פרקליט המדינה: לא נפתח בחקירה פלילית בפרשת המסרונים, כי אין חשד פלילי

פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן אומר שאין מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד שופטת המעצרים רונית פוזננסקי כץ והיועץ המשפטי של רשות ניירות ערך ערן שחם שביט. לדבריו, "היו קריאות לפתוח חקירה פלילית. חקירה פלילית פותחים כשיש חשד למעשה פלילי. נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין כתב בפורש שלא מצא חשד למעשה פלילי. גם אנחנו אחרי שקיבלנו ממצאי החקירה של הנציב ונציבות שירות המדינה שקלנו שוב ואמרנו שאין מקום לפתוח בחקירה פלילית".

ניצן דיבר בישיבת ועדת חוקה של הכנסת על פרשת המסרונים. לדבריו, "מדובר במקרה חריג שנדהמתי כששמעתי עליו. אני לא מכיר מקרה דומה. חד משמעית אלה לא מעשים שבשגרה. בדקתי עם פרקליטי מחוז אם מכירים התנהגות דומה. התשובה שלהם הייתה שלילית לחלוטין". הוא אמר, ש"צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים. חריגות יכולות לקרות בכל מערכת. צריך מאוד להיזהר לפני שאומרים שיש כאן נורמה".

פרקליט המדינה שי ניצן. "צריך להיזהר לפני שאומרים שיש כאן נורמה" צילום: יריב כץ

"התחזקתי בדעתי שהחוקר היה צריך לבוא לבדיקה אצלי ולא לבדיקה בפני נציבות שירות המדינה", ביקר הבוקר נציב התלונות על הפרקליטות השופט בדימוס דוד רוזן את ההחלטה להעביר את חוקר רשות ני"ע עו"ד ערן שחם שביט לבדיקת נציבות שירות המדינה שבמידה רבה קשובה לפרקליטות, שנוטה להקל עם אנשיה ומייצגיה.

"הצד החיובי בפרשה הוא המענה המהיר שנתנו הרשויות", אמר בדיון נציב התלונות על השופטים אליעזר ריבלין, "תחילה התקשורת שחשפה ומייד באותו ערב שרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון שפנו אליי בפנייה משותפת, שזה נדיר לכשעצמו, כדי לקיים בירור מהיר בפרשה".  

ריבלין חזר על מסקנותיו והמלצותיו שנגזרו מהקשר הפסול בין החוקר לשופטת שהאיר "כשל מהותי בהליכים טרם משפט ובכללם הליכי הארכות מעצר שחשובים לחירותו של אדם שעדיין נהנה מחזקת החפות. החוק והשופטת עקפו את הפרוצדורה המנהלית כשהחוקר פנה והציע לשופטת לשבת בתיק. ייאמר מייד השופטת הביאה את דבר הפנייה לסגן נשיא בית משפט השלום, שאישר מטעמים ענייניים את שיבוץ השופטת שהכירה את התיק מהסיבוב הקודם בו הייתה מעורבת. אני חשבתי שלא ניתן היה לתת אישור בדיעבד".

מנהל בתי המשפט היוצא מיכאל שפיצר הדגיש ש"לא הייתה הטיית משפט במקרה זה". הוא דיווח שקובלנה משמעתית נגד השופטת תוגש כבר בימים הקרובים ובמקביל הקימה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות צוות בדיקה בכיר בראשות שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון לבחינת הממשקים בין בית המשפט לנציגי הרשויות החוקרות. "המערכת בוחנת תקלות ומיישמת לקחים באופן מיידי גלוי ושקוף, גם במישור האישי וגם המערכתי. כך נעשה גם במקרה זה", סיכם שפיצר.

ריבלין אמר שיש "למנוע קשר ישיר בין תביעה לשופט, למנוע ככל האפשר דיונים במעמד צד אחד ולמנוע מעורבות של התביעה בשיבוץ שופטים. אני חושב שגם הצגת החומר החסוי צריכה להיעשות באולם ולא בלשכה".

יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי אמר ש"המערכת חייבת לשנות את חוק המעצרים מהיסוד ואם המערכת לא תעשה אנחנו נעשה את זה כוועדת לחוקה. נעביר חוק שייקח בחשבון את כבוד האדם". הוא הסביר ש"חוק המעצרים פוגע פגיעה קשה בחרותו של אדם. זה חוק ישן"

ניצן אמר שב-"99% מהמקרים אנשים לא יושבים מעבר ל-30 יום. צריך אישור מיוחד מפרקליט המדינה. ברוב המקרים מדובר בימים בודדים עד שבוע". סלומינסקי אמר בתגובה ש"עד ה-30 יום הם כבר עדי מדינה".

סלומינסקי הסביר שדחה את הדיון בוועדה ביותר משבוע כי רצה למנוע התלהמות ורצה לתת למערכת זמן לטפל בפרשה. לדבריו "תאום בין שופטת לתובע היא סוף העולם. קשה להאמין שזה המקרה היחיד". הוא שאל "האם כל המערכת נגועה"? כן ביקר בחריפות את העובדה ש"התובע בוחר שופטת שנוחה לו, השופטת והנהלת בתי המשפט הסכימו. זה נורא".

ניסן סלומינסקי. "האם כל המערכת נגועה?" צילום: אלכס קולומויסקי

הנציב רוזן אמר: "מניסיוני מדובר במקרה חריג. תאמינו לי, השתדלתי להיות שופט פתוח שמדבר בצורה הפתוחה ביותר, אבל מקרה כזה לא יכול היה להתרחש אצלי. לו היה הדבר היה נתון בידי, הייתי אוסר על כל קשר שהוא בין חוקר ותובע לבין שופט גם בעניינים מנהליים. יש מזכירות. אין דבר כזה לפנות ישירות לשופט. אינני רוצה להיות צדקן, גם אצלי התנהלו דיונים במעמד צד אחד בלשכה. עדיף שזה לא יקרה. חייבים לקבוע שגם דיון במעמד צד אחד יתקיים באולם. כל דו שיח צריך להירשם בפרוטוקול. גם דיונים חסויים שיועברו לכספת בית המשפט".

נציג המשטרה תנ"ץ ערן קמין: "אנחנו מחויבים לשקול אך ורק שלושה שיקולים – האם המעצר עומד בקנה אחד עם התכליות שבחוק – מסוכנות, שיבוש חקירה והימלטות מן הדין. המעצר אינו אמצעי ענישה ונועד רק לשרת את החקירה. לא להושיב עם פשפשים. אנחנו עושים זאת בשיקול דעת שכפוף לביקורת שיפוטית. אנו מקבלים בהכנעה את החלטות השופט. שופטים לפעמים ממליצים ומציעים לתובעים הצעות. לכולנו ברור שהשופט הוא הפוסק האחרון לגבי מספר ימי המעצר. ישנם תיקים מורכבים ותיק בזק הוא כזה. הבסיס הראייתי עמוס לעייפה, עתיר תוצרי מודיעין ועדי מדינה. את ההיקף הזה קשה להכיל באולם. מהטעם של כמות החומר ומהטעם שאינך רוצה לחשוף אותו בפני גורמי ההגנה".

"ואז אתם מדליפים", עקץ ח"כ בצלאל סמוטריץ'.

"לא נעקצתי", השיב קמין, "אפשר לבחון את זה דרך השבחים לעורכי הדין שמופיעים בדיווחים".