נתניהו רוצה להיות האזרח מספר 1, גם בשכר

היריבות המרה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין עולה מדרגה. הצעת חוק של יו"ר ועדת הכנסת מיקי זוהר מהליכוד, שמשמעותה המעשית היא נסיון להשוואת מעמדו של נתניהו לזה של ריבלין, גוררת מאבק פוליטי חריף ורווי יצרים שהתפשט כאש בשדה קוצים מהכנסת אל בית הנשיא ולשכת ראש הממשלה והצית בדרך גם את משרד המשפטים, בית המשפט העליון ומשרד האוצר.

זוהר הציע שוועדה ציבורית תקבע את שכרו של נשיא המדינה, ומסכום זה ייגזר שכרם של נושאי משרה אחרים, מראש הממשלה ויו"ר הכנסת דרך השרים והשופטים, עבור בחברי הכנסת, וכלה ברבנים ראשיים, קאדים, רבני ערים ועוד. הפחתות שכר שיידרשו לא יחולו על נושא המשרה המכהן, אלא רק על מחליפו. לאור העובדה שבמצב הנוכחי חברי הכנסת הם האחרונים שקובעים את השכר שלהם עצמם ואגב כך את שכר הנשיא, ראש הממשלה והשופטים, אפשר למצוא היגיון בהצעה שתפקיע את הכוח הזה מידיהם, אבל שבפועל מסתתרת כאן פגיעה בהיררכיה הקיימת בין הרשויות.

מימין נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: איי פי

המשמעות המעשית של הצעת החוק היא שראש הממשלה בנימין נתניהו יושווה בשכרו ובמעמדו לאזרח מספר אחת - נשיא המדינה ראובן ריבלין. שכרו יטפס מ־53 אלף שקל ברוטו לחודש כיום לכ־60 אלף שקל, וכך גם שכרו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. שכרה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שמוערך כיום בכ־80 אלף שקל בחודש, אמור להיות מופחת לפי ההצעה בכ־20 אלף שקל בחודש.

אך כאמור החוק החדש, אם יאושר, יחול רק על מחליפה בתפקיד. השרים וחברי הכנסת יזכו גם הם להגדיל את שכרם בכמה אלפי שקלים בחודש.

ההצעה הזאת ממתינה כעת להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה בעניינה, אך שרת המשפטים איילת שקד מהבית היהודי, שעומדת בראש הוועדה, מתנגדת לה ובשלב זה חוסמת את דרכה לקריאה טרומית. רק אתמול הודיעה הוועדה שתדחה את ההחלטה לגבי ההצעה לשבוע הבא.

לשרת המשפטים היו לא מעט עימותים עם נשיאת העליון הקודמת מרים נאור וכן עם הנוכחית אסתר חיות, והיא אף תומכת בחקיקת פסקת ההתגברות, אך להחלשת השופטים דרך שכרם היא מתנגדת.

זוהר, בתגובה לחסימה המתמשכת של שקד, מתכוון לדרוש מראשי הקואליציה לאפשר לחברי סיעותיהם חופש הצבעה. הוא מאמין שאם כל ח"כ יצביע לפי מצפונו ההצעה תעבור.

עושים שימוש בנשיא

אפשר להתווכח על היתכנות התסריט הזה, שכן מעבר להתנגדותה של שקד, גם במפלגות החרדיות לא אוהבים אותה בשל הנזק האפשרי לדיינים בבתי הדין הרבניים ולרבני הערים, וברשימה המשותפת בשל הנזק האפשרי לקאדים.

זוהר אמר ל"כלכליסט" כי "בליכוד, במחנה הציוני וברשימה המשותפת שוקלים להעניק לח"כים חופש הצבעה. ביש עתיד ובמרצ מתנגדים".

זוהר הוסיף כי "לא דיברתי עם נתניהו או עם אנשיו על הצעת החוק. הגיע הזמן שהציבור ולא חברי הכנסת יחליטו על גובה שכרם. נוח לשופטים שאנו מחליטים על השכר והם מקבלים 90-80 אלף שקל בחודש. אם החוק יביא לעליית שכר של הח"כים - לא אקדמו. שופטים וחברי כנסת צריכים להרוויח אותו דבר. אם השופטים ירוויחו קצת פחות, זה לףא יהווה פגיעה בבית המשפט. שופט יכול להרוויח 50 אלף שקל בחודש".

קשה להמעיט בחוסר שביעות הרצון שמגלים בבית הנשיא ובבית המשפט העליון כלפי ההצעה. ריבלין ונתניהו היו אולי קרובים בעבר, אבל ב־2013 סיכל נתניהו את מועמדותו של ריבלין ליו"ר הכנסת ולא סייע בלשון המעטה להיבחרו לנשיא. גם הפגישות הקבועות שהיו נהוגות בעבר בין הצדדים כבר לא ממש מתקיימות.

