בלעדי לכלכליסט
הפרטה זוחלת: הממשלה מייבשת את מקורות
לאחר הכישלון הצורב של מתקן ההתפלה באשדוד, בממשלה חוששים כי חברת המים הלאומית לא תצליח להוציא לפועל שורה של פרויקטי ענק קריטיים בתחום המים. כעת שוקלים להעביר את המיזמים למגזר הפרטי ובודקים לאילו גופים יש את הניסיון הדרוש
בכירים במשרדי הממשלה מביעים אי־אמון ביכולתה של חברת מקורות להוציא לפועל פרויקטי ענק לפיתוח משק המים. בשבועות האחרונים, הבכירים מנהלים דיונים בנוגע לתוכנית האב לפיתוח משק המים בישראל. במסגרת דיונים אלה עלו חששות כי חברת המים הלאומית לא תוכל לעמוד בכל המשימות שעומדות בפניה - ונשקלת האפשרות להעביר חלק מהעבודות למיקור חוץ.
- מקורות הגדילה את גיוס האג"ח ל-900 מיליון שקל
- הפועלים מתנגד למכירת מתקן ההתפלה באשדוד לפני שיתוקן
- שטייניץ סגר את הברז לסטארט־אפים של חברת מקורות
בין המשימות הרבות שמקורות מבצעת בימים אלה או תידרש לבצע בשנים הקרובות ניתן למנות את הקמת והרחבת מתקני ההתפלה הקיימים, שדרוג המוביל הארצי, בניית קווים למים שפירים ולמי קולחין לדרום הארץ וחיבורים של מתקני ההתפלה הקיימים לצפון הארץ. בנוסף, החברה תידרש לבצע כ־710 קידוחים ברחבי הארץ בשנים הקרובות. ואם זה לא מספיק, יש גם את תוכנית לטיפול ביהודה ושומרון ותוכנית חירום של משק המים שאושרה באחרונה, שכוללת הזרמת מים לכנרת.
לפי הערכות, עלות כלל הפרויקטים האלה תסתכם ב־15‑20 מיליארד שקל - כפול מעלות הקמת קו הרכבת המהיר בין תל אביב לירושלים או פיתוח כלל מאגר לווייתן, שממוקם כ־140 ק"מ בלב הים.
משה כחלון על רקע מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד צילום: אלבטרוס צילומי אווירף, אלכס קולומויסקי
מבדיקה שערך "כלכליסט" בסביבת משרדי האנרגיה והאוצר מאשרים שהמסקנה הראשונית היא שמקורות לא תשתתף באף הקמה או שדרוג של מתקני התפלה, לא בקרוב ולא בעתיד.
בממשלה עוד מלקקים את הפצעים מכישלון החברה בהקמת ותפעול מתקן ההתפלה באשדוד, שמתברר כעת כגדול עוד יותר מכפי שהוערך.
גדול עליהם
הביצועים הגרועים של מקורות במתקן ההתפלה מטילים בספק את יכולתה להתמודד עם פרויקטי הענק שבדרך: לפחות שבעה פרויקטים, שכל אחד מהם קריטי למשק המים ומוערך במיליארד עד 2 מיליארד שקל. לפי ההערכות בממשלה, מקורות לא תוכל להתמודד עם הפרויקטים האלה גם ברמת הביצוע וגם ביכולתה לגייס כסף. עוד קודם לפיאסקו של מתקן ההתפלה באשדוד, מקורות לא התמודדה ב־15 השנים האחרונות עם יותר משני פרויקטי ענק במקביל.
כעת בוחנים בממשלה את העברת חלק מהפרויקטים מידי מקורות אל המגזר הפרטי. כדי ליישם את התוכנית הזאת, בודקים לאילו גופים פרטיים בישראל יש מומחיות בביצוע פרויקטים כאלה, רובם מתחום הולכת המים.
במאי האחרון רשות המים הוציאה לראשונה מכרזים לעבודות קידוח מים מידי מקורות לחברות זרות. ההחלטה כעת להעביר גם פרויקטי ענק לחברות חיצוניות מהווה עליית מדרגה משמעותית.
"בכל מה שקשור למתקני התפלה אין בעיה למצוא מי שיקים. גם ככה ארבעה מתוך חמשת הפרויקטים הקיימים נמצאים בידי השוק הפרטי. לגבי הולכה זה סיפור אחר", אמר בכיר במשק המים ל"כלכליסט". בממשלה שוקלים גם לאפשר לתאגידי המים המקומיים השונים לנהל חלק מהקידוחים שאמורים להתבצע בשנים הקרובות.
ההחלטה לגבי מקורות תתקבל אחרי החגים, אולם לפי הרוחות המנשבות במשרדי הממשלה נראה כי קיים סיכוי גבוה שהפרויקטים ייצאו מידיה. כפי שפורסם ב"כלכליסט", במאי האחרון החליט הקבינט הכלכלי־חברתי כי מקורות תהיה החברה הממשלתית היחידה שתידרש לאישור השר הממונה כדי להשקיע בסטארט־אפים במסגרת התוכנית לקידום חדשנות. שר האנרגיה יובל שטייניץ, שהעלה את הדרישה הזאת, קיבל אותה מרשות המים, הרגולטור האחראי על משק המים בישראל. גם דרישה זו נובעת מכישלונה של מקורות בפרויקט באשדוד.
ד'זה וו
המצב של מקורות מזכיר את מצבה של חברת החשמל ערב ההחלטה על תוכנית החירום של משק החשמל לפני כעשר שנים. במקרה של חברת החשמל, ניהול כושל של ממשלות לאורך השנים וחוסר בראייה מרחבית הובילו לחשש ממשי כי הביקוש לחשמל יגבר על כושר הייצור. בעקבות זאת, הושקה תוכנית חירום שבמסגרתה חברת החשמל תשקיע כ־5.5 מיליארד שקל כדי להעלות את כושר ייצור החשמל ב־750 מגה־וואט עד לשנת 2020. בסופו של יום, מימון התוכנית גולגל לתוך תעריף החשמל של האזרחים, שנדרשו לממן כ־5 מיליארד שקל מהעלות.
