מינוי מנכ"ל לכלל: משולש הברמודה של סלינגר, טרי ונוה

המפקחת על הביטוח דורית סלינגר דורשת מדירקטוריון כלל ביטוח להחליט עד יום ראשון הקרוב על מינוי מנכ"ל קבוע לחברה. רחלי בינדמן חשפה את ההוראה ב"כלכליסט" הערב (ה') ב-19:23. זו שעה שבכלל ביטוח, כמו בכל המשק, כמעט, העובדים כבר יצאו לחופשת סוף השבוע. מחר יום שישי ומחרתיים שבת. לא ימי עסקים.

קשה להבין את ההוראה הזו של המפקחת שמסיימת בקרוב כהונה של חמש שנים. לגיטימי לדרוש מינוי של מנכ"ל קבוע. אבל לתחום את זה בביצוע ביום העסקים הבא? מתי ינהלו דיון? איך אפשר לקיים דיון מעמיק בזהות המנכ"ל הבא של החברה במהלך סוף השבוע? גם אם היו אלה יומיים של חול, התהליך היה נראה פזיז, לא רציני, מאולץ.

איזי כהן הודיע לפני שלושה חודשים על פרישתו. ההודעה שלו באה גם היא ממהלך פזיז. הוא קרא בבוקר ב"כלכליסט" ידיעה על דו"ח ביקורת של משה ברקת נגדו, נכנס למשרדו של היו"ר דני נוה והודיע לו שהוא עוזב. כהן נכנס לתפקיד בכלל על תקן של מושיע, ויוצא עם הזנב בין הרגליים. לא רק שלא הצליח לייצב את החברה - הוא דירדר אותה אל תחתית דירוג החברות.

איזי כהן צילם: אוראל כהן

שלושה חודשים הם זמן מספיק לבחירה, אבל בד.נ.א. של כלל ביטוח הוא עקום. זה מתחיל באדם שהשקיע מיליארדים לרכוש את השליטה, אבל סלינגר לא מאפשרת לו למנות אפילו מזכירה זוטרה בחברה. אין לו היתר שליטה ואין לו יכולת אפילו לתקשר עם היו"ר או המנכ"ל בלי אישור של המפקחת. גם אם נסכים שאסור לו להיות מעורב בהתנהלות היומיומית, לא לתת לו שום אפשרות אפילו להציע מועמד זה לא הגיוני.

אדוארדו אלשטיין ראה את השווי של כלל נשחק, את הביצועים שלה יורדים, ומלבד לצעוק לא יכל אפילו להצביע בעד או נגד הארכת כהונתו של כהן. אלשטיין רואה שוב ושוב איך המפקחת מקבלת בשבילו החלטות, חלקן לגיטימיות, חלקן - כמו זו - ממש לא.

סלינגר צילום: אוראל כהן

סלינגר איננה בעלת מניות. המניות של אלשטיין מוחזקות בידי נאמן, משה טרי. לטרי יש את הדעה שלו, והוא גם שומע אחרים. בראש החברה עומד דני נוה, עוד מהתקופה של נוחי דנקנר. גם לו יש הדעות שלו וגם הוא מדבר עם אחרים. באמצע נמצא דירקטוריון שחלקו מימי דנקנר, וחלקו חדש ומונה על ידי טרי עם מעורבות של סלינגר. הדירקטוריון הזה לא מדבר בקול אחד, ומן הסתם לא הצליח להגיע להסכמות על מועמד, מה גם שוועדת האיתור עצמה, שמורכבת מחברי הדירקטוריון, גם היא לא הודיעה על מועמד מטעמה.

גם המועמדים מבחוץ לא היו אופטימלים. מגבלת השכר לא מביאה מנהלים טובים לענף. לסלינגר יש חלק לא מבוטל בסיטואציה המורכבת והאומללה הזו של חברה שפעם היתה פאר תעשיית הביטוח, והיום היא גוף עסקי מרוסק ומפורר. החברה זקוקה למנהל חזק, מנוסה, ובעל רקע בענף. אבל אין שום סיבה למנות מנכ"ל קבוע תוך סוף שבוע אחד, אלא אם כן סלינגר רוצה את ענת לוין בתפקיד, כמינוי קבוע. זו לא הסמכות שלה, אבל גבולות מעולם לא היו הצד החזק של סלינגר. ואולי זו ההזדמנות של הדירקטוריון להפגין סוף סוף עוצמה וקצת עצמאות ולהיכנס להידברות עם המפקחת על פרק זמן סביר יותר שבו ימונה מנכ"ל קבוע.