אילן בן דב: "אני לא חייב שקל לאף אדם לא בישראל ולא בחו"ל"

"אני לא חייב שקל לאף אדם לא בישראל ולא בחו"ל", כך אומר איש העסקים אילן בן דב בדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופט נפתלי שילה דיון בנוגע לבקשתו לבטל צו עיקול זמני לנכסיו בהיקף 100 מיליון שקל, לבטל את צו העיקול מאחר שיש לו בחשבון הבנק 92 מיליון שקל במזומן. בבקשתו שהוגשה בימים האחרונים לבית המשפט, שוטח בן דב, ששלוש חברות בשליטתו (סאני, סקיילקס וטאו) נקלעו בעבר להליכי חדלות פרעון והסדרי חוב, כי הוא איש אמיד מאוד, עתיר נכסים ומזומנים.

את צו העיקול הזמני נגד בן דב ביקש עו"ד אופיר נאור, המשמש כבעל תפקיד מטעם בית המשפט בחברת סקיילקס קורפוריישן. בפתח הדיון אמר נאור: "המבחן הוא האם יש לי חשש לגבי היכולת שלי להיפגע בסוף היום או לא, והאינדיקציות מוכיחות שיש לי חשש. יש בזמן האחרון נסיבות שקשורת להליכים נוספים נגד בן דב והדבר הזה מביא לחשש, יש הליכים שמראים שאילן בן דב 'שכח' לספר עליהם לבית המשפט".

אילן בן דב הבוקר בביהמ"ש צילום: אוראל כהן

נאור הגיש ביוני 2017 תביעה ב-250 מיליון שקל נגד בן דב ובכירים בסיילקס וטען כי התרשלו, גרמו לפגיעה בקופת החברה הציבורית וביכולתה לעמוד בפירעון התחייבויותיה למחזיקי האג"ח שהובילו בסופו של דבר להסדר ואובדן כספי ניכר לחברה ולנושים.

את הצורך במתן צו עיקול ביסס נאור על הטענה שהיזם משה חוגג רכש מגרש של 5 דונם בכפר שמריהו מידי בן דב, תמורת 70 מיליון שקל, ויש חשש בין היתר שבן דב יבריח נכסים. השופט כבוב נעתר לבקשה של בן דב והורה על צו איסור פרסום למשך שבועיים, אך הם חלפו לפני מספר ימים.

"קראתם לעסקה עם חוגג 'העדפת נושים'"

בא כוחו של בן דב, עו"ד רון ברקמן, חוקר את רו"ח אורי לזר, נאמן לסדרות האג"ח והחתום על התצהיר שהוגש לצד הבקשה לעיקול.

ברקמן: "האם נכון שבעת הגשת הבקשה כבר ידעת שהנכס היה מעוקל לפני מכירתו לחוגג לבנק לאומי"?

לזר: "לא"

ברקמן: "יש פרסום יום קודם להגשת הבקשה ובפרסום הזה זה כתוב במפורש שהנכס היה מעוקל. יש מינימום זהירות נדרשת, למה אתם לא בודקים את עצמכם שוב כשאתם רואים פרסומים"?

לזר: "כשהוצאנו את הנסח טאבו אפשר לראות שהזה לא מופיע ובנסח דווקא יש משכנתא לטובת חוגג, זה המסמך הרשמי לא כתבה בעיתון".

ברקמן: "אתם קראתם לעסקה עם חוגג 'העדפת נושים', מי הנושה שהועדף, חוגג"?

לזר: "צם העובדה שנרשמה משכנתא לטובת חוגג זמן קצר לפני ההתקשרות בעסקה הצביעה בעיני על החשש כי יש כאן אוסף של נושים שעלולים להשתלט על התמורה ולכן יש מספר תביעות".

ברקמן: "אתה כותב שהמהלך 'עולה לכל הפחות לכדי העדפת נושים', מי אותם הנושים"?

