$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

אלביט קיבלה הקלות בשווי מאות מיליונים ברכישת תעש

חברת המערכות הביטחוניות של מיקי פדרמן תשלם 1.8 מיליארד שקל עבור תעש, אך תקבל הלוואת מוכר של 400 מיליון שקל, כ־2 מיליארד שקל עבור העתקת מפעלים והתחייבות לרכש למשך חמש שנים

גולן חזני 06:5212.03.18

יותר מעשור לאחר שהמדינה החליטה להפריט את התעשייה הצבאית (תעש), הודיעה המדינה אתמול כי החברה תימכר לאלביט מערכות שבבעלות מיקי פדרמן תמורת 1.8 מיליארד שקל. לפי הסיכום בין הצדדים, לאלביט מערכות יש 90 יום לחתום על העסקה.

 

 

 

על פניו, המחיר שתשלם אלביט הוא הישג למדינה, שדרשה 1.1 מיליארד שקל עבור תעש כשפרסמה לראשונה את המכרז לרכישתה. מדובר בסכום גבוה ב־200 מיליון שקל מהמחיר שבו נקב אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר. יוגב אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "גם אני הייתי גומר את העסקה במחיר הזה. אני מאוד שמח".

 

 צילומים: אוראל כהן, עמית שעל

 

הטבות ענק לאלביט

 

אך רק על פניו. ל"כלכליסט" הגיעו פרטים על שינויים שנעשו בתנאי העסקה המקוריים ושמעניקים לאלביט הטבות בהיקף של מאות מיליוני שקלים לכל הפחות. גורמים לשעבר במשרד האוצר שנחשפו לפרטי העסקה טענו כי מדובר בהטבות משמעותיות ביותר.

 

בין היתר, אלביט תקבל הלוואת מוכר בהיקף של 400 מיליון שקל לחמש שנים. מדובר בהישג גדול לאלביט, שהעמידה את קבלת ההלוואה הזו כתנאי לביצוע העסקה. אלביט הצהירה שללא קבלת ההלוואה הזו, היא לא תהיה מוכנה לשלם יותר מ־1.6 מיליארד שקל עבור תעש. כמו כן, המדינה תוותר על הלוואה בגובה 25 מיליון שקל שהעניקה בעבר לתעש.

 

בנוסף תקבל תעש מהמדינה 1.9 מיליארד שקל עבור העברת המפעל שלה ברמת השרון לרמת בקע. מדובר בסכום גבוה יותר מהסכום שעליו דובר בעסקה המקורית. כמו כן, תעש תידרש לבנות מפעל בשטח של 40 אלף מ"ר בלבד, לעומת 70 אלף מ"ר לפי תנאי העסקה המקורית.

 

כמו כן, תעש המופרטת תקבל מהמדינה עד 200 מיליון שקל עבור פינויו המלא של המפעל בטירת הכרמל, שאותו היא נדרשת להשלים תוך ארבע שנים. העובדים במפעל יעברו למפעל של אלביט ביקנעם, מה שיפחית את עלות הפינוי. פינוי המפעל בטירת הכרמל לא נכלל בעסקה המקורית. הנהנית העיקרית מהפינוי היא רשות מקרקע ישראל. יתכן שהרשות אף יזמה את הפינוי כדי שתוכל לבנות במתחים אלפי יחידות דיור.

 

הטבה נוספת שתקבל תעש היא התחייבות של משרד הביטחון לרכוש מתעש ציוד בהיקף של 250 מיליון שקל בשנה במשך חמש שנים.

 

בנוסף, המדינה לקחה על עצמה את עלות התביעות המשפטיות שמתנהלות כיום נגד תעש. מדובר בעיקר על תביעות של עובדים שעשויות להגיע להיקף של עשרות מיליוני שקלים. לדברי אלביט, היא לא מתכוונת לערוך פיטורים בתקופה הקרובה.

 

קשה לכמת את היקף ההטבות הכולל שמקבלת אלביט בהסכם הנוכחי משום שהפרטים המלאים טרם נחשפו, כמו גם פרטי המכרז המקורי, אולם כבר עתה ברור שאלביט רשמה מספר הישגים במהלך המגעים שהופכים את העסקה לעסקה טובה עבורה.

