בהמלצת משרד המשפטים: שרן יושעה מקצא"א עד סוף 2018

חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) האריכה את השעיית מזכיר החברה דוד שרן עד סוף 2018, כך נודע ל"כלכליסט". שרן, שהושעה מתפקידו בתחילת השנה, על רקע החשדות נגדו במסגרת פרשת הצוללות (תיק 3000) עת ששימש כראש מטה משרד רה"מ לפני עבודתו בקצא"א, היה אמור לשוב לתפקידו בקצא"א ודוראד (חברה שמפעילה תחנת כוח פרטית ושבה קצא"א היא בעלת המניות הגדולה ביותר עם אחזקה של 37%) בראש השנה, אך החברה החליטה להאריך את השעייתו בעקבות המלצת משרד המשפטים.

עם תום ההשעיה שרן ישלים שנה של היעדרות מהתפקיד, שבמהלכה הוא ימשיך לקבל שכר מלא או חלקי. שכרו המדויק אינו ידוע, בשל החיסיון שחל על החברה, אך לפי ההערכות הוא עומד על עשרות אלפי שקלים בחודש.

לפי הערכות, הסיבה שבגללה בחרה קצא"א להשעות את שרן עד סוף השנה היא ההערכה במערכת המשפטית שלפיה עד סוף 2018 יוחלט אם להגיש כתבי אישום בפרשות שבהן הוא מעורב, לרבות פרשת רכש הצוללות מחברת טיסנקרופ (תיק 3000) ורכש ארבע ספינות להגנה על אסדות גז מאותו ספק גרמני.

החשד: הדליף מידע לגנור

לפני כשנה שרן נחשד בלקיחת שוחד, מרמה, הפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע במסגרת פרשת הצוללות ורכש ארבע ספינות האבטחה לאסדות הגז. כפי שפורסם בעבר ב"כלכליסט", לפי החשד שרן הדליף במסגרת תפקידו כראש מטה משרד ראש הממשלה למיקי גנור, נציג חברת טיסנקרופ הגרמנית, מידע על מכרזים בתחום הרכש הביטחוני לרבות יחסי הכוחות והצבעות השרים בקבינט המדיני־ביטחוני הקשורות לנושא.

מזכיר קצא"א דוד שרן. מושעה בשכר צילום: דנה קופל

המידע שהדליף לכאורה שרן לגנור, שאיתו היה ביחסי חברות, היה במטרה לסייע לנציג טיסנקורפ לקדם, בין השאר, עסקה שבמסגרתה חיל הים ירכוש ארבע ספינות הגנה על אסדות הגז מהתאגיד הגרמני בעלות של כ־2 מיליארד שקל, כשאחת הספינות הוגדרה כ"מתנת ממשלת גרמניה לישראל". אף שהצורך להגן על האסדות מוטל בספק, העסקה נחתמה לאחר שבוטל מכרז קודם בנושא מ־2014, שבו התחרו חברות מדרום קוריאה, איטליה וספרד.

עד היום למשטרה היתה בעיה כפולה לטפל בענייני שרן. העבירות ששרן ביצע לכאורה לא התקיימו במסגרת עבודתו בקצא"א, ולכן קשה לתרץ השעיה משם כאשר ברור שהוא לא פגע או ניסה לפגוע בחברה עצמה.

קושי נוסף הוא שקצא"א היא גוף שטרם הוסדרה פעילותו והוא נמצא בתקופת ביניים שבה הוא הופך מחברת אנרגיה שהבעלות עליה נחלקה - לפחות באופן תיאורטי - בין ממשלת ישראל לבין הרפובליקה האסלאמית של איראן, למצב של חברה ממשלתית מלאה, ולכן לא ברורה מהי המטריה המשפטית שם.

למרבה האירוניה, רוב, אם לא כל, מי שנחקרו עם שרן בפרשות שונות כבר חזרו לעבודה, גם אם מדובר במסגרת ממשלתית, חוץ משרן, וזאת מסיבה לא ברורה.

מהאוצר ועד לשכת רה"מ

שרן כיהן בעבר כראש המטה של יובל שטייניץ בעת שכיהן כשר אוצר. בסוף 2012 הוא עזב את משרד האוצר ומונה למזכיר חברת קצא"א, אחת מזרועות האנרגיה הבלתי רשמיות של מדינת ישראל, עם פעילות בתחום הולכה ואחסון של דלקים. בסוף 2014 עבר שרן לשמש כאחד מבכירי לשכתו של רה"מ נתניהו כאשר באופן חריג משרתו בקצא"א הוקפאה עבורו לתקופה לא מוגדרת ועד שיחזור משלכת רה"מ. במהלך 2016 שרן היה מועמד לתפקיד מזכיר הממשלה, אולם מועמדותו בוטלה ברגע האחרון, מה שהוביל לפרישתו מלשכת נתניהו וחזרתו לקצא"א.

יובל שטייניץ צילום: עמית שעל

שרן הוא לא הבכיר היחיד בקצא"א שאינו מאייש את תפקידו בפועל. למעשה, חברת קצא"א מתנהלת זה כשנתיים ללא מנכ"ל קבוע, מאז פרישתו של המנכ"ל הקודם אייל כהן לאחר 11 שנה בחברה.

במשק האנרגיה מעידים שמי שמעכב את איוש המשרות הוא משרד המשפטים, שמתלבט לגבי המבנה הארגוני של קצא"א: החברה אמנם הוקמה ב־1968 כמיזם משותף של ממשלות ישראל ואיראן, אולם מאז המהפכה החומייניסטית בסוף שנות השבעים היא הפכה ליצור כלאיים שהוא אינו חברה ממשלתית ואינו חברה פרטית, והיכולת לתפעל אותה חייבה חקיקה ייעודית ("חוק הזיכיון") שפגה לפני כשנה. במקום להאריך את חוק הזיכיון או להפוך את קצא"א לחברה ממשלתית, במשרד המשפטים בחרו בדרך ביניים שהתועלת שלה תתבהר בהמשך - החברה פרטית בבעלות ממשלתית. קצא"א תפעל במתכונת זו עד 2021, אז ייבחן מעמדה מחדש.

שרן סירב להתייחס לידיעה.