לזר: "אנחנו מנהלים תביעה בהיקף של 250 מיליון שקל, סכום מאוד משמעותי, ברגע שנכס כזה ממומש גם לביטקוין, שאין שום מעקב עליו, וגם לכספים שישמשו לפירעון של חובות אחרים, יש בכך כדי להצביע על העדפת נושים. יש משקל לכך שהכספים הומרו לביטקויון במזומן".

בן דב: "אוכל בעתיד לבקש להקטין או לבטל את הערבות"

עו"ד אופיר נאור חוקר את בן דב:

נאור: "סכום התובענות שמתנהלות נגדך הוא כ-400 מיליון שקל"?

בן דב: "אני חושב שאתה מערב מין שאינו במינו".

נאור: "האם נכון שנאלצת להסכים או הסכמת להמרת העיקול על המקרקעין בכפר שמריהו לבנק לאומי בערבות בנקאית בסכום של כ-55 מילון שקל"?

בן דב: "זו עסקה של קונה ומוכר מרצון, לא נאלצתי לבצע את העסקה, היו בפני הצעות. הנכס הוערך בזמנו ב-50 מיליון שקל, היו לי הצעות לאורך השנים, אני כבר 5-4 שנים חושב למכור אותו, הגיע ההצעה הגבוהה שנתנה את הסכום שאני חושב שהנכס שווה, כדי לשחרר את העסקה צריך את האישור של בנק לאומי מכיוון שלו יש עיקול על הנכס".

נאור: "למה לא ביקשת להסיר את העיקול"?

בן דב: "אני יודע שאוכל בעתיד לגשת לבית המשפט לבקש להקטין או לבטל את הערבות, אני סומך על עורכי הדין שלי".

נאור: "למה לא טרחת לספר לבית המשפט בתצהיר שנרשם שיעבוד על הכספים בבנק מזרחי בסך של 55 מיליון שקל ושזו היתה דרישה של הבנק"?

בן דב: "ראשית, סיפרנו את זה, צרפנו דף חשבון שבו יש כ-90 מיליון שקל ולמיטב זכרוני רשום שם שיש פיקדון של 55 מיליון שקל. מעבר לזה, יש לי 100 מיליון שקל בחשבון בנק ואתה טוען שאני מבריח נכסים. אני לא יודע מה אני אמור לספר ואיזה חובת גילוי יש, נתתי תמונה הכי מקיפה שאני יכול לגבי מצבת הנכסים שלי".

נאור: "בסופו של יום, בנק מזרחי שלח לנו תשובה שאין שם 92 מיליון שקל ששוכבים לבטח כפי שאתה מתאר בתצהיר ובבקשה, אלא יש 37 מיליון שקל משום שאת אותם 55 מיליון שקל הוא לא רואה כסכום חופשי שנוכל להשתמש בו היה ונזכה בתביעה".

בן דב: "יש פה היפוך יוצרות, מעבר ל-55 מיליון שקל יש עוד 40 מיליון שקל בעו"ש, בחשבון אחד. יושב שם הכל חופשי, הכל גלוי, ככה מתנהג מי שאתה טוען שהוא מבריח נכסים? הכבוד שלי נרמס. מי מתנגד בצורה כזו? היום הגיע עוד 6 מיליון שקל, יש בחשבון קרוב ל-100 מיליון שקל, כך מתנהג אדם שמבריח נכסים? שחושש"?

נאור: האם זה נכון שהכסף הפנוי הם 37 מיליון שקל"?

בן דב: "אכן 37 מיליוןש קל לא משועבדים והתווספו לאחרונה עוד 6 מיליון שקל".

נאור: "הרווחת עשרות מיליוני דולרים ממכירת מובילאיי, אני קיבלתי מבנק לאומי 10 מיליון שקל שאדון חוגג טוען שזה כסף שמוחזק בעבורו. האם זאת תמונת המצב או שיש כספים במקומות אחרים"?

בן דב: "יש לי חשבונות בנק בחו"ל, מובילאיי הוחזק בחשבון בנק בחו"ל, חלק מהתמורה הגיע לישראל ונמצא פה וחלק נמצא שם ומנוהל בחשבון השקעות בבנק השקעות גדול".

