חודשיים ללא מצלמות מהירות: ירידה חדה במספר ההרוגים והנפגעים קשה בתאונות דרכים

האם מצלמות המהירות של פרויקט א3 באמת מביאות לירידה בתאונות הדרכים? התשובה מפתיעה.

בפברואר 2012 הודיע המשרד לבטחון פנים על השקתו של פרויקט מצלמות המהירות א3, שהפך מאז למחזה נפוץ בכבישי הארץ: כ-250 מצלמות מהירות, חלקן בצבע כתום עז, המוצבות בכבישי הארץ. מצלמות המהירות הן מצלמות נייחות אשר מצלמות את הרכב החולף על פניהן. גובה הקנס מסתכם במאות שקלים וגובה ההכנסות למדינה במאות מיליוני שקלים, הערכות גסות כמובן, לנוכח העובדה שמדינת ישראל מסרבת לחשוף את גובה ההכנסות מן הקנסות שמפיקות המצלמות.

עם זאת, לפני חודשיים ניתנה לנו באופן אירוני סוף סוף הזדמנות לבדוק האם מצלמות המהירות אכן מונעות תאונות דרכים, עקב השבתת מצלמות המהירות. החל מה-10 ביוני הפסיקה משטרת ישראל לשלוח דו"חות לנהגים שנסעו על פני מצלמות המהירות במהירות מופרזת, עקב הוראה של פרקליטות המדינה. ככל הנראה מצלמות המהירות לא ישובו לפעול עד שבית המשפט ישוב מפגרת הקיץ. וכך, בסוף השבוע ימלאו חודשיים להוראתה של הפרקליטות שהשביתה את מצלמות המהירות. כאן נשאלת השאלה – מכיוון שמצלמות המהירות, לפי גרסת המשטרה משטרת ישראל מיועדות "להביא לירידה במספר תאונות הדרכים", האם מספר התאונות זינק בעקבות היעדר המצלמות? התשובה הפוכה: במהלך כחודשיים של אי פעילות מצלמות המהירות מספר ההרוגים בתאונות ירד באופן דרסטי. יתרה מזאת, גם מספר הנפגעים קשה בתאונות ירד.

יש להדגיש כי לפי משטרת ישראל מצלמות המהירות עדיין ממשיכות לתעד עבירות, אך הדו"ח אינו נשלח. מדובר בהצהרה שהיא ספק הרתעתית - ספק נכונה וספק אם נהגים ש"צולמו" בשבועות האחרונים אכן יקבלו קנס. אך במקביל התרחש תהליך מרתק שהביא לירידה במספר התאונות – דווקא ללא מצלמות מהירות.

מלצמת מהירות של המשטרה. דווקא ללא מצלמות נרשמה ירידה דרסטית בתאונות

לפי נתונים רשמיים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים -ביוני אשתקד נרשמו בכבישי ישראל לא פחות מ-46 הרוגים. ביוני השנה, שבתחילתו הושבתו המצלמות חלה ירידה מרשימה של 57% ובתאונות נספו רק 20 ישראלים. ביולי אשתקד נספו 38 ישראלים בתאונות. ביולי השנה נרשמה ירידה של 45% ל-21 הרוגים. לכאורה, נתון מדהים, אך נתון שמתרחש בשנה של ירידות במספר ההרוגים בתאונות. זה נכון – אך עם זאת, באף אחד מחודשי השנה לא נרשמה ירידה כה דרסטית במספר ההרוגים ובחלק מן החודשים אף נרשמה עלייה. מגמת ירידה מרשימה זו נרשמה גם במספר התאונות הקטלניות. תאונה קטלנית מוגדרת כתאונה שנהרג בה אדם אחד לפחות או שנפצע בה אדם אחד לפחות ונפטר מפצעיו בתוך 30 יום. גם כאן כאמור יש ירידה ניכרת - כך בעוד שביוני אשתקד נרשמו 37 תאונות קטלניות, השנה נרשמו 20. בעוד שביולי אשתקד נרשמו 30 תאונות קטלניות, ביולי השנה נרשמו 20. גם כאן, ביוני וביולי נרשמה הירידה המשמעותית ביותר במספר התאונות הקטלניות ביחס לחודשי השנה האחרים.

השוטרים יצאו לכבישים - והתאונות פחתו

כיצד ניתן להסביר את הירידה המשמעותית במספר התאונות הקטלניות למרות השבתת המצלמות "מצילות החיים"? התשובה פשוטה ומחולקת למספר חלקים. ראשית, משטרת ישראל יצאה לשטח. עם השבתת מצלמות המהירות של פרויקט א3, שינתה משטרת ישראל את מוקד האכיפה שלה נגד מהירות מופרזת והעבירה את עיקר המיקוד באכיפה לשוטרים שבשטח. מכמונות הדבורה ואקדחי הלייזר הוצאו מהאחסון ולדברי גורמים במשטרה, נרשם זינוק של מעל 50% בהיקף דוחות המהירות שניתנו שלא באמצעות אמצעי אכיפה נייחים אלקטרוניים (כלומר פרויקט א3).

להגדלת האכיפה יש היבט חשוב נוסף: שיעור הניראות של שוטרי התנועה בכבישים עלה באופן ניכר ועמו שיעור ההרתעה. אך הירידה במספר התאונות הקשות וההרוגים אינה נובעת רק מהגדלת אכיפת המהירות הניידת, אלא גם משינוי מהותי במדיניות האכיפה של משטרת ישראל – במהלך החודשים האחרונים החלה משטרת ישראל להתמקד בעבירות הנובעות מהסחת דעת ומבריונות כביש באמצעים אלקטרוניים. בין היתר, החלה המשטרה להשתמש ברחפנים לתיעוד עבירות בריונות. מצלמות מסוג חדש המתעדות נהגים המשוחחים בטלפון סלולרי בנהיגה הותקנו במיקומים מרכזיים ודגש הושם על עבירות הכרוכות בנהיגה בשכרות.

לדברי גורמים במשטרה, כל אלה תרמו משמעותית לירידה במספר התאונות. לנוכח כל אלה קשה שלא לתהות: משטרת ישראל טוענת שהמצלמות מצילות חיים. אך דווקא השבתתן הביאה לחלוקה מחודשת של משאבים ולשינוי במיקוד האכיפה, שהביא לירידה משמעותית אמיתית במספר תאונות הדרכים. כלומר- האם מצלמות המהירות נחוצות מלכתחילה?