הפוך מהעולם: 69% מהישראלים משתמשים ברכב פרטי להגיע לעבודה
כך לפי דו"ח בנק ישראל עבור מי שעובד מחוץ ליישוב שלו. לשם השוואה, בסיאטל שבארה"ב כ-75% מהאזרחים משתמשים בתחבורה ציבורית כדי להגיע לעבודה. זמן הנסיעה הממוצע לעבודה למי שעובד מחוץ ליישוב שלו עלה מ-30 דקות ל-39 דקות תוך 12 שנה
בנק ישראל מפרסם היום (א') חלק מדו"ח בנק ישראל לשנת 2017 העוסק בתחבורה הציבורית בישראל. לפי הדו"ח, משך הנסיעה למקום העבודה התארך בשנים האחרונות. בדומה לדו"חות דומים שפורסמו בשבוע שעבר, הראשון של ארגון ה-OECD והשני של קרן המטבע הבינלאומית, גם בבנק ישראל מתרגמים למילים את מה שנהגי ישראל מרגישים מדי בוקר: ההשקעה בתשתיות תחבורה לוקה בחסר והציבור מדיר רגליו מהשימוש בתחבורה ציבורית.
- "ישראל הפכה למדינה עם בעיית הפקקים החמורה ביותר ב-OECD, וזה רק יתגבר"
- ירושלים: פקקים לעוד 5 שנים - החלו העבודות ליצירת כניסה חדשה לעיר
- עתיד חוויית הנסיעה: "גם ברכב אוטונומי לא כיף לשבת בפקקים"
לפי נתוני הלמ"ס שעובדו על ידי בנק ישראל, זמן הנסיעה עבור מי שעובד מחוץ ליישוב מגוריו עלה בממוצע מ-30 דקות ב-2005 ל-39 דקות ב-2016. זמן הנסיעה למי שעובד בתוך היישוב שלו, עלה בממוצע מ-14 דקות ל-16 דקות.
בעוד שאוכלוסיית הפרטים העובדים ביישוב מגוריהם גדלה בכ-34% בין 2006 ל-2016, אוכלוסיית האנשים העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם גדלה באותה תקופה בכ-53%.
פקק בנתיבי איילון (ארכיון) צילום: דנה קופל 
לפי בנק ישראל, רק 18% מהאוכלוסיה משתמשת באוטובוסים כדי להגיע לעבודה, ורק 3% ברכבת. רוב האזרחים (69%) מעדיפים את הרכב הפרטי, גם אם הוא גוזל מחשבון הבנק שלהם הוצאות חודשיות של דלק, ביטוחים, תיקונים, חניות או אגרות נסיעה שונות (לדוגמה כביש 6). עוד נמצא ש-10% מאזרחים נוהגים להגיע לעבודה באמצעות אופניים.
ומה זה אומר לגבי מי שכן בוחר באוטובוס או ברכבת? לפי בנק ישראל הציבור שמשתמש בתחבורה ציבורית כדי להגיע לעובדה נוטה "להשתייך לרמה סוציו-אקונומית נמוכה; ממצא זה תומך בסברה שפרטים רבים בישראל משתמשים בתחבורה הציבורית בלית ברירה, כלומר מפני שאין ברשותם רכב פרטי".
לפי בנק ישראל, ניתן ללמוד מהנתונים כי התארכות הנסיעה בתוך העיר מלמדת בעיקר על עומס על התשתיות ואילו התארכות הנסיעה הבינעירונית, מעידה גם על עומס על התשתיות וגם על התרחקות המגורים ממקום העבודה.
בממוצע בשנים האחרונות עומדת ההשקעה על תחבורה (יבשתית) על כ-1% מהתוצר, כאשר רק שליש מושקע בתחבורה ציבורית - בעיקר ברכבות. בשנים האחרונות ההשקעה עלתה מעט תודות לקו הרכבת ת"א- י-ם והקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב. אולם לפי בנק ישראל, כמו גם קרן המטבע וה-OECD, ההשקעה לא מספקת. הבנק מציין כי "למרות ההשקעה שמתבצעת בשנים האחרונות, גדל העומס על תשתיות התחבורה. מספר האנשים שנוסעים לעבודה עלה מאוד בעקבות הצמיחה הטבעית של האוכלוסייה, התרחבות פיזורה במרחב, והעלייה המרשימה בשיעור התעסוקה. בה בעת השתפרה התחבורה, והדבר עודד את הפיזור במרחב וגם כן הגדיל את העומס על התשתיות".
לפי עמדת הבנק, שיפור התחבורה הציבורית יתרום לתהליך התכנסותה של רמת החיים במשק לרמה הקיימת בשאר המדינות המפותחות. בנוסף, בנק ישראל קורא לממשלה לפעול ביתר שאת לשיפורה של התחבורה הציבורית מעבר להשקעות שניתנו בשנים האחרונות כאשר הוא מפנה את תשומת ליבה לכך ששביעות הרצון מהתחבורה הציבורית בשלוש הערים הגדולות בישראל נמוכה משביעות הרצון בערים מרכזיות באירופה.
