חקר ביצועים: השבוע של אלוביץ', פוזננסקי־כץ והלפרין

פוזננסקי־כץ: רק מכה קלה בכנף

לאחר שבית המשפט המחוזי אישר ביום שלישי את הארכת מעצרם של שאול אלוביץ' וניר חפץ, החליטו סנגוריהם שלא לערער לבית המשפט העליון. בכך נכשל סופית המאמץ לקשור בין תקלת המסרונים של השופטת רונית פוזננסקי־כץ לבין שיבוש המסרונים שהחליפו ביניהם אלוביץ' וחפץ. המשפט הישראלי לא מעניש את המדינה על מחדליה, להבדיל למשל מארצות הברית, שם חינוך הרשויות הוא אינטרס חשוב לא פחות מענישת חשודים ופושעים. הסנגורים של אלוביץ' וחפץ שיווקו טיעון זה בלהט, באמצעות "ההגנה מן הצדק" שנועדה להבטיח התנהלות נקייה של רשויות החוק. אבל הטענה נדחתה השבוע פעמיים, כשגם בית משפט השלום וגם המחוזי נותרו נאמנים להפרדה: פוזננסקי־כץ נשלחה לשימוע אצל נציב התלונות, ואילו אלוביץ' וחפץ נשלחו להמשך מעצר בידי שופטים אשר, צחוק הגורל, החמירו אפילו יותר ממנה.

משה גורלי

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

מימין: שאול אלוביץ' וניר חפץ צילום: אוראל כהן

בזק: המכירה ראויה ליותר מזה

הקרבות שמתחוללים בימים האחרונים סביב מינוי דירקטורים חדשים בבזק הם עוד תמרור אזהרה לבנקים ולמדינה. כששאול אלוביץ', המסובך עד מעל ראשו בפלילים וחובות ועד לפני רגע בעל השליטה הנוכחי, נמצא באותו צד של נתי סיידוף, הקונה המיועד, אין אלא להסיק שאצל כל אחד מהם התועלת האישית קודמת לטובת החברה. אם נוסיף לכך את העובדה שהבעלים המיועד לבזק אינו בעל רקע בתחום התקשורת והעניין שלו ברכישה אינו לגמרי ברור, ואת העובדה שהעסקה מתבצעת באמצעות מבנה חברות בעייתי – כבר ברור שבזק ראויה ליותר מזה.

גלית חמי

בניין מרכזיית בזק בתל אביב צילום: אוראל כהן

בזק: תרגיל בהישרדות הממשלה

בעוד שבועיים אמורה הכנסת לאשר את תקציב 2019. המצב שבו קואליציה עומדת לאשר תקציב תשעה חודשים לפני תחילת השנה נובע מהרצון של כל הסיעות בה למסמר את כל העמדות והתקציבים שלרשותן עד המועד המתוכנן של הבחירות, בנובמבר 2019. אבל יש הבדל עצום בין לא לדרוש שהנחקר הסדרתי בנימין נתניהו יתפטר לבין להעביר חוק להארכת כהונתו בשנה נוספת. ככל שחקירות ראש הממשלה מסתבכות, כך פוחתת הלגיטימיות של התקציב הזה, וכך מתבססת ההערכה שהוא יהיה זמני בלבד. אם הוא יאושר, תקציב 2019 ייכנס להיסטוריה כניסיון הישרדות לא מכובד, מכעיס במיוחד וכנראה גם כושל ביותר של קואליציית נתניהו האחרונה.

שחר אילן

ראש הממשלה, בנימין נתניהו צילום: אי פי איי

בזק: חזקו את המוסדיים

לא מעט ביקורת נשמעת בשנים האחרונות על הגופים המוסדיים ועל החולשה שלהם מול החברות שבהן הם משקיעים את החסכונות שלנו. ואמנם, היה ראוי שהם ישחקו תפקידים מרכזיים יותר בכל הנוגע להגבלות שכר, לשיפור הממשל התאגידי, לביקורת ערנית על הניהול השוטף. אבל פרשת בזק מזכירה שכדי שהם יעשו את זה, צריך לתת להם כלים אפקטיביים יותר. הרי לא יעלה על הדעת שחברה שבה בעל השליטה מחזיק פחות מ־25% מהמניות יכתיב את הרכב הדירקטוריון שלה ויכשיל מהלכים לרכישה עוינת, בעוד על בתי ההשקעות וחברות הביטוח המחזיקים באחוזים בודדים מהמניות נאסר לתאם מהלך משותף למינוי דירקטורים שייצגו את האינטרסים של הציבור. עכשיו, סוף סוף, הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין והממונה על שוק ההון דורית סלינגר מנסות לייצר תשתית חוקית לשיתוף פעולה בין המוסדיים שאולי בפעם הבאה יאפשר לשומרי הכסף שלנו למנוע כשל ניהולי עמוק כל כך.