 

 

גם המדינה מרוויחה

 

אלביט אמנם עושה עסקה טובה, אך העסקה מיטיבה גם עם המדינה בכמה מובנים. ראשית, העסקה פוטרת את המדינה מאחריות לתעש. כלומר, היא לא תידרש להזרים לחברה כספים נוספים. עד כה הזרימה המדינה לתעש מיליארדי שקלים בשל מצבה הפיננסי הבעייתי, שהחל להשתפר לאחרונה (ראו הרחבה במסגרת).

 

כמו כן, אלביט התחייבה לשלם למדינה עוד 100 מיליון שקל בעתיד אם תעש תעמוד ביעדים שנקבעו בין שני הצדדים. היעדים הם היקפי המכירות של מוצרים שכבר פותחו על ידי תעש ונמצאים בפורטפוליו של החברה.

 

סוף לסאגה ארוכה

 

מכירת תעש לאלביט מביאה לסיומה סאגה ארוכת שנים. הממשלה החליטה להפריט את תעש לראשונה באוגוסט 2005, אולם המהלך לא הבשיל. בדצמבר 2013 החליטה הממשלה להפריט את החברה בשנית ובמאי 2015 המכרז יצא לדרך. 12 קבוצות וחברות הגישו הצעות, אך בינואר 2016 אלביט נותרה המתמודדת היחידה, לאחר שארבע מתמודדים פרשו וטענו שהמכרז תפור למידותיה של אלביט. באוגוסט של אותה שנה ההפרטה הוקפאה למשך יותר משנה בשל בדיקה שערך מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא.

 

עם כניסתו של רוני חזקיהו לתפקיד החשב הכללי באוצר בפברואר 2017, הוא קיבל את אישורו של שר האוצר משה כחלון להמשיך במגעים מול אלביט — החברה היחידה שנותרה במרוץ.

 

המגעים עם אלביט עוררו כעסים בקרב החברות הביטחוניות הממשלתיות — התעשייה האווירית ורפאל — שחששו מכך שאלביט תחזק את כוחה בתחום הטילים והרקטות בזכות רכישת תעש. הכעסים חלפו לאחר שהוחלט שהחברה־הבת של תעש, תומר, לא תיכלל בעסקה.

 

בהודעה שנמסרה על ידי משרד האוצר נכתב כי הוועדה למכירת מניות המדינה בתעש בראשות מנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט החליטה לאשר את הסיכומים שאליהם הגיע לאחרונה חזקיהו עם נציגי אלביט מערכות. לסיכומים היו שותפים גם נציגי רשות החברות, אגף תקציבים באוצר, משרד הביטחון ורשות מקרקעי ישראל. המשרד מסר כי הסיכומים על הפרטת תעש כוללים הבנות שיבטיחו את שמירת התחרות בין החברות הביטחוניות ויגנו על משרד הביטחון, שנחשב ללקוח מרכזי של תעש. חזקיהו אמר אתמול בהודעה לעיתונות כי "לנגד עינינו עמדו ההגנה על האינטרסים של משרד הביטחון, המשך פעילותה של תעש וחיזוק התחרות הבריאה בין החברות הביטחוניות".

 

מה תעשה המדינה עם הכסף ממכירת תעש?

 

לפי ההסכם בין החשב הכללי לאלביט תעש תמכר ב־1.8 מיליארד שקל בתוספת של 100 מיליון שקל שתלויים בתוצאות החברה. מרבית סכום המכירה – 1.4 מיליארד שקל – שיועברו עם השלמת העסקה ישמשו לכיסוי עלויות של פרישת העובדים ולהתחייבויות עבר של תעש. היתר, בין 400–500 מיליון שקל, ישולמו באופן הדרגתי עד 2022 וכהכנסות על מכירת נכסים, וישמשו למימון הגרעון של הממשלה. בעבר הוערכה החברה בסכומים שנעו בין 1–1.6 מיליארד שקל, אך הערכות השווי נפסלו לאור סוגיות שונות של ניגודי עניינים. כעת הסכום הסופי גבוה יותר אולם כולל בתוכו התחייבויות שונות שיביאו לכך שהכסף שהמדינה תראה בסופו של דבר קטן ביחס לסכום המכירה.

עמרי מילמן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x