טראמפ עובר לירושלים, אבל הממשלה מזניחה אותה

דו"ח מבקר המדינה על כישלון הממשלה בחיזוק מעמדה של ירושלים, שהתפרסם אתמול, לא מותיר מקום לספק. ממשלת ישראל מעדיפה לתמוך בעיר הנצח באמצעות הצהרות חגיגיות והחלטות חסרות כיסוי ולא במעשים. בכך מזכירה הממשלה את כל הממשלים האמריקאיים בעבר ולא את ממשל טראמפ שיעביר היום את השגרירות האמריקאית לבירה.

בעקבות דו"ח המבקר נמסר אתמול דיווח לממשלה על יישום שתי החלטות הממשלה (מ־2007 ומ־2014) להעביר את היחידות הממשלתיות הארציות לבירה. מתברר שמתוך 133 יחידות אפשריות עברו עד היום עשר, כלומר 7.5%. הסיבה העיקרית שהיתר לא עברו היא שהעובדים לא רצו וההנהלות תומכות בהם. אין ספק, בתל אביב הייאוש נעשה יותר נוח. נתון חמור עוד יותר: רק 2% מעובדי החברות הממשלתיות עובדים בירושלים.

מונעים שחרור קרקעות

הפתרון המתבקש הוא כמובן להיכנס למשא ומתן עם ההסתדרות על הסדרי מעבר אחידים ונדיבים לכל העובדים, אבל כדי לעשות זאת מישהו צריך באמת לרצות ליישם את ההחלטות, ובפועל אין רצון.

הדבר מונע מירושלים את התועלת הכלכלית הגדולה שבהעברת היחידות אליה, וכן מונע לעיתים שחרור שטחים יקרי ערך לבנייה במרכז הארץ. מחקר של מכון ירושלים למחקרי מדיניות שהתפרסם ב"כלכליסט" קובע שהעברת כל היחידות הארציות של הממשלה עשויה להביא לה תועלת ישירה ועקיפה של 400 מיליון שקל לשנה ותוספת של קרוב לעשרת אלפים עובדים (במשרדים עצמם ובפעילות הכלכלית שתיווצר סביבם).

המחקר מתייחס גם למשרד הביטחון שקיבל משום מה פטור ממעבר לירושלים. בפטור הזה ממעבר לבירה צריך לדון מחדש לא רק מכיוון שהמשרד יושב על אחת האדמות היקרות ביותר בישראל, אלא משום שקשה להבין מה מקור ההנחה שיותר יעיל לשמור על ביטחון ישראל מהקריה בתל אביב. אם זה אומר שגם המטה הכללי צריך לעבור לירושלים, זו הזדמנות מצוינת. שר הביטחון אביגדור ליברמן מוזמן, אם כן, הודיע מתי הוא ילך בדרכי טראמפ (אפשר גם לצייץ).

אבל מדו"ח המבקר עולה לא רק שירושלים לא באמת חשובה לממשלה. עולה בבירור גם שהממשלה לא באמת מאמינה באיחוד ירושלים. רוב אזרחי ישראל לא מודעים לכך ששכונות מזרח ירושלים הן הסלאמס הגרועים ביותר בישראל. אם ירושלים היהודית נחשבת לעיר ענייה, מנקודת המבט של תושבי מזרח העיר היא סוג של כפר שמריהו.

לפי דו"ח המבקר, 75% מתושבי מזרח ירושלים מצויים מתחת לקו העוני, רובם המכריע (כ־85%) הם ילדים; 37% ממשקי הבית מטופלים בלשכות שירותי הרווחה; ההכנסה הממוצעת לנפש לחודש נמוכה מאוד ועומדת 40% מההכנסה לנפש של תושבי מערב העיר (1,956 שקל לעומת 4,856 שקל); התשתיות הפיזיות והחברתיות בכל השכונות רעועות ביותר".

הנתונים האלה אינם מקריים. הם תוצאה של הזנחה שיטתית ומכוונת שנמשכת כבר 51 שנה. ביוני 2014 אישרה הממשלה את התוכנית הראשונה לצמצום הפערים בין חלקי הבירה. מטרת התוכנית היתה צמצום מקרי האלימות בשכונות מזרח העיר באמצעות שיפור ניכר באיכות החיים של תושביהן.

ואולם, המבקר קובע ש"ההשפעה הכוללת של התוכנית היתה זניחה". זאת, בין השאר, מכיוון שהתוכנית נוגעת רק לחלק קטן מהתושבים בחמש השכונות שנכללו בה. התקציב שיועד למימון התוכנית, 290 מיליון שקל, לא הספיק כדי ליצור שיפור ממשי באף אחד מהתחומים. התקציב שיועד לפיתוח תשתיות פיזיות הועבר למטרה אחרת. כלומר עד שהממשלה אישרה תוכנית אחת לשיקום מזרח העיר, התברר שמדובר בבדיחה. אתמול אושרה תוכנית נוספת. אולי זו תיושם.

קלקל את החגיגה

למבקר המדינה יש אסטרטגיית יחסי ציבור חדשה – לפרסם דו"חות מיוחדים לרגל מועדים לאומיים, מה שמבטיח את עניין התקשורת בהם. בשנה שעברה הוא פרסם דו"ח על הטיפול בניצולי השואה לקראת יום השואה. אתמול פרסם לרגל יום ירושלים דו"ח על כישלון פעולות הממשלה לקידום מעמד הבירה.

זאב אלקין, השר לענייני ירושלים והמורשת צילום: עמית שעל

קשה לחלוק על יעילות האסטרטגיה הזו, אף שיהיו בוודאי מי שיתהו האם התאמת דו"חות לתאריך היא לא אמצעי קצת זול. יכול להיות שבמלחמה הכל כך קשה על תשומת הלב של התקשורת והרשתות החברתיות אין לו ברירה.

מה שברור זה שקשה לחשוב על דרך טובה יותר לקלקל לממשלה את חגיגת העברת השגרירות האמריקאית לבירה מפרסום הדו"ח על היחידות הממשלתיות שמסרבות לעשות זאת. מעניין כמה כלי תקשורת אמריקאיים יזכירו היום את דו"ח המבקר המביך במקביל לדיווח על העברת השגרירות.

אחת הסיבות העיקריות לכך שהחלטות הממשלה לא יושמו היא שלא נלוו להן סנקציות על המשרדים.

אתמול, ממש לפני פרסום דו"ח המבקר, ובניסיון למזער את הנזק התקשורתי, הביא השר לענייני ירושלים זאב אלקין מהליכוד הצעת החלטה להטיל סנקציות כלכליות משמעותיות על משרדים שיחידות שלהם לא יעמדו בלוח הזמנים למעבר לירושלים. הסנקציה החשובה שבהן – הקפאת כל עלייה בתקציב המשרד. סנקציה נוספת: חשב המשרד יקפיא את הוצאות התפעול של המשרד, להוציא הוצאות חיוניות.

הסיכוי שההחלטה הזאת היתה מיושמת נמוך מים המלח. אבל זה לא מנע מהשרים גלעד ארדן, מירי רגב ואופיר אקוניס, כולם ממפלגתו של אלקין, לטרפד אותה. נקבע שתובא הצעה מתוקנת בעוד חודש. אשרי המאמין.