אמיר חייק נפרד מבזק ושאול אלוביץ' עם 960 אלף שקל ביד

אמיר חייק, שעמד בעבר בראש ועדת חייק לבחינת התעריפים של בזק ושוק התקשורת הנייח, ייעץ לבזק במשך שנתיים וסיים את העסקתו לפני חודשיים, בסוף 2017 – כך נודע ל"כלכליסט". שכרו עמד על 40 אלף שקל בחודש. כלומר, חייק קיבל מבזק 960 אלף שקל במהלך התקופה. חייק התמנה לראש התאחדות המלונות לפני כשנה, וכיהן בעבר כמנכ"ל משרד התמ"ת ומנכ"ל התאחדות התעשיינים. מי שגייס אותו לייעץ לבזק בשנתיים האחרונות היה בעל השליטה שאול אלוביץ'.

למרות ששכרו של חייק שולם על ידי בזק, הוא לא סיפק לה שירותים באופן ישיר. לדברי חייק הוא יעץ בפועל לחברות־הבנות של בזק, ורק בתחום יחסי עבודה: "לא עסקתי ברגולציה, אלא בסוגיות כמו ההסכם הקיבוצי של פלאפון עם ההסתדרות, הסכם של בזק בינלאומי והסכם של בזק אונליין". בפלאפון אישרו את הדברים: "חייק סייע בסכסוך עבודה במשך חודשיים, בין פברואר לאפריל. הוא היה יועץ של בזק ונעזרנו בו בגישורים מול הוועד כדי להגיע להבנות". יצויין כי באפריל 2017 נחתם הסכם קיבוצי בין עובדי חברת פלאפון לבין ההנהלה.

מבזק בינלאומי נמסר כי "בזק בינלאומי קיימה מספר התייעצויות בנושא יחסי עבודה עם חייק. התשלום תמורת שירותיו נעשה ברמה קבוצתית". הסכם קיבוצי נחתם גם בבזק בינלאומי, אולם החתימה התרחשה בינואר 2016 – במקביל לתחילת תקופת הייעוץ של חייק בקבוצה.

אמיר חייק. "כעסו עליי בבזק בגלל ועדת חייק" צילום: עמית שעל

גורם בבזק שמכיר מקרוב את יחסי העבודה בחברה אמר שלא ידוע לו על מעורבות כלשהי של חייק בתחום זה: "הוא לא היה מעורב בשום בצורה בסכסוכי עבודה. הדבר היחידי שאני מכיר זה שהוא היה בוועדת חייק ואחרי זה ייעץ בנושא רגולציה. ראיתי אותו נכנס ויוצא ממשרדי היו"ר. ביחסי עבודה לא הייתה לו שום נגיעה". מקור בסביבת בזק אמר ל"כלכליסט" ש"אף אחד בבזק לא הבין למה צריך את הייעוץ של חייק. מי שדחף כל הזמן את המינוי היה אלוביץ'. מכיוון שבבזק לא רצו אותו, אלוביץ' אמר שנעשה חוזה לשנה (עד סוף 2016 — ע"כ). נגמרה השנה ואדון אלוביץ' כפה את ההסכם גם עד סוף 2017".

ועדת חייק מונתה ב־2011. כתב המנוי של הוועדה קבע כי על חבריה לקבוע את התעריפים שגובה בזק ואת הכללים להפעלת השוק הסיטונאי בתחום התקשורת הנייחת.

לבקשת חברי הוועדה הורחב המנדט שלה והותר לה לבחון נושאים כמו ביטול ההפרדה המבנית בקבוצות התקשורת וביטול הפיקוח על מחירי המינימום של בזק.

בסופו של התהליך המליצה הוועדה ב־2011 על כינון רפורמת השוק הסיטונאי כמו גם על ביטול ההפרדה המבנית בבזק, בכפוף לתנאים. הוועדה קבעה כי יש לבטל את חובת ההפרדה המבנית בתחום הנייח ובתחומים אחרים בענף התקשורת, למעט בתחום הטלוויזיה הרב־ערוצית (כולל ההפרדה המבנית בין בזק ל־yes) שתבוטל רק לאחר שיתאפשרו שידורי טלויזיה על גבי תשתית האינטרנט. לצד זאת, קבעה הוועדה כי ניתן יהיה לבטל את ההפרדה המבנית לאחר שמפעילים פנים־ארציים (דוגמת בזק) יאפשרו לבעלי רשיונות תקשורת אחרים (שאינם בעלי תשתית) לעשות שימוש בכל התשתיות הנדרשות לאספקת שירותים ללקוחות קצה.

חייק אמר בתגובה שהוא לא יודע מי אישר או קידם את העסקתו בחברה. לדבריו, עברו ארבע או חמש שנים מאז שסיים את עבודתו בוועדת חייק ועד שהתחיל לייעץ לבזק. "אני יכול להגיד לך שכעסו עליי גם בבזק, למשל על שני דברים שקבענו בוועדה — השוק הסיטונאי, והעובדה שאמרנו שאם בזק לא תשתף פעולה בנושא השוק הסיטונאי, אנחנו לא פוסלים לפצל אותה לשתי חברות – תשתיות ושירותים".

"כלכליסט" ביקש מבזק התייחסות לטענות שמועלות בכתבה, כולל שכרו של חייק, תחומי הייעוץ שלו ומעורבותו של אלוביץ' במינוי. מבזק נמסר בתגובה כי "חייק נשכר כדי לספק לבזק שירותי ייעוץ. בזק אינה נוהגת לפרסם מידע על התקשרויותיה עם יועצים ועל תוכן ההתקשרות ותנאיה".