אופוזיציה נוסח לפיד: להציל את נתניהו מאי־אמון

חוק הגיוס שיועלה הלילה (ב') להצבעה במליאת הכנסת מטשטש את ההבחנות בין קואליציה לאופוזיציה, בין פלג לפלג באגודת ישראל, ובין הערבים למפלגות הימין, אלא שערפל הקרב משרת את נתניהו. אף שבקואליציה מבקשים להכריז על ההצבעה הלילה כהצבעת אמון, ובאופוזיציה ‑ כהצבעת אי־אמון, החוק לא מאיים לפי שעה על שלמות הממשלה. בעת כתיבת שורות אלה, יש עתיד האופוזיוציונית מתכוונת לתמוך בחוק והרשימה המשותפת צפויה להימנע, והן יאפשרו לחוק לעבור בקריאה ראשונה.

1. יאיר לפיד: זגזוג מעורר תמיהה

הדבר המשונה ביותר במערכה החדשה על מתווה הגיוס היא תמיכתו בחוק של יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד שעתירתו לבג"ץ גרמה לפני כשנה לפסילת נוסח החוק הקודם. בתגובה לביקורות מקיר לקיר על התגייסותו בעד חוק שלכאורה פוגע בשוויון בנטל, לפיד הסביר כי "מדובר בעצם בחוק של יש עתיד. לא במקרה החרדים מתנגדים לו. הוא נולד בעקבות הניצחון שלנו בבג״ץ; העקרונות הבסיסיים שלו לקוחים מהחוק שהעברנו בממשלה הקודמת, הרמטכ״ל וצה״ל חתומים, והכי חשוב ‑ בעקבותיו יותר חרדים יתגייסו וייצאו לעבודה".

לא זו בלבד שלפיד לא מדייק באשר לדמיון בין שני החוקים, וזה בלשון עדינה (ראו מסגרת), הוא אפילו מתכוון ליצור תקדים שלא זכור בכנסת: מפלגת אופוזיציה שמודיעה שתתמוך בחוק גם אם האופוזיציה תגדיר אותו כהצבעת אי־אמון בממשלה, וגם אם הקואליציה תגדיר אותו כהצבעת אמון בה.

יאיר לפיד ובנימין נתניהו. בקואליציה חוששים שהקדמת הבחירות בשל חוק הגיוס תסייע ללפיד בקלפי. למרבה האירוניה, דווקא לפיד מתעלם מהסיכוי הזה צילום: אלכס קולומויסקי

העניין תמוה שבעתיים, שכן ביש עתיד אומרים בשיחות פנימיות שיתנגדו לחוק כשיובא להצבעה בקריאה שלישית. מה הטעם לתמוך בו כעת? במפלגה מנמקים את הזגזוג בהערכה הרווחת כי בדרך לקריאה שלישית יוכנסו לחוק עוד הקלות לטובת החרדים. אלא שבמקרה כזה, לפיד יידרש כנראה להגיש בג"ץ נגד החוק, ויצא קרח מכאן ומכאן.

2. הרשימה המשותפת: בן הזוג המוזר

עוד מתגייסים מפתיעים שיסייעו בהעברת החוק הם חברי הרשימה המשותפת, שצפויים להעדר מהמליאה. מאחורי ההירתמות עומדת הברית האמיצה ששוררת בינם לבין החרדים בקדנציה האחרונה. ברית זו מבוססת על היחסים טובים בין ח"כ אחמד טיבי ליו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה, ונרקמה סביב שני חוקים: הפטור מגיוס, שלחרדים חשוב להעביר, וחוק המואזין ‑ שלערבים חשוב שלא יעבור. יש לה גם היבטים אחרים, כמו התנגדות משותפת להעדפה מתקנת ליוצאי צבא.

3. הקואליציה: הכל, רק לא בחירות

איש בקואליציה לא שש להקדים את הבחירות כעת, בפרט לא בשל חוק הגיוס. אחד החששות הוא שנפילת הממשלה על רקע זה תאפשר ללפיד לגזור קופון בקלפי, על רקע המאבק בחרדים. לפיד, כפי שראינו, מתעלם מהסיכוי הזה.

לראשי הקואליציה בהחלט יש כוונה לפזר את הכנסת ‑ אבל רק בתחילת נובמבר 2018, כך שהבחירות ייערכו ברבע הראשון של 2019. נתניהו מעוניין בכך כדי להקדים את המלצות מנדלבליט על הגשת כתב אישום נגדו; כחלון, כדי שמחירי הדירות ירדו עוד ויחזקו אותו בקלפי; ליברמן, כדי לצבור מנדטים כשר ביטחון; בנט, כדי להרוויח זמן

לבלימת הזליגה של קולות לליכוד; ודרעי, כדי להתחזק בסקרים. ליצמן וגפני, מצדם, יודעים שלא תהיה להם ממשלה טובה יותר, לא בסוגיית הגיוס ולא בתקציבים לישיבות, ולג'ובים ליד שולחן הממשלה.

4. האופוזיציה: היכן את?

התנהגות האופוזיציה סביב מתווה הגיוס חושפת שוב את חולשתה. מראשית הקדנציה היא לא מצליחה לזעזע את שלטון נתניהו. יו"ר המחנה הציוני ח"כ יואל חסון גילה אתמול כי ח"כים מיש עתיד הם שביקשו ממנו להכריז על ההצבעה כהצבעת אי־אמון בממשלה כדי שיוכלו להיחלץ מהמשמעת הסיעתית הנוקשה שמאלצת אותם לתמוך בו.

יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי, שנמנע ממנו להתמנות לראש האופוזיציה, מנסה אמנם להוביל קו לוחמני נגד חוק הגיוס. גבאי מקווה שהקו האגרסיבי יחזיר אליו כמה מהמנדטים שברחו ממנו בסקרי דעת הקהל, ובהזדמנות זו לתקוף את לפיד ולהפוך את עצמו למועמד רלבנטי יותר להחלפת נתניהו.

"ברית עם ליברמן?" פנה אתמול גבאי לאנשי יש עתיד, "לשם אתם לוקחים את הקולות של המחנה שלנו? אל תהיו בלון החמצן של ממשלת נתניהו־ליברמן".