רחלי בינדמן

מימין: ענת גואטה, מיכל הלפרין ודורית סלינגר צילום: אוראל כהן, תומריקו, שאול גולן

ההנפקה היפנית: דרושה בדיקה מקיפה

זה לא חדש שאנשי שוק החיתום בישראל מקבלים שכר ובונוסים חלומיים, שזינקו בין השאר באדיבות חברות הנדל"ן האמריקאיות שמגייסות כאן, ולא מתעכבות על העמלה בדרך לפגישה עם הכסף הזול ביותר שראו אי פעם. אבל השבוע נקבע שיא, כשהתברר שכמעט שני שלישים מכספי ההנפקה של חברה יפנית, שנקראת המכון לחקר האינטרנט, הלכו לגופים שליוו את ההנפקה הראשונה שלה בתל אביב, בהובלת דיסקונט חיתום בראשות צחי סולטן; החברה עצמה תקבל רק 7.6 מיליון מתוך 20 מיליון שקל שגייסה. וזה עוד לפני שדיברנו על החברה המשונה, שעוסקת בארגון כנסים ושבחרה דווקא בבורסה המקומית. הנה עוד משימה לרשות ניירות ערך: לבדוק את כל הסיפור הזה לעומק, ולמנוע מקרים נוספים שיהפכו את תל אביב לבדיחה של שוק ההון העולמי.

סופי שולמן

עמידר: לפחות הכסף עובד

עמידר, חברה שבאופן מסורתי נחשבה מעוז של חוסר שקיפות ושעל כל שביב מידע הנוגע להתנהלותה נאלצו עיתונאים ופעילים לנהל מאבקים מרים, פתחה לפני שבוע את קרביה, ועל פני יותר מ־400 עמודים פירטה את המאזנים, הפעילויות, פורטפוליו הנכסים, היקף התביעות התלויות נגדה, מספר העובדים ושכר הבכירים שלה, שתפס את הכותרות. זה לא קרה כי עמידר הבינה סוף סוף את חשיבות השקיפות; זה קרה כי היא מנפיקה אג"ח בהיקף של כמיליארד שקל, ולשם כך נאלצה להציג תשקיף מקיף. ככה זה: המינהל עדיין קלוקל והמחויבות לציבור לא ממש עומדת בראש מעייניה, אבל הכסף עדיין מדבר. זו צריכה להיות אחת המשימות המרכזיות של מנהל רשות החברות הממשלתיות הטרי עו"ד ינקי קווינט: לדרוש מהחברות האלה דיווחים מלאים ושקופים לא רק כשהן צריכות מיליארד דולר, אלא כבסיס הראשון לעבודה השוטפת שלהן.

נמרוד בוסו

ראובן קפלן, מנכ"ל עמידר צילום: תומריקו

שי: האקסיומה לא תקפה

המפלגה הקומוניסטית הסינית הודיעה השבוע כי היא מתכוונת לשנות את החוק המגביל את כהונת הנשיא, ושי ג'ינפינג ימשיך בתפקידו. כשהוא נכנס לתפקיד, ב־2013, המערב האמין שמדובר בקפיצת מדרגה בדרך לדמוקרטיזציה, אבל שי הקפיד לנתץ את התקווה הזאת שוב ושוב. בין השאר הוא המשיך ביד הקשה נגד כל ביקורת על המשטר, ניצל את האימוץ המהיר של חידושים טכנולוגיים במעמד הביניים הסיני המתרחב כדי להדק את הפיקוח על האזרחים ועכשיו מבטיח את המשך כהונתו. ההנחה שחירות ושגשוג כלכלי כרוכים זה בזה, אקסיומה ידועה של המערב, לא תקפה בסין. וכששי כאן כדי להישאר, הוא עשוי להציג מודל שאין למערב שום דרך לדמיין.

רן אברמסון

שי ג'ינפינג נשיא סין צילום: איי אף פי

ג'יין ווקר: אנכרוניזם

מותג הוויסקי ג'וני ווקר הודיע השבוע על השקת מהדורה נשית מוגבלת, ג'יין ווקר. הטעם אותו טעם, המחיר אותו מחיר, אבל על התווית, במקום דמות הגבר ההולך הנודעת, תופיע אשה, גם היא הולכת, גם היא במגפיים וצילינדר. זהו, זה הכל; כך יצרנית האלכוהול הגדולה בעולם דיאג'יו מנסה להרחיב את מעגל הלקוחות שלה. וזה אחרי שבתחילת החודש ענקית המזון והמשקאות פפסיקו הודיעה שתשיק ליין חטיפים נשי, כי נשים הרי לא אוהבות להרעיש כשהן לועסות בציבור ומגיעים להן חטיפים שקטים. שקטים כמו הנשים עצמן, לקוחות שאפשר לקנות במיתוג וססמאות. הנה שתי חברות ענק, מהמובילות בתחומן, שתקועות עמוק בעולם הישן, בלי להבין חצי דבר על התודעה הנשית, זו שבה הלוגו הרבה פחות חשוב מפרסומות פוגעניות כמו אלה של ג'וני ווקר (קוביית קרח המחליקה על גוף אשה עירום, למשל), או מסוגיות ציבוריות בוערות של הטרדה מינית ואפליה בשכר. ושיהיה יום האשה 1978 שמח לכולנו.

עדי ברק

בהקלטה שלא היתה אמורה להתפרסם, נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה מצליח למצוא דרך מעודנת אך עוקצת להזכיר שיש איזו בעיה עם הנשיא הנוכחי