דו"ח בנק ישראל נגד תוכניות הדיור של האוצר: ביקורת חריפה על הוותמ"ל ומחיר למשתכן

בלב פרק הדיור שמפרסם היום (ד') בנק ישראל במסגרת הדו"ח השנתי, ממתינה טענה שבמשרד האוצר מאד לא יאהבו לשמוע: הוועדה לתכנון מהיר (הוותמ"ל), אשר לאחרונה התנהל מאבק על הארכת פעילותה, אינה מקצרת משמעותית את משך הזמן בין תחילת התכנון לתחילת הבניה. מנגד, טוענים בבנק ישראל כי הוועדה "מנפחת" את המלאי התכנוני, תוך דחיית הטיפול בחסמים הקיימים בשטח לשלבים מאוחרים יותר.

"המלאי התכנוני התרחב מאד בשנים האחרונות, בין היתר מפני שהוותמ"ל קיצרה את ההליכים הבירוקרטיים", נכתב. "פעילות הוותמ"ל נותנת מענה לחלק מהחסמים, אולם את ההתמודדות עם חסמים אחרים היא דוחה לשלבי הרישוי והביצוע, לכן אינה מקצרת משמעותית את הזמן שחלף מתחילת התכנון ועד תחילת הבנייה".

במסגרת הדו"ח סקר הבנק את ההיבטים השונים בשוק הדיור ובכלל זה את התנהגות הרוכשים בשנה האחרונה, שהיתה שנת האטה, ואשר בסופה החלו המחירים לרדת. בין הממצאים המעניינים: גידול של 7 נקודות אחוז בשיעור "משפרי הדיור בהמתנה" – משפרי דיור שרוכשים את דירתם החדשה לפני מכירת הדירה הישנה – מתוך כלל המשפרים. בעוד שב-2015 עמד שיעורם על 23%, ב-2017 היה שיעורם 30% מכלל המשפרים.

הבנק לא נלהב מתוכנית "מחיר למשתכן" 

מהדו"ח עולה כי בבנק ישראל לא מביעים התלהבות מיוחדת מהשפעת תוכנית מחיר למשתכן על ירידת מחירי הדיור.

ב-2017 מספר העסקות היה גבוה בקרב רוכשי הדירה הראשונה - הן במסגרת יוזמת מחיר למשתכן והן בשוק החופשי. פלח רוכשים זה קנה לאורך השנה 33 אלף דירות, מהן 9,000 חדשות, ומתוכן כ-5,500 מוזלות.

לגבי מחיר למשתכן מעריך בנק ישראל כי "המשך יישומה צפוי להגדיל את שיעור הרכישות במחיר מוזל, אך במקביל יוסיפו הרוכשים לראשונה לקנות בשוק החופשי".

לגבי השפעת יוזמת מחיר למשתכן על השוק בכללותו נכתב: "פיצול השוק לשניים, לשוק מסובסד ולשוק חופשי, עלול להעלות את מחירי הדירות בשוק החופשי – כלומר דירות מיד שנייה ודירות חדשות מחוץ ל"מחיר למשתכן" כאשר ההיצע מצטמצם יותר מהביקוש. אולם אם ביישוב מסוים נמכרות הרבה דירות מוזלות, הדבר יכול למתן בו את מחירי הדירות מיד שנייה".

צילום: pixabay/rhythmuswege

בעבר העדיפו משפרים להמתין עם מכירת דירתם הוותיקה מתוך הנחה כי עליות המחירים ישרתו אותם, ויאפשרו להם למכור את הדירה במחיר גבוה יותר. כעת נראה כי התקררות השוק בחודשים האחרונים מקשה עליהם למכור את דירתם במחיר שלו קיוו.

עוד נמצא כי הביקוש לדירות בקרב משקיעים הצטמצם משמעותית במהלך 2017, וכי על רגע ירידת התשואות מהשכרת דירה, ומיצוי מגמת עליות המחירים, אלה בוחנים כעת יותר ויותר אפשרויות השקעה חלופיות בתחום הנדל"ן. בין היתר נמצא כי היקף ההשקעה במשרדים עלה, וכן חלה עלייה ברכישת דירות בחו"ל עלה משמעותית בשנים האחרונות ועומד כיום על 1.7 מיליארד שקלים בממוצע לשנה. ועדיין מדובר בהיקף השקעה מצומצם משמעותית ביחס להיקף ההשקעה בדירות הבישראל – 22 מיליארד לשנה.

במשרד האוצר תקפו בחריפות את דברי הביקורת של הבנק: "משרד האוצר הצליח להוריד את מחירי הדיור לאחר 12 שנים, להפחית מסים ולהצמיח את הכלכלה הישראלית, למרות הקשיים והמכשולים שהערים בנק ישראל."

עוד מאשים משרד האוצר את בנק ישראל בקידום אינטרסים זרים ומוסיף כי: "לצערנו הרב בנק ישראל ממשיך לנהוג במדיניות כלכלית שמשרתת בעיקר את האינטרסנטים. כלכלת ישראל נמצאת במצב הטוב ביותר זה עשרות שנים בזכות שלוש שנים של עבודה קשה וצעדים אמיצים שהוביל משרד האוצר בראשות השר משה כחלון עבור אזרחי ישראל ולמרות התנהלות של בנק ישראל".

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג התייחסה לדברי האוצר: "אני לא ממש מבינה על מה מתבססת התגובה הזו , כשמסרנו את הדו"ח לשר האוצר שמענו דברים מאד חיוביים גם על הכלכלה, ואנחנו חושבים שסך הכול הכלכלה נמצאת במצב טוב, בזכות המדיניות גם של האוצר וגם שלנו וגם בזכות שיפור של הכלכלה הגלובלית.יש לי תחושה שמי שכתב את התגובה לא קרא את הדוח לפרטיו, יכול להיות שהגיב לכותרות פה ושם".