נאור: "רשומים על שמך חשבונות בבנקים זרים וביצעת העברות בעשרות מיליוני דולרים"?

בן דב: "המניות הוחזקו בבנק השקעות בחו"ל".

נאור: "איזה בנק זה"?

בן דב: "הכספים שקיבלתי ממכירת מובילאיי, יחד עם כספים אחרים נמצאים שנים רבות בבנק ההשקעות גולדמן סאקס שבאנגליה. כשמומשו מניות מובילאיי, למעלה ממחצית הסכום הגיע לחשבונות הבנק שלי שמתנהלים בישראל ומחצית, שזה בסך הכל 10% מההון שלי, ממשיך להתנהל בחשבון ההשקעות שם"

נאור: היה ובית המשפט יקבל את בקשתך ויסיר את העיקול על הכספים שנמצאים בבנק מזרחי ונכסי נדל"ן - אתה יכול בהוראה פשוטה להעביר את הכספים לחשבונות בבנקים זרים, אתה יודע לעשות את זה ויש לך את הפלטפורמה, נכון?

בן דב: "אני לא חושש מהתביעה, הייתי עושה בדיוק אותו הדבר. אני כותב בתצהיר שלי שיש לי חברות ועשורת מיליוני שקלים בחשבונות של החברות. אני לא חייב שקל לאף אדם לא במדינת ישראל ולא בחו"ל".

נאור: "יש לך תביעות של מעל 400 מיליון שקל, יש לך כסף בחו"ל ויש לך אפשרות להעביר כספים".

בן דב: "לכל אדם יש את האפשרות, גם לך".

נאור: "אתה לא אדם רגיל".

במהשך נשאל בן דב על הכיסוי הביטוחי שלו. עו"ד נאור טען כי בן דב קיבל הודעה מחברת הביטוח שבכל הנוגע למעשים שלו כבעל השליטה הוא לא מכוסה מבחינה ביטוחית. בן דב השיב כי העניין נמצא בשיח מול חברת הביטוח.

נאור: "האם אתה משלם באופן אישי את ההגנה המשפטית שלך או שהיא ממומנת על ידי חברת הביטוח"?

בן דב: התשלום בגין שכר טרחת עורכי הדין לא הוסדר סופית, אני מעדיף קודם כל לטפל בבעיה ומאמין שאסתדר".

נאור: "כלומר אתה כן זוכר, שחברת הביטוח מסרבת לממן את ההגנה המשפטית שלך ואתה לקחת עורך דין ומשלם לו מכיסך"?

בן דב: "נכון להיום את המקטע השולי של הטענות עד כה אני משלם מכיסי".

עו"ד נאור מסכם את טענותיו לבית המשפט: "אני רואה פה סיכון אמיתי להיפרע, אם לא הייתי רואה זה לא הייתי עושה זאת, זה לא תורם לי דבר. זו לא הפרשה הראשנה שאני מטפל בה. באי.די.בי גם הגשנו בקשה דומה, אחד השיקולים שנאלצתי לשקול במשא ומתן על הפשרה היה שנוחי דנקנר לא היה סולבנטי. אני לא רוצה שבכובע שלי כבעל תפקיד אצטרך לשקול שיקול במסגרת פשרה או כל דבר אחר שנובע מאי יכולת פירעון. מר בן דב הוא מתוחכם בריבוע, הוא הצליח לגייס מאות מיליוני שקלים מחברות ציבוריות, הוא אחד האדריכלים בשיטת הפירמידה בישראל. היכולת שלו לקחת נכס ולתרגם אותו למזומן ולהעביר אותו למקומת שידי לא משגת בהם שמה אותי בעמדת נחיתות שאסור לי להיות בה. אם אני אצטרך לרדוף אחרי חשבונות באנגליה שיכולים לעבור גם לשבדיה ולאיי הבתולה, אני לא אצליח להביא את הכספים האלה".