תלמד, תרוויח? כך נעלמות משרות הביניים

לירידה אחראית בין השאר תוכנית "מעגלי תעסוקה", שהתמקדה בצעירים, קבוצה שבה יש פחות חסמים למציאת עבודה, לרבות בקרב בלתי משכילים. החוקר חגי לוין מדגיש שבצעירים קל ופשוט יחסית להשקיע.

המעבר לעבודה של אוכלוסיות שנסמכות על כספי ציבור היא התפתחות ברוכה. בקרב צעירות ערביות בנות 18‑34, למשל, מספר תובעות הבטחת הכנסה צנח ב־2017 בלבד ב־37%. לירידה כזו יש השפעה חיובית גם על הצריכה הפרטית, הצמיחה וצמצום אי־השוויון.

שירות התעסוקה. מאבדים את האמצע צילום: ישראל יוסף

אבל הנתונים מעידים גם על תופעה מטרידה מאוד ‑ היעלמות משרות הביניים ‑ מגמה שמאפיינת את שוק העבודה בכל מדינות המערב אך בולטת במיוחד אצלנו.

ניתוח המשרות החדשות שנוספו במשק מראה עלייה חדה בשני ענפים: משרות הייטק, שהן נחשקות אך רלבנטיות לפחות מ־10% מכוח העבודה; ומשרות לנותני שירותים כגון מכירה בקניון, סיעוד, חינוך ומקצועות עזר בבריאות. מה שמאפיין משרות כאלה הוא דבר אחד: שכר קרוב לשכר מינימום.

בשעה שמשרות משני הסוגים הראשונים צומחות כפטריות אחר הגשם, נעלמות משרות האמצע. לדוגמה, מספר המשרות בתעשייה קפא. מספר הקופצים על כל משרת ניהול בדרג הביניים גבוה יותר מבכל תחום אחר.

לא פלא שהצעיר חסר ההשכלה הוא האיש המתאים למשרות הפנויות במשק, בזמן שהזדמנויות התעסוקה של עובד מיומן, משכיל או מבוגר ‑ מצטמצמות.

מה עושים? לשירותי התעסוקה חסרים מנגנוני הכשרה, הסבה והשמה מקצועית. "אנחנו צריכים להתעדכן ולפנות לכיוונים טכנולוגיים", טוען לוין, "המנגנונים הקיימים לא־טובים וגם חסרים". מעצבי המדיניות חייבים לטפל באוכלוסיית המשכילים בגילי 45‑65, שמוצאים את עצמם ללא עבודה. מובטלים בשכבת הגיל הזו מתקשים להסתגל לחיפוש עבודה בעידן הרשתות החברתיות. "בתקופת העלייה של שנות התשעים, המדינה הזניחה את הנושא", מסביר לוין, "כי שוק העבודה הישראלי קיבל מבול של כוח אדם איכותי. אבל העלייה תמה, חל מהגל האיכותי יצא לגמלאות, וכעת אנו מול שוקת שבורה".