נתניהו והבג"ץ החשמלי

גורל הרפורמה בחברת החשמל תוכרע עוד לפני נסיעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לארצות הברית בסוף השבוע – כך פי הערכות בכירים במשרד האוצר.

הסיבה ללוחות הזמנים שהוקצבו פשוטה: אחרי ביקורו של ראש הממשלה בארה"ב, ייכנסו הדיונים על תקציב המדינה לישורת האחרונה לפני אישורם הסופי החודש. בנוסף, ב־12 במרץ אמור להתקיים בבג"ץ דיון על זכות השביתה של עובדי חברת החשמל. ההנחה הרווחת באוצר היא שכל הצדדים ינסו למנוע התנגשות חזיתית בין ההסתדרות לממשלה בישורת האחרונה של הדיונים על התקציב. בהתחשב בנסיבות הללו, רה"מ נתניהו ושר האוצר משה כחלון צפויים להכריע את גורל הרפורמה בחברת החשמל כבר בימים הקרובים. למעשה, אתמול נועד נתניהו עם בכירי האוצר בנושא, אך הפגישה הסתיימה ללא הכרעה.

שתיקת הניסנקורן

לפני כחצי שנה הודיעה בית המשפט העליון, במושבו כבג"ץ, על כוונתו לדון בזכות השביתה של עובדי חברת החשמל בעקבות עתירה של הממשלה בעניין. ההסתדרות חששה שהתערבות בג"ץ בסוגיה עלולה להוביל לשינוי הסטטוס קוו של יחסי העבודה במדינה, מה שעלול להשליך גם על זכות השביתה של עובדים בחברות דוגמת רשות הנמלים, רשות שדות התעופה או רכבת ישראל. החשש הזה דחף את ההסתדרות וועד עובדי חברת החשמל למשא ומתן אינטנסיבי על גיבוש רפורמה בחברה, ובדצמבר האחרון הודיעו שר האוצר כחלון ושר האנרגיה יובל שטייניץ על סיכומים בנושא.

מימין: יו"ר ההסתדרות ניסנקורן, שר האוצר כחלון, שר האנרגיה שטייניץ ויו"ר חח"י יפתח רון־טל, בדצמבר צילום: Alex Kolomoisky

אלא שכאמור, נתניהו לא רצה לוותר על האפשרות להגבלת זכות השביתה של העובדים ש"יושבים על השאלטרים במשק" ולכן דרש להוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים ולקדמה במסלול חקיקה נפרדת. מנגד, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ויו"ר ועד עובדי חברת החשמל מיקו צרפתי הודיעו, שוויתור של המדינה על הדיון בזכות השביתה בבג"ץ הוא תנאי מקדים להתקדמות ברפורמה. ההודעה הזו יצרה למעשה מבוי סתום: מצד אחד ישנה רפורמה שגובשה וסוכמה לשביעות רצון האוצר וההסתדרות, ומצד שני נתניהו ששואף למצות את הדיון בבית המשפט על שביתות מונופולים ממשלתיים ולאלץ את ההסתדרות לוותר על התנאי המקדים שהציבה לקידום הרפורמה.

החישוב של נתניהו

לנוכח מצב העניינים הזה, ישנן שלוש אפשרויות שעומדות על הפרק. הראשונה היא התקפלות של נתניהו בשניה האחרונה, מה שיאפשר את הוצאת הרפורמה לדרך. עלותה למשק נעה בין 5 מיליארד שקל, לפי אומדן האוצר, ל־8 מיליארד שקל לפי דיווחי חברת החשמל לבורסה. הרפורמה אמורה להסתיים עד 2026, והיא כוללת מכירה של חמש תחנות כוח למשקיעים פרטיים, הוצאת כ־3,000 עובדים לגמלאות, הוצאת ניהול מערכת הוצאת החשמל מהחברה ותמריץ בדמות הקמה של

שתי תחנות כוח חדשות בידי עובדי החברה.

בעיני הרגולטורים הבכירים שמעורבים במהלך, ברשות ההגבלים העסקיים ובמשרדי האוצר והאנרגיה, מדובר בפתרון הטוב ביותר. נתניהו, מצידו, מביא בחשבון שמחכות לו רפורמות בנמלי חיפה ואשדוד, ברשות שדות התעופה וברכבת ישראל, ולכן נזהר מוויתור היסטורי על הגבלת כוחם של ועדי העובדים. בתווך, בין משרד האוצר למשרד ראש הממשלה, נמצא יו"ר ההסתדרות ניסנקורן, שנמנע בינתיים מלהתערב.

אפשרות שניה ליישום הרפורמה היא פשרה בסגנון מפא"י: המדינה לא תוותר על הדיון בזכות השביתה, אבל היא תדחה את היישום של הרפורמה בחברת החשמל עד תחילת או אמצע העשור הבא. כך ההסתדרות תוכל להציג את דחיית הרפורמה כהישג, ולטעון שאיש לא פגע בכוח השביתה של העובדים במשק. במקביל נתניהו לא ייתפס כמי שהתקפל יותר מדי עבור שנואי נפשו מהעבודה המאורגנת.

אפשרות שלישית היא התייעלות בחברת החשמל ללא רפורמה. זו תכלול פרישה של עובדים, קיצוץ בהשקעות והגדלת נתחו של תחנות הכוח הפרטיות עד ל־50% משוק החשמל. מהלך התייעלות כזה צפוי להסתיים עד אמצע העשור הבא, אך הוא לא פותר את בעיית החוב האדיר של חח"י, שנאמד ב־45 מיליארד שקל. החשש הגדול הוא שחברת החשמל תמשיך בגיוסי חוב למימון הפעילות, או לחילופין תגלגל את מחיר אי־יעילותה על הציבור באמצעות העלאת תעריף החשמל. במקרה זה משק החשמל ימשיך לקרטע עם תת־השקעה בהולכה, אי־מיצוי של גילויי הגז ופיגור בייצור אנרגיה סולארית שתצמצם את זיהום האוויר.