בלעדי לכלכליסט
הנתיב המהיר מניהול המטה של השר למנכ"לות המשרד
מ"מ נציב שירות המדינה אודי פראוור נענה לפניית הרמ"טים של כחלון, ליברמן, בנט ושקד, והורה להכיר בניהול מטות שרים כ"ניסיון ניהולי בכיר"
נציבות שירות המדינה מקצרת את הדרך מהתפקיד הפוליטי הרגיש של ניהול מטה השר לתפקידים מקצועיים כמו מנכ”ל של משרד ממשלתי. ממלא מקום נציב שירות המדינה אודי פראוור אישר לראשי המטות של משרדי הממשלה לזקוף לזכותם את ניהול המטה בתור ”ניסיון ניהולי בכיר” בהתמודדות על תפקידים בשירות המדינה. עם זאת, פראוור לא ביטל את ההוראה שמחייבת רמ”טים, בניגוד למנכ”לי משרדים, בתקופת צינון בת שנה לפני התמודדות במכרז על תפקיד.
פראוור נענה בכך לפנייתם של ארבעה ראשי מטות: נדב שיינברגר, רמ”ט שר האוצר משה כחלון; שרון שלום, רמ”ט שר הביטחון אביגדור ליברמן; טל גן צבי, רמ”ט שר החינוך נפתלי בנט; ויאיר הירש, רמ”ט שרת המשפטים איילת שקד. המניע לפנייה היה מקרה שאירע לפני שנה וחצי, ובו אחת מראשי המטות בממשלה ביקשה להתמודד על תפקיד משנה למנכ”ל משרד, והנציבות לא הכירה בניסיונה זה לצורך המכרז.
- גלנט מנסה שוב למנות מקורב שנפסל לתפקיד בכיר במשרדו
- יס־וומן: איריס שטרק היא דוגמה מופתית לזיקה הנדרשת לרה"מ
- "הניסיון למנות פקידה במשרד הפנים לנציבת המדינה הוא בלתי ייאמן"
אחד מראשי המטות הדגיש בפני “כלכליסט” שהפנייה לנציבות נועדה להבהיר את עמדתה בסוגיית ההכרה בניהול הבכיר למקרה שירצו להתמודד על תפקיד בעתיד, ושכרגע איש מהם אינו מתמודד על תפקיד בשירות המדינה. ממילא, הדגיש, נדרשת מהם תקופת צינון.
ראשות מטה נחשבת למשרת אמון, והיא מהתפקידים הקרובים ביותר לשר. הרמ”ט עוסק בשליחותו האישית של השר בטיפול בעניינים רגישים כגון קשריו עם המשרד, הממשלה והכנסת. בניגוד למנכ”ל, הוא אינו אמור לתת הנחיות לעובדי המשרד.
עם זאת, גורמים בממשלה אומרים שלעתים ראשי המטות מתפקדים בפועל כמנהלי המשרד, ולכן יש הצדקה להכיר בעבודתם כניסיון ניהולי בכיר. גם מקורות בנציבות המדינה הודו שיש היגיון בהחלטה להכיר בניסיונם הניהולי של ראשי המטות, כיוון ששירתו תקופה ממושכת בתפקיד שאכן נחשב בכיר.
ההוראה החדשה של פראוור תקל על הרמ”טים להתמודד על תפקידים בכירים משני סוגים. הראשון הוא משרות כמו סמנכ”ל ומשנה למנכ”ל, שבהן נערך מכרז; השני הוא כהונת מנכ”ל משרד ממשלתי, משרת אמון שבה לא נערך מכרז אלא נדרש אישור ועדת מינויים בנציבות שירות המדינה, שבפניה נדרשים המועמדים להוכיח ניסיון ניהולי.
פראוור הבהיר כי "בהגשת המועמדות ייבחנו עמידה בדרישות הניסיון המקצועי וכן עמידה בהיקף ואופי הניסיון הניהולי הנדרש. התמודדות למכרזים תתבצע בהתאם לתקנות שירות המדינה".
שיינברגר מסר: “אני לא רוצה ולא מועמד לשום תפקיד. טוב לי איפה שאני".
מלשכת שקד נמסר: “ראש מטה שר הוא תפקיד ניהולי בליבת העשייה של שרי הממשלה. אין סיבה שלא להכיר בו כניסיון ניהולי בכיר. ואכן, מ”מ נציב שירות המדינה הבין את ההיגיון שבכך”.
גורמים במשרד הביטחון אמרו: “אין מדובר בעניין פרסונלי, אלא עקרוני, שנוגע להסדרת מעמד הרמ”טים”.
מלשכת השר בנט לא נמסרה תגובה.