"עד מדינה הוא 'מויסר'? זה מתאים לשטעטל"

מה באמת הניע את ניר חפץ לחתום על הסכם עד מדינה - “הפשפשים”, שם הקוד החדש לתנאי המעצר הקשים, או עו"ד אילן סופר, שתפר לו הסכם חלומי בדמות חסינות מוחלטת מהעמדה לדין? בכנס לשכת עורכי הדין באילת סופר "שחרר" את הפשפשים מאחריות, אבל גם הצניע את חלקו: "הוא לא חתם בגלל הפשפשים. אנשים נורמטיביים לא חותמים על הסכם עד מדינה בגלל תנאי המעצר. השיקול היה תפקידו המינורי בפרשה שחשף אותו למשפט שגדול ממידותיו, ובגלל התמורה שעדותו עשויה לספק. הוא לא קיבל שום הנחת סלב".

סופר דיבר בפאנל שעסק בעדי מדינה, מוסד ותיק, שכמו הפשפשים ותנאי המעצר עלה למרכז סדר היום המשפטי בפרשות ראש הממשלה. מקורביו גייסו את מרב הגינויים והגידופים: שטינקרים, מויסרים, מלשינים והכי גרוע - אנשים שראש הקואליציה דוד אמסלם לא ישיא להם את בתו. והגנאי הזה דבק גם בעורכי הדין שמייצגים עדי מדינה. "מלשינים? מויסרים?", תהה סופר, “למי בדיוק? למלכות הגויים. אלה תפיסות של השטעטל, ולא של מדינה שגורמי האכיפה שלה אמונים על הגנת כולנו".

סופר זכה לרוח גבית גם מפרקליט המדינה שי ניצן, שאמר "להגן על רוצחים ואנסים זה בסדר, רק על עדי מדינה לא?". ואורי קורב, לשעבר התובע של אהוד אולמרט והיום עורך דין פרטי, סיכם בבדיחה: "עורכי הדין שמייצגים עדי מדינה הם היחידים שמייצגים עבריינים, היתר כידוע מייצגים חפים מפשע". קורב, שעבר מהתביעה לצד הסנגוריאלי של המתרס, "שילם" את דמי המעבר כשהטיל ספק בגיוס עדי מדינה שמצויים במעצר: "כשאדם מוצא את עצמו עם פשפשים הוא עלול לקבל החלטות לא רציונליות. אל לנו להיתמם ולומר שגורמי התביעה לא עושים שימוש בסיטואציה הקשה הזו. במעצר שיקול הדעת של העצור לא מספיק טוב. המטרה היא חיפוש האמת, וכשאדם מוכן להגיד הכל לא בטוח שזה משרת את המטרה".

מנחה הפאנל, עו"ד נתי שמחוני, העלה את שאלת המחיר שמצטרף לכוח השכנוע של פשפשים. המדינה משלמת תמורת עדות ולפעמים תמורת שקרים, כפי שהתוודה לאחרונה עד המדינה משה סלע כי הוא שיקר בעדותו נגד השר לשעבר שלמה בניזרי. שי ניצן טען שהעסקה לא בהכרח משתלמת לעדי המדינה, שלרוב מסתכנים לא רק באובדן חייהם ושמם הטוב, אלא גם באובדן פרנסתם. "כשאדם חותם, נשבר מטה לחמו ואף אחד לא רוצה מגע אתו", אמר ניצן. גם סופר התייחס לסבלם: "זה לא פרס ולא דרך מילוט, זה מסלול ייסורים שכרוך בגינוי חברתי".

שמחוני שאל אם לא ראוי שבית המשפט יפקח על גיוס עדי המדינה, כפי שהוא מפקח על הסדרי טיעון, הקלטות סתר, צווי חיפוש ומעצר. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב בני שגיא שלל בתוקף אפשרות זו: "זו הצעה לא טובה ולא ישימה. גיוס עד מדינה זה בתחום הפרקליטות, בלב העשייה התביעתית, ושופט לא יכול להיכנס לעומק התמונה הזו. אבל כשהעדים מעידים בבית המשפט, יש לשופט כלים לבחון את מהימנותם".

מימין: עורכי הדין אורי קורב ואילן סופר ופרקליט המדינה שי ניצן. השתתפו בפאנל הסוער צילומים: ליאב פלד

שגיא התייחס גם ליתרון שהחוק נותן לתביעה בדמות הסעיף שפוטר את עד המדינה מחובת הסיוע בעבירות שוחד: "תמיד יש למדינה ראיות סיוע, הסעיף מרחף מעל, אבל בפועל אינו מתקיים".

שאלת ריבוי עדי המדינה עלתה בכמה פרשות. בתיק ישראל ביתנו גויסו שישה עדי מדינה, בתיק 512 של ראשי ארגוני הפשע גויסו שבעה. שי ניצן נימק את הריבוי הזה: "אני משוגע לתת חסינות לעבריין, אם אני יכול בלעדיו? אנו חותמים רק כשאין ברירה. בתיק ארגוני פשיעה יש 21 נאשמים, מתוכם שישה מראשי הארגונים, ולכן היה כדאי לחתום. בסך הכל המספר לא גדול. ב־2017 חתמנו על 17 הסכמים בלבד, וזה בעשרות אלפי תיקים".

היחיד שממש השתפך על תרומתם של עדי המדינה היה ניצב מני יצחקי, ראש אגף החקירות לשעבר. "עדי המדינה הצילו חיי אדם, חסכו מאות מיליונים מכספי המדינה, ניקו אותה משחיתות, סייעו בפיצוח קווי סמים שנועדו להרעיל עיר שלמה במדינת ישראל כשהיינו על קו דמה שרקמו סוחרי הסמים כדי להטעות אותנו. אני מצדד בעדי מדינה שאינם ראש הנחש בתנאי שהם מגויסים וממוקדים, נקיים מרעלים, אינם מונעים מרגש נקמה ומחויבים לחשיפת האמת".