הכמוסה
"נוכל לבחור מה חשוב לנו יותר: חיים ארוכים או האיכות שלהם. ואלה שאלות קשות"
ד"ר מיכל רוזן צבי מביאה את הבינה המלאכותית אל משרדי הרופאים ואל בתי החולים. בראיון פוקח עיניים היא מתארת עתיד שבו נוזמן לבדיקה עוד לפני שקרה משהו, מסבירה למה האלגוריתמים דווקא לא יחליפו את הרופאים וגם למה אבחון רפואי זה לא כמו ניווט בעזרת ווייז
"אם נדמיין את הנכדה שלי בעוד 20 שנה, היא לא תבוא לרופא כי קרה משהו, אלא כדי למנוע את זה. היא תבוא לרופא כי היא תסתכל על אוסף הסיכונים שלה, ותהיה לה אפליקציה שתעזור לה כדי שלא תצטרך לבזבז על זה יותר מדי זמן, ותזכיר לה שיש נושא רפואי מסוים ששווה לבחון אותו. אז היא תלך, ותעשה בדיקות מזהות ומונעות. רמת האינפורמציה והידע שיהיו לכל אחד מאיתנו תהיה הרבה יותר גבוהה מהיום, והטכנולוגיה תשרת גם את הרופאים, בהבנה של מה מיוחד בחולה שעומד מולם ואיך לשרת אותו בצורה שמותאמת אישית אליו".
זה העתיד שד"ר מיכל רוזן צבי מנסה לקדם. רוזן צבי, שהיא בכלל פיזיקאית בהכשרתה, משמשת היום כדירקטור תחום המידע הרפואי במעבדות המחקר העולמיות של IBM, שפרוסות ב-12 ערים שונות ברחבי העולם. בעתיד שהיא מתארת בפרק של "הכמוסה", הפודקאסט השבועי מבית כלכליסט, הטכנולוגיה לא רק תשפר את הטיפול שאנחנו מקבלים, אלא גם תציב אותנו בפני דילמות לא פשוטות.
״כשנדע יותר על הסיכונים, יהיו לנו הרבה יותר כלים לבחור איך למנוע אותם", היא מסבירה. "מגוון האפשרויות יהיה הרבה יותר גדול ותהיה לנו הרבה יותר בחירה, שקשורה גם לערכים ולתובנות שלנו: למשל, האם מתאים לנו להאריך את החיים יותר מאשר חשובה לנו איכות החיים. זאת אומרת, האם אנחנו מעדיפים חיים קצרים באיכות גבוהה או חיים ארוכים גם אם זה באיכות נמוכה יותר. אלה שאלות אתיות מאוד קשות, ויהיו לנו יותר כלים לבחור ולהשפיע עליהן".
רוזן צבי עובדת בתחום כבר מאמצע העשור הקודם, ובזמן הזה "הלמידה החישובית" התגלגלה להיות "בינה מלאכותית" והפכה לתחום לוהט ביותר. אבל רוזן צבי מדגישה שלא מדובר רק בבאזז-וורד מטורף, ומספרת על מחקרים ותוצאות שמשפרים את האבחון והטיפול בחולים בשלל תחומים - מסיבוכים של סכרת ועד פיענוח ממצאים רדיולוגיים.
באחד המחקרים, אלגוריתם שפותח בחברה בדק בדיעבד איזה תרופות כדאי להתאים אישית לחולי HIV. "שאלנו את המערכת, בדקנו מול הנתונים וראינו שאנחנו צודקים בערך ב-80% מהמקרים. אספנו עשרה רופאים מומחים מאירופה, ומתוכם רק אחד עשה יותר טוב מהמערכת. תשעה רופאים עשו פחות טוב. כך שיכול להיות שהיה כדאי להם לבחון אפשרויות שמערכת כזאת מציעה".
המהפכה שרוזן צבי מתארת מרגשת, אבל בכל זאת יש בה משהו שרחוק מתרחישי המדע הבדיוני שהתרגלנו לשמוע. בחזון שלה, האלגוריתמים מסייעים לרופאים, לא מחליפים אותם. אנחנו לא הולכים להיכנס לחדר, לעבור טיפול על ידי רובוט, ולצאת כמו חדשים. לאן נעלם החזון הזה?
"אני חושבת שמה שיקרה הוא שהאלגוריתמים יהיו חלק מהמשחק במקומות שזה מתאים", מסבירה רוזן צבי. "בהייפ שכחו שלא תמיד זה מתאים. לא מתאים לי לשמוע חס וחלילה על זיהוי למחלה קשה ממחשב. אני רוצה להרגיש בנוח לשאול שאלות, ושמישהו בעל הכרה ידע מה קרה שם. אבל גם לא מתאים לי לקבוע את התור לבדיקה השנתית הבאה דרך בן אדם, כי זה לא יעיל. אני רוצה שהמחשב יגיד לי 'עכשיו מאוד מומלץ לך, כי אלה הסיכונים וכדאי לעשות, ובחודשים הקרובים שבי בשקט, זה בסדר'. צריך למצוא את האיזון הנכון, ואני חושבת שאנחנו עדיין בתנודות מטוטלת. או שזה נפלא, או שזה גרוע. ככל שזה יהיה חלק מהיומיום שלנו, זה ייכנס למקומות הנכונים ופחות יפחיד אותנו במקומות הלא רלוונטיים".