משרד האוצר: הפערים בין האוכלוסיה האתיופית לאוכלסיה הכללית מצטמצמים

פערי השכר בין היהודים הלא חרדים, הערבים ויוצאי אתיופיה מצטמצמים עם השנים כך שבעוד ששכר חודשי ממוצע של יהודים לא חרדים שכירים עמד ב-1997 על 13.9 אלף שקל ועלה ב-2016 ב-17% ל-16.2 אלף שקל (במחירי 2016) שכרם של גברים יוצאי אתיופיה גדל ב-44% מ-6,100 שקל בחודש ל-8,800 שקל בחודש. כך עולה מסקירת הכלכלן הראשי באוצר שפורסמה היום. עוד עולה מהסקירה כי שכרם של גברים ערבים עלה ב-22% מ-7,700 שקל ב-1997 ל-9,400 שקל ב-2016. לעומת זאת שכרם של גברים חרדים ירד ב-18% מ-10,100 שקל ל-8,300 שקל.

לעומת צמיחת השכר של גברים יהודים לא חרדים שכרם של הנשים צמח פי 2, וגדל ב-35% מ-7,500 שקל ל-10,200 שקל. שכרן של נשים יוצאות אתיופיה צמח ב-39% מ-4,100 שקל ל-5,800 שקל, ושל נשים ערביות באותו שיעור, מ-4,700 שקל ל-6,500 שקל. לעומת גברים חרדים ששכרם ירד, שכרן של נשים חרדיות צמח ב-19% מ-6,000 שקל בחודש ל-7,100 שקל בחודש.

הפגנה בתל אביב (ארכיון) צילום: יובל חן

באוצר סבורים כי הגורם העיקרי לפערי השכר ולהתפתחויות השונות בקצב עליית השכר בין חרדים (נשים וגברים) ליהודים לא חרדים הוא פערים בכמות שעות העבודה. על פי סקרי כח אדם, בשנים 2015-1997 מספר שעות העבודה הממוצעות לגברים חרדים עובדים ירד ב-13% מ-41.9 שעות עבודה שבועיות ל-37.8 שעות עבודה שבועיות, זאת כאשר מספר שעות העבודה של גברים יהודים לא חרדים עמדה ב-1997 על 49.3 שעות עבודה שבועיות וירדה ל-45.8 שעות עבודה שבועיות ב-2016 . לפי האוצר ההבדלים בשעות העבודה השבועיות מבליטים את הקושי להסתמך על שיעור התעסוקה כמדד יחיד לבחינת מידת ההשתלבות של החרדים בשוק העבודה.

גורם נוסף לירידה בשכרם של הגברים החרדים הוא העלייה בתעסוקה בגילאי 40-25, גילאים בהם השכר – בכלל האוכלוסייה ובקרב החרדים – נמוך ביחס לשכר בגילאים המבוגרים יותר; אם כי ירידה בשכר נרשמה גם בקרב גברים חרדים מבוגרים יותר. לפי האוצר, הירידה עשויה לנבוע גם מכך שהעובדים שנכנסו לשוק העבודה היו בעלי כישורים נמוכים ופחות מיומנויות הנדרשות בשוק העבודה. באוצר מקווים כי הכניסה של יותר גברים חרדים צעירים לשוק תתבטא בהמשך גם בעלייה בשכרם, עם צבירת הניסיון.

אחת הסיבות לירידה בשכר של גברים חרדים היא כניסת צעירים למעגל העבודה שמרוויחים פחות באופן מסורתי צילום: אוהד צויגנברג

עוד בחנו באגף הכלכלן הראשי את הפער בין השכר לעובד לשכר למשרה, פער שיוצר תמונה מטעה לטענתם של הלמ"ס בכל הנוגע לשינויים בשכר. לפי אגף הכלכלן הראשי, כאשר מסתכלים על הנתונים המנהליים, של הביטוח הלאומי, השכר הממוצע גבוה של גברים שכירים גבוה ב-9%, כאשר שכרם של גברים ערבים גבוה ב-26% וכך גם לגבי נשים ערביות. לפי האוצר "פערים אלה הם אינדיקציה נוספת לקושי להסתמך רק על נתוני הסקרים בניתוח הפערים בין ערבים ליהודים בשוק העבודה. בנוסף, פערים אלה יכולים להסביר מדוע הוצאות משקי הבית הערבים גבוהים באופן שיטתי מהכנסות משקי בית יהודים לא חרדים עם אותו מספר ילדים, דבר שרבים מייחסים לפעילות לא מדווחת רבה יותר בקרב החברה הערבית".