בבית הנשיא הרגישו שמנסים להשתמש בריבלין כדי להיטיב עם נתניהו ולסגור חשבונות עם אחרים, שופטים למשל. "בית הנשיא מבקש להביע את התנגדותו העקרונית להצעת החוק שמבקשת לעשות שימוש בנשיא המדינה באופו שיש בו להשפיע על מרכיב שכרם של גורמים רבים ובהם, שופטים, דיינים, קאדים, ח"כים ועוד. נושא השכר הוא מורכב ובנוי על החלטות ממקורות נורמטיביים שונים שהתקבלו לאורך השנים לגבי גורמים שונים ולהצעת החוק משמעויות והשלכות מרחיקות לכת על גורמים אלה", מסרו בתגובה.

ממערכת בתי המשפט מסרו כי "מדובר בהצעה בעייתית ביותר, הן בהיבט הציבורי והן בהיבטים משפטיים, ויש בה משום פגיעה בעצמאות השיפוטית ובתנאי שכרם של נושאי תפקידים שיפוטיים שונים ובציבוריים נוספים ולכן מערכת בתי המשפט מתנגדת לה".

הצעת החוק אולי עוסקת בשכר, אבל המשמעות של אישורה היא פגיעה בהיררכיה הקיימת שבין סמלי השלטון. כיום הנשיא הוא אזרח מספר אחת, וכך יש לשמר את מעמדו. שכרו של ראש הממשלה הועלה רק לפני חצי שנה כשהוצמד לזה של יו"ר הכנסת. זהו רק עוד צעד בניסיון לחזק את מעמדו של נתניהו ובניסיון להחליש את מערכת המשפט. אם הצעת החוק תתקבל יהיו ארבעה נושאי משרה באותה דרגה — הנשיא, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ונשיאת בית המשפט העליון. ומעבר לכך, שכרם של השופטים שיחליפו את הנוכחיים ייפגע משמעותית. וזה בלי קשר לעלויות שהצעת החוק צפויה להעמיס על תקציב המדינה.

נחמה משקה עציצים

יש לדחות את הצעת החוק הזאת, שהשלכותיה על הפרדת הרשויות עלולות להיות מסוכנות. השוואת השכר היא אולי רק אקט סמלי, אבל היא מצטרפת לצעדים נוספים - דוגמת דרישת נתניהו לנאום בטקס הדלקת המשואות השמור מסורתית ליו"ר הכנסת או פסקת ההתגברות — שבמסגרתם הרשות המבצעת פותחת פתח להתערבות בעבודת הרשויות האחרות.

אישור הצעת החוק הזאת תעלה את מעמדו הציבורי של ראש הממשלה ותשווה אותו לזה של נשיא המדינה, לתפקיד שהוא סמל ממלכתי. זו לא ההצעה היחידה של מיקי זוהר שנועדה להשוות את תנאי של נתניהו לאלה של נשיא המדינה. בשבוע שעבר אושרה בקריאה טרומית הצעה שלו, שלפיה ראש הממשלה יקבל בדומה לנשיא פטור ממס על השימוש ברכב השרד הממוגן וכן במעון הרשמי ברחוב בלפור, ובנוסף לא ישלם מס על הכספים שמעמידה המדינה לטובת תחזוקת הווילה הפרטית שלו בקיסריה. ההצעה הזאת, אם תאושר, תגדיל את הנטו של נתניהו בכ־8,000 שקל בחודש.

יש הבדל גדול באופן שבו מתייחסים הנשיא וראש הממשלה להטבות שמעניקה להם המדינה. בעוד שהווילה הפרטית בקיסריה משמשת ראש הממשלה בעיקר בסופי שבוע, ריבלין ואשתו נחמה סגרו את דירתם הפרטית שבשכונת יפה נוף והיא עומדת ריקה. נחמה מגיעה לשם אחת לשבוע כדי להשקות את העציצים. ריבלין ורעייתו שקלו להמשיך להתגורר בדירתם הפרטית בסופי שבוע, אך משהוסבר לנשיא שעלויות האבטחה יגיעו לכ־7 מיליון שקל בשנה ולעתים יהיה צורך לסגור את הרחוב ולהקשות על תושביו - החליט שלא ישתמש בדירה בתקופת כהונתו.

המדינה משתתפת בהוצאות תחזוקת הדירה: גז, מים וחשמל, אך אלה הגיעו בשנות כהונתו של ריבלין (2014 ועד היום) לכ־30 אלף שקל. לשם השוואה, בשנים 2011—2015 עלה למדינה השימוש של נתניהו בווילה הפרטית בקיסריה 1.267 מיליון שקל.