משרד החינוך שולח חוקרים פרטיים לישיבות

פרקליט המדינה שי ניצן אישר לאגף למוסדות תורניים במשרד החינוך את הבקשה להפעיל חוקרים פרטיים נגד ישיבות החשודות בדיווחים במרמה. האישור ניתן בנובמבר, ובמועד זה הבהיר ניצן כי "לא מן הנמנע כי במקרים הרלבנטיים תהיה 'גלישה' למישור הפלילי". מהבקשה שהוגשה באוקטובר לניצן עולה כי משרד החינוך החל להגיש ב־2016 תביעות להשבת כספים נגד ישיבות שקיבלו ממנו כספים במרמה. המשרד מפעיל מבקרים מטעם האגף, אבל ככל הנראה הוא זקוק לראיות נוספות להוכחת התביעות בבית המשפט. לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה צריך לאשר העסקת חוקרים פרטיים על ידי משרד ממשלתי, וזו הסיבה לכך שהבקשה הוגשה לניצן.

החוקרים אמורים לבדוק, בין היתר, אם האתר שבו נערכים הלימודים יכול להכיל את מספר התלמידים המדווח; את היקף וסוג הפעילות במוסד ואת מספר התלמידים ביחס לדיווחים; ואת היקף הפעילות הכלכלית, הנכסים וההכנסות של המוסד.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה פנה לשר החינוך נפתלי בנט מהבית היהודי בדרישה למנוע את הפעלת החוקרים הפרטיים בטענה שאין להפעיל בישיבות גורמי חקירה שאינם פועלים במוסדות חינוך אחרים. גפני כתב לבנט כי "בעבר ביקשו במשרד החינוך להביא חוקרים לבתי ספר ואיום בשביתה מנע זאת". לדבריו, אין חוקרים גם במוסדות להשכלה הגבוהה. לכן "חוקרים פרטיים שאינם פועלים במוסדות מקבילים, לא יפעלו גם בישיבות". כמו כן הוא מאשים את מנהל האגף למוסדות תורניים עמוס ציאדה כי הוא "מנסה כל העת לשוות לישיבות תדמית של גנבים".

מימין יו"ר ועדת הכספים משה גפני ופרקליט המדינה שי ניצן צילום: ענר גרין, עומר מסינגר

האגף למוסדות תורניים מתקצב ישיבות בהיקף של 1.2 מיליארד שקל בשנה. כמו כן, האגף מתקצב קצבאות הבטחת הכנסה לאברכים מעוטי יכולת בהיקף של 70 מיליון שקל בשנה. במכתב ששלחה היועצת המשפטית של האגף עו"ד מרים גראזי־רוזנבאום לניצן נכתב כי "רוב סכום התמיכות שמחולק על ידי המדינה, מחולק באמצעות האגף". כמו כן היא מציינת כי המוסדות פונים לתמיכה מרצונם, והתמיכה ניתנת לפי דיווחיהם. ההקצבות מחולקות לפי מספר התלמידים. התעריף לאברך בכולל עומד על כ־850 שקל בשנה ולתלמיד בישיבה גדולה על 470 שקל בשנה.

במשך שנים רבות נמתחה ביקורת על האגף על שום שהוא מעודד את הישיבות להונות את המדינה משום שהוא אינו נאבק בדיווחי הכוזבים. מהמכתב עולה כי המאבק המשפטי החל ב־2016, ולדברי גראזי־רוזנבאום "לשם הגעה לסף ראייתי בהליך המשפטי, אנו נדרשים להציג ראיות ממשיות וחזקות. הבדיקות יועילו במתן כספי תמיכה רק למוסדות הזכאים שעומדים בתנאי התמיכה ולפי מבחני התמיכה. למותר לציין כי ביקורות פתע במוסדות התורניים הנתמכים, וביצוע תצפיות במסווה המתועדות באמצעי צילום, יהוו סיוע שוטף להחלטת ועדת התמיכות לגבי מוסדות שהתעורר ספקות לגבי אמיתות דיווחיהם".

כדי להמחיש את הצורך, היא מציינת שהמשרד הגיש תביעה נגד עמותת נתיבות התורה, מה שהביא לפירוקה על ידי בית המשפט. לדבריה, ללא ראיות לדיווחים כוזבים שהגישה העמותה לשם קבלת כספי תמיכה שלא כדין, סביר שלא היה ניתן צו פירוק ולא ניתן היה להגיש תביעת חוב לקבלת הכספים בחזרה. בהסכם שנחתם בין המפרק למנהלי העמותה נקבע שהם יידרשו להשיב 450 אלף שקל. עוד היא מציינת כי על הפרק עומדת הגשת תביעה להשבת חוב נגד כעשר עמותות שהיו קשורות ביניהן. ועדת התמיכות דרשה מהעמותות להשיב את הכספים, אך הן לא עשו זאת ומועד ההתיישנות מתקרב. לשם גיבוש הראיות יש צורך בעבודת חוקר.

פרשת הדיווחים הכוזבים המוכרת מהשנים האחרונות היא זו של מוסדות המתמידים, שאצלם נתפס מפעל לייצור ת"ז מזויפות. ב־2016 הגישה המדינה נגד מוסדות ישיבת המתמידים תביעה בהיקף של 52 מיליון שקל.