היסטוריה: ביטוח לאומי מחליף את תיקי הנייר במערכת מחשוב חדשה

היסטוריה בביטוח לאומי: ב־23 בחודש תחל המערכת שמטפלת בקצבאות הנכים המבוגרים לעבור מתיקי נייר לתיקים ממוחשבים. קשה להאמין, אבל עד היום כל התביעות בביטוח לאומי מתנהלות בתיקי נייר, ושולחנות הפקידים עמוסים בערמות ענק, כמו פעם. רק לאחר סיום העבודה על התיק, הוא נסרק לקבצים דיגיטליים.

בתשע השנים האחרונות השקיע המוסד 600 מיליון שקל במערכת מחשוב שאמורה להעביר אותו לעידן הדיגיטלי. הפרויקט הזה התקדם כל כך לאט, עד שלפני שנה מ"מ המנכ"ל אז רמי גראור הקפיא אותו לבחינה מחדש. המנכ"ל החדש מאיר שפיגלר הורה לחדש את העבודה, והחודש יחל פיילוט בסניפים ברמלה ובנתניה למערכת ממוחשבת שתטפל בקצבאות הנכים. הכוונה היא שהטמעת מערכת הטיפול בנכים בכ־100 הסניפים ומרכזי השירות של ביטוח לאומי תסתיים בתוך חצי שנה. היא תטפל ב־265 אלף מקבלי קצבאות נכות, יירשמו בה בכל שנה כ־180 אלף תביעות ו־86 אלף דיוני ועדות רפואיות, וישולמו דרכה קצבאות של 11 מיליארד שקל.

המנכ"ל מאיר שפיגלר צילום: ארכיון קקל

בדיון שנערך בנובמבר שעבר בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת העריך גראור שהשלמת פרויקט המחשוב תעלה עוד 800 מיליון שקל, כלומר 1.4 מיליארד שקל בסך הכל. שפיגלר לא היה מוכן לדבר בשבוע שעבר על עלויות עתידיות או על לוחות זמנים.

32 מערכות שלא מדברות

אחת ממערכות המחשב של ביטוח לאומי היא בת 46, כלומר נכנסה לשירות ב־1972. באופן סמלי, זו המערכת שמטפל בקצבאות הזקנה. סמנכ"ל המחשוב יהודה סרוסי אומר שבמונחי מחשבים לא מדובר במערכת היסטורית, אלא גיאולוגית. מערכת הנכים, שעכשיו מתחילים להחליף, היא בת 33 שנה, כלומר נכנסה לעבודה ב־1985. הגיל הממוצע של 21 מערכות המחשב העיקריות של ביטוח לאומי הוא 29.

בסך הכל פועלות בביטוח לאומי 32 מערכות מחשב שונות שמטפלות ב־126 סוגים של קצבאות, והן לא מדברות ביניהן. אם אזרח מטופל בכמה מחלקות, יש צורך להזין את פרטיו לכל אחת מהן ולברר באופן ידני איך משפיעה הזכאות שלו לקצבה אחת על כל האחרות. חלק מהמערכות נרכשו מספקים שכבר אינם פועלים, וקשה יותר ויותר למצוא מתכנתים ששולטים בשפות המחשב שבהן כתובות המערכות האלו.

הלקוח עוד לא מרגיש הבדל

ההחלטה על הקמת מערכת מחשוב חדשה לגמרי התקבלה ב־2009, והערכת העלות אז היתה 477 מיליון שקל. כולם מודים היום שזו היתה הערכת חסר. עד עכשיו הוחלפה רק מערכת אחת, זו שעוסקת בנכות כתוצאה מתאונות עבודה. המערכת של הנכות הכללית תהיה השנייה. 600 מיליון השקלים שכבר הושקעו הופנו בעיקר לתשתית שאמורה לקשר בין כל המערכות.

הסיבות העיקריות למחדל העיכוב הן היעדר פיקוח של ההנהלות, מחלוקות קשות עם ועד העובדים של ביטוח לאומי וההחלטה לפתח את המערכת בתוך המוסד ולא להוציא את הפרויקט או חלקים ממנו החוצה. התוצאה היא שמבחינת הלקוח, אין בינתיים שום משמעות לסכום הענק. המערכת כרגע היא כמו עיר שכל התשתיות שלה הוקמו אבל לא נבנה בה אפילו בית אחד. התוצאה תורגש בצד הלקוח רק עם הפעלת מערכת קצבאות הנכים.

בביטוח לאומי יודעים שרוב אזרחי המדינה רואים בו גוף לא אמין שאין עם מי לדבר בו. היעד של מנהלת אגף הנכות לימור לוריא הוא לקצר את זמן הטיפול בתיק רגיל של קצבת נכות מ־76 יום ל־30-45 יום. שיפורים נוספים שיוכנסו: המערכת תדרוש מהפקיד להתקשר לתובע, להודיע לו שהוא הכתובת שלו, לברר את כל הבעיות ולהתחיל לטפל; ייקבע מראש למי מגיעה מקדמה עוד לפני ההחלטה (חולי סרטן, קטועי איברים ועוד); מגישי התביעות יקבלו פחות מכתבים; רופאים יחויבו להתייחס לכל בעיה שעולה בתיק; כל המסמכים, כולל אלה הרפואיים, יודפסו במחשב; מסמכי החלטות הוועדות הרפואיות ייפתחו בהסבר פשוט וברור.

מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר אומר ש"אני לא מתעסק בעבר. אני מריץ את הפיתוח והפתרון של החסמים והבעיות, כדאי שהמערכת תפעל כמה שיותר מהר ולא תהיה אנכרוניסטית".