בנורבגיה ובריטניה זה לא היה קורה

בפרלמנט בבריטניה, בנורבגיה ובארה"ב מושאי השימוע יושבים מול חברי הוועדה בפרלמנט - ממש כפי שח"כ איתן כבל ביקש לעשות בוועדת החקירה שבראשה הוא עומד. כך עולה ממחקר על שימועים שערכה ד"ר חן פרידברג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ביחד עם אביטל פרידמן.

לדברי פרידברג, "שימועים במדינות שונות בעולם מאופיינים בין השאר בסידורי ישיבה שונים מאשר בדיוני ועדה רגילים, כמו גם בהסדרים

שונים הנוגעים להקצאת זמן דיבור למשתתפים, סדר הדוברים, סמכויות הזימון והמסמכים המוגשים לוועדה".

עוד לדבריה, "המקרה האחרון רק מדגיש את הצורך בהסדרת סוגיית השימועים גם בכנסת, כדי שכללי המשחק יהיו ידועים מראש ולא יהיו אי הבנות".

פרידברג ופרידמן מציעות במחקר לקבוע מנגנון לקיום שימועים בכנסת שבמסגרתו כל ועדה תוכל לקיים עד שני שימועים בכל מושב - אחד ביוזמת הקואליציה ואחד ביוזמת האופוזיציה.

לפי הנוהל, לפני קיום השימוע ייערכו הכנות שכוללות דיון מקדים בוועדה, גיבוש צוות מקצועי מומחה בתחום שילווה את התהליך, בחירת מתשאלים ראשיים וקביעת סדר היום. המתושאלים בשימוע יוכלו לסרב לענות על שאלות, להגיע בליווי יועץ לבחירתם ולתעד את הצהרתם.

עוד לפי הנוהל המוצע, הדיון בשימוע יובל על ידי מתשאלים ראשיים מטעם הוועדה, שיהיו הראשונים לדבר ולהציג את עמדת חברי הוועדה, ובהמשך יורשו להוביל את הדיון. המתושאלים יקבלו 10 דקות בתחילת השימוע ו־5 דקות בסופו לצורך הצגת עמדותיהם באופן חופשי. עוד מוצע כי ייאסר על חברי הוועדה לשאול שאלות שאינן רלבנטיות לנושא השימוע, להגיב לתשובות המתושאלים בסבב השאלות הראשון או לדרוש מענה מפקידים בסוגיות שבהן ההחלטה שהתקבלה היא בסמכות השר הממונה ונקבעה על ידו.