלו. למעשה, בסביבת יורוקום טוענים כי גרנות מנסה להתאים את הדרישות כך שיתאימו לרזומה שלו. בין גרנות ליורוקום ואלוביץ' התקיים בשבועים האחרונים עימות סביב זהות המחליפים הפוטנציאליים. במהלך הזמן הזה נערכו שלוש פגישות שבמהלכן לא הושגו הסכמות.

דוד גרנות ממלא מקום יו"ר בזק צילום: עופר חן

מצד שני, לפי חוק הבזק, לבעל השליטה בחברה מוענקת הזכות למנות 3—5 דירקטורים. ההתעקשות של גרנות למנות דירקטורים מקצועיים ועצמאיים (כלומר כאלו שלא נבחרו על ידי בעל השליטה) שעומדים בקריטריונים שנוסחו על ידי עמדה מאתגרים את החוק. במובן מסוים, מדובר במאבק על הצביון של בזק עצמה — חברה הנשלטת על ידי בעל השליטה באמצעות הדירקטוריון שאותו מינה או חברה ציבורית שבה לבעל השליטה השפעה מועטה, המצב שאליו דוחפים קרן אליוט והגופים המוסדיים. הגופים המוסדיים טוענים שהציבור הוא שצריך למנות את הדירקטורים משום שגרעין השליטה בבזק חולש על כ־26% ממניות החברה (בשרשור) בלבד. מאבק זה טרם הוכרע כיוון שמשרד התקשורת, הרגולטור של בזק שאמור להציג את עמדתו בנושא מינוי דירקטורים בהתאם לחוק הבזק, אינו מתערב בשלב זה.

מצד שלישי, מינוי הדירקטורים המחליפים רלבנטי וגורלי לביצוע העסקה עם סיידוף. הבנקים הנושים של יורוקום — הפועלים, דיסקונט והבינלאומי — יצאו נגד גרנות משום שהם חותרים לביצוע העסקה עם סיידוף וחוששים שאם כוונתו של גרנות תצא לפועל, העסקה תתפוצץ. אם ימונו דירקטורים מקצועיים ועצמאיים נטולי זיקה לבעל השליטה, לסיידוף לא תהיה סיבה לרכוש את יורוקום ובזק, משום שהיכולת שלו לממש את השליטה בחברה באופן אפקטיבי במצב כזה. ל"כלכליסט" נודע כי חלק מהבנקים הנושים העבירו מסר נחרץ לגרנות כי אם סיידוף ייסוג מהעסקה, האלטרנטיבה מבחינתם תהיה להוביל את יורוקום ובזק לפירוק ולמכירה בחלקים. השיקולים של הבנקים אינם בלתי־מובנים לגרנות, שכיהן בעבר כמנכ"ל בנק דיסקונט, מנכ"ל בק אגוד ומנכ"ל הבנק הבינלאומי. הוא מבין את הקושי במינוי דירקטורים עצמאיים מבחינתם ומבין כי האיום המרומז עשוי להתממש.

המכירה לסיידוף מתקדמת

בתוך כך, מכירת השליטה בקבוצת יורוקום לסיידוף מתקדמת. ביום שישי האחרון הגישו סיידוף והבנקים הצעה מוסכמת לבית המשפט המחוזי תל אביב. אולם השופטת שבפניה הובאה ההצעה, איריס לושי־עבודי, קבעה לוח זמנים ארוך יחסית לאישור ההסדר על ידי הנושים.

לפי לוח הזמנים שקבעה השופטת, כל אחד מהנושים יוכל למסור את עמדתו בנוגע להצעה עד 7 במרץ. רשות ניירות ערך תוכל להגיש את עמדתה עד 11 במרץ. עד למועד זה תוכל גם כונסת הנכסים הרשמית עו"ד סיגל יעקובי להגיש את עמדתה. סיידוף יגיש את התייחסותו עד 14 במרץ. הדיון על הצעת ההסדר ייערך ב־20 במרץ, עם שובו ארצה של השופט שמנהל את התיק איתן אורנשטיין מחו"ל.

מדובר בפרקי זמן ארוכים יחסית שעשויים למרוט את עצביהם של סיידוף, הבנקים ויורוקום.