בכיר לשעבר באוצר: "הידרדרות קשה בתרבות הארגונית במשרד, ראשי אגפים לא מדברים"

"ישנה הידרדרות קשה בתרבות הארגונית של משרד האוצר, תרבות כוחנית, חלק מראשי האגפים לא מדברים אחד עם השני, אלא נאבקים זה בזה ומנסים לזנב זה בזה", כך אמר הממונה על השכר לשעבר, קובי אמסלם, בעדותו מול חברי ועדת קוצ'יק אשר קמה כדי לבחון את סמכויות מנכ''ל האוצר והיחסים בינו לבין שאר ראשי האגפים, זאת לבקשת המנכ''ל הנוכחי, שי באב''ד. את הפרוטורלים של הדיונים מסרה ל"כלכליטס" התנועה לחופש המידע אחרי שמשרד האוצר סירב לבקשת העיתון למסור מרוצנו.

עוד טען אמסלם כי סביב הסכם "יעלון-כחלון" אשר רובו עוסק בתנאי העסקה של אנשי צבא, אגף התקציבים, בראשות אמיר לוי, "חרג מסמכותו" והמנכ''ל, שי באב''ד היה אמור לפעול נגד לוי "באופן משמעתי". אמסלם גם ביקר את כחלון על כך שהפקיד את סמכות הפעולה בנושא ההסכם הזה למנכ''ל האוצר, כאשר הוא היה זה - כממונה על השכר - שהיה צריך להוביל את המהלך - ואם רצה בכל זאת להעניק את הסמכויות לבאב''ד, הוא היה חייב לבקש את אישור הממשלה.

נזכיר כי בניגוד לרצון של באב''ד, חברי ועדת קוצ'יק לא העניקו סמכויות מיוחדיות למנכ''ל ולא הכפיפו אגפים אליו, ודווקא הקשיחו את תנאי הסף למשרות הבכירות באוצר, לרבות המנכ''ל תוך איסור זיקה פוליטית בין השר למנכ''ל. כפי שנחשף ב"כלכליסט", באב''ד סירב לבקשתו של קוצ'יק לכנס מסיבת עיתונאים להצגת הדו''ח שלבסוף נשלח בדואר, ובאב''ד הודיע כי הוא לא ישים את ההסכם וישומו תהיה נתונה למנכ''ל הבא.  

מהפרוטוקולים עולה כי לאמסלם, בטן מלאה על אגף התקציבים ומי שעמד בראשו: לדבריו, האגף נוטה שלא לשתף את יתר האגפים בעניינים שונים הקשורים למספר אגפים. לבסוף, אמסלם, שגם הוא לא ניהל מערכת יחסים טובה במיוחד עם באב''ד, ממליץ שלא להכפיף אף אחד מהאגפים באוצ"ר למנכ''ל שכן לדבריו הדבר רק יחריף את המצב ו"יוסיף למחלוקות הקיימות ממילא ויבוא על חשבון המקצועיות של האגפים". כמו כן, מסכם אמסלם, אין צורך בלהוסיף סמכויות למנכ''ל, שכן, הוא איש אמון של השר ומרבית הסמכויות מצויות אצל השר".

קובי אמסלם צילום: תומי הרפז

גם מיכאל שראל, מי שכיהן ככלכלן הראשי של המשרד והחליט להתפטר במפתיע בקדנציה של יאיר לפיד על רקע החלטתו להנהיג פטור ממע''מ על רכישת דירה ראשונה (מע''מ 0) הפציר בפני חברי הוועדה "לחזק את עצמאותם של הגורמים המקצועים ולהרחיק את הפוליטיקה מגיבוש המסד המקצועי לקבלת ההחלטות. שראל גם ציין את חוסר שיתוף הפעולה של אגף התקציבים - ובמקרה הזה גם של רשות המסים - בהנגשת המידע לשאר האגפים. נזכיר כי על רקע דברים אלו, הוועדה המליצה על הפחתת סמכויות רשות המסים בסוגיות הקשורות למדיניות והמליץ כי הרשות תתמקד בסגויות הקשורות לאכיפה ופיקוח.

אחת מהעדויות המענייניות ביותר היא זו של מנכ''ל האוצר, שי באב''ד שיזם את הוועדה. לפי הפרוטקול, באב''ד הציע להכפיף למנכ''ל את אגף התקציבים באוצר, את אגף הממונה על השכר ואת אגף הכלכלן הראשי באוצר ולהפוך את המנכ''ל, לממונה על התקציבים בפועל - אחרת, האפשרות הזו איננה ישימה. לפי הפרוטקול, באב''ד טען כי אפשרות זו "ישימה" ובעיני באב''ד היא המועדפת מבין כולן.

עוד עולה מהפרוטוקול כי באב"ד ציין בהקשר לאירועים עם הדסה, שמכיוון שלמנכ"ל אין סמכות, "לא היה ניתן להתמודד עם ההתנהגות של החשבת הכללית, מיכל עבאדי בויאנג'ו, שסירבה להעביר לביה"ח כסף למרות שהגורמים המקצועיים חשבו שנכון להזרים כסף, וזאת בשל מאבק שלה במנהל ביה"ח (זאב רוטשטיין-א.פ.)

עוד אמר מנכ''ל האוצר כי "אין תהליך במשרד שמנוהל ללא הדלפות לעיתונות". זה "מלכלך" את התהליך המקצועי, ולא מאפשר לבשל אותו עד הסוף ולהביא אותו לשר שלם, כיון שעוד לפני שכל העמדות המקצועיות מתבררות כבר נכנסים לחצים ציבוריים, וזה מפיל את כל התהליך", הסביר באב''ד לוועדה. בהקשר הזה יצוין עדותה של דוברת המשרד, לילך ויסמן אשר עונה בפני חברי הוועדה כי, "המשרד לא יכול לתפקד כשכל גורם עושה לעצמו דין והשר מתעדכן דרך התקשורת בנעשה במשרד".

אחד מחברי הוועדה ציין לגבי דבריו של באב''ד כי אם היו למנכ"ל סמכויות זה היה מחריף את התופעה כיון שהיו מנסים להתנגד לו באפיק הזה בצורה גורפת יותר. לדברי המנכ''ל, תצורת העבודה ותהליכי הניהול במשרד האוצר "הם חריגים ולא נתקל בהם במקומות אחרים, הם לוקים בחסר ומסבים נזקים שאינם נראים כיון שבניגוד לסקטור הפרטי, משרד האוצר אינו נמדד באף דרך, למעט תקלות שמבקר המדינה מסב אליהן את תשומת הלב". עוד מסביר באב''ד כי הנזקים שהאוצר מסב הם כאלו ש" הציבור אינו יכול לראות כי הוא חסר את הידע המקצועי" ולמרות שבשגרה הליקויים באוצר לא מביאים לקטסטרופה "במצב של משבר – צורת התהליכים הנוכחית לא תאפשר ניהול המשבר כראוי".

מיכל עבאדי בויאנג'ו צילום: אלכס קולומויסקי

מעניינת במיוחד היא עדותה של החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי בויאנג'ו שהציע ברמז לבטל את הנהלת האוצר: "מדובר בגוף בלתי אפקטיבי ומנוון אשר לא מקבל שום החלטות. מתקבלים בו עדכונים לעיתים שעתיים לפני מסיבת עיתונאים". היא ציינה שלמעט שני נושאים, היא לא זוכרת שום דיון רב משמעות בכל שש השנים שהיתה חברה בהנהלת האוצר.

עבאדי גם תקף בחריפות יוצאת דופן את תהליך גיבוש תקציב המדינה על יד אגף התקציבים, וטענה כי " אם בוחנים את קבלת ההחלטות בענין תקציב המדינה והמסגרות הפיסקאליות בשש השנים האחרונות, 2016-2011 ,רואים שיש שגיאות חוזרות ונשנות בעבודת האגף".

עבאדי הציגה את הגירעון המתוכנן והגירעון הסופי בכל אחת מהשנים האמורות, והראתה שלמעט 2012, שהיתה שנה שבה הגירעון הסופי היה גבוה בהרבה מהמתוכנן, בכל אחת מהשנים האחרות הגירעון הסופי נמוך מזה המתוכנן. לטענתה, הסיבה לכך היא שאין שום קשר בין טייסי ההוצאות המתוכננים לביצוע בפועל. "זה גורם לכך שבסוף השנה זורקים כסף כדי להגיע לגירעון המתוכנן. מדובר בהוצאות מיותרות ובהקדמות מימון", ציינה החשכ''לית לשעבר. "מאחר שהגירעון המתוכנן בדיעבד לא היה נכון, הוא גרם בשנים האחרונות להעלאות מסים שנתבררו כמיותרות בדיעבד".

עוד טענה עבאדי כי במהלך השנה מתבצעים אלפי שינויים בתקציב. לדבריה, "אין קשר בין התקצוב המתוכנן לתקצוב בפועל. למעשה, הביצוע לא דומה כלל לתכנון, ואין פיקוח אפקטיבי של הכנסת על הממשלה כתוצאה מכמות השינויים האדירה שמתבצעת במהלך השנה". כמו כן מתארת עבאדי כי " הסיכומים התקציביים נחתמים על ידי עובדים צעירים מאגף תקציבים", נעשים ללא אישור של הכנסת, בהיקפי מיליארדים, סיכומים המייצרים "תקציב צל" לתקציב שאושר בכנסת שאינו על דעת השר, החשכ"ל, ולפעמים גם לא על דעת הממונה על התקציבים או סגן מאקרו. " מדובר במצב בעייתי ביותר של התכנון התקציבי של מדינת ישראל"