המדינה בגירעון, אבל במפלגות הקופות מלאות

ההחלטה להקדים את הבחירות לראשית 2019 עדיין לא התקבלה רשמית, אבל במטות המפלגות כבר מהרהרים בקמפיינים, ובקואליציה מעריכים כי הממשלה לא תחזיק מעמד עוד זמן רב. נאומו של נתניהו בישיבה החגיגית שנערכה אתמול לפתיחת מושב הכנסת כבר נשמע כנאום בחירות מובהק. אם בשנים קודמות נרתעו ראשי המפלגות מהקדמת הבחירות בשל העלויות הכבדות והצורך לכסות גירעונות ממערכות קודמות ‑ הפעם המצב שונה: דו"ח מבקר המדינה שהוצג אתמול מראה שכל המפלגות רשמו שיפור ניכר במצבן הכספי בשנה החולפת, ורובן יצאו מהגירעונות הכרוניים שלהן.

המהפך המרשים ביותר חל בליכוד, שעבר מגירעון של שישה מיליון שקל לעודף של יותר משבעה מיליון שקל. אבל גם יהדות התורה, ישראל ביתנו ויש עתיד הצליחו למחוק כליל את חובות העבר, ומפלגות כמו מרצ וש"ס צימקו אותם. היחידה שעדיין סוחבת גירעון של כמה מיליוני שקלים היא הבית היהודי ‑ וגם שם הוא הצטמצם מאוד.

את ההסבר למהפך הפיננסי הזה, שמתרחש בשעה שהמדינה דווקא צועדת לקראת הגדלת הגירעון, צריך לחפש במימון המפלגות. דמוקרטיה עולה כסף, כידוע, ומדינת ישראל מרעיפה על מפלגותיה תקציבים נדיבים, הן להתנהלותןן השוטפת והן בימי בחירות. אבל שורה של שינויים שערכו חברי הכנסת בחישוב מימון המפלגות, לצד שינויים שחלו במפה הפוליטית, חברו בשנים האחרונות להקל מאוד על מצבן הכספי. בה בעת, השינויים האלה מקשים על כניסתם לזירה של שחקנים חדשים, שייאלצו לגרד את המימון בעצמם.

תואר במימון: איך בחשו המפלגות בנוסחה

כדי לרדת לעומקו של השינוי, יש להבין כיצד מחושב התקציב שמעניקה המדינה לכל מפלגה. בבסיס הנוסחה עומדת "יחידת מימון המפלגות" שקובעת הכנסת, ומתעדכנת לפי עליית המדד. ערכה עומד היום על כ־1.37 מיליון שקל. על פי היחידה הזו נקבעים תקציבי המפלגות לפי כוחן בכנסת. כל סיעה בכנסת מקבלת בכל חודש, לכל חבר כנסת, 0.6% של יחידת מימון, כלומר כ־82 אלף שקל לח"כ.

עד מרץ 2017 התבסס המימון על 0.5% מיחידת המימון, אבל תיקון שיזם ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הביא להגדלתו. יתר על כן: חברי הכנסת התחכמו לנוסחה בדרך נוספת, שמצ'פרת מפלגות המורכבות מכמה סיעות. למספר חברי הכנסת שמשמש לחישוב התקציב השוטף מוסיפים אחד עבור כל סיעה במפלגה. כך בליכוד נרשמים 31 חברים במקום 30, ואילו ברשימה המשותפת ‑ המורכבת מארבע סיעות נפרדות ‑ 17 חברים במקום 13.

נוסף לתקציב השוטף מקבלות הסיעות מימון מיוחד לבחירות. התקציב נקבע על ידי הכפלת יחידת מימון אחת במספר חברי הכנסת, אבל לפני שנים רבות שולבה גם כאן התחכמות. התקציב לא נקבע לפי מספר החברים בכנסת היוצאת, וגם לא לפי מספר המנדטים שהמפלגה זוכה בהם בסופו של דבר, אלא לפי הממוצע ביניהם. שיטה זו מיטיבה במיוחד עם מפלגות שמספר המנדטים שלהן צונח, אבל לא רק איתן. בניגוד למה שאפשר היה לצפות, תקציב הבחירות המשותף של כל המפלגות גבוה במידה ניכרת מזה שהיה ניתן אילו הובא בחשבון רק מספר המנדטים בכנסת הנוכחית.

לקינוח, חוק אחר מעניק לכל מפלגה יחידת מימון נוספת בסיום הבחירות, שמתחלקת בין הסיעות שבכל מפלגה.

תוצאת הלוואי: אתגר קשה לכוחות חדשים

בניגוד למפלגות הקיימות המפלגות החדשות, מפלגות חדשות זכאיות לקבל מהמדינה הלוואה בלבד, עד סכום של 6.7 מיליון שקל, ורק בכפוף להצגת ערבות בנקאית. עובדה זו מקשה על מצטרפים חדשים לממן את הקמפיין מכספי ציבור.

ואמנם, שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון וחברת הכנסת אורלי לוי־אבקסיס ‑ שלא תיהנה ממימון מפלגות בשל פרישתה מישראל ביתנו ‑ כבר החלו לגייס תרומות. יעלון צבר כבר 1.2 מיליון שקל מ־907 תורמים, ולוי־אבקסיס גייסה 210 אלף שקל מ־34 תורמים. גם בני גנץ, אם יחליט לרוץ, יעמוד בפני מגבלה דומה.

על המפלגות הקיימות נאסר לחלוטין ללוות כסף מהבנקים. לפי חידוש של השנים האחרונות, הן יוכלו ליטול הלוואות מחשב הכנסת. יש עתיד כבר ניצלה את ההזדמנות הזו.

חשבונות קואליציוניים: בניכוי בנט מצבנו מצוין

הנתונים שהציג מבקר המדינה מאפשרים הצצה אינטימית לספרי החשבונות של המפלגות.

הליכוד: נתניהו מגיע לבחירות במצב הכספי הטוב ביותר, עודף של 7.5 מיליון שקל. מימון הבחירות תלוי כזכור בכוחה של המפלגה בכנסת העתידית, ולפי החישוב שערך "כלכליסט" על פי הסקרים העדכניים, הליכוד יוכל להקציב לקמפיין הבחירות שלו בין 50 ל־55 מיליון שקל. סיעת הליכוד קיבלה ב־2018 מימון שוטף של כ־31.5 מיליון שקל, אבל הוציאה על פרסום והסברה רק 300 אלף ‑ שהרי כל אמירה של נתניהו היא בגדר פרסום חינם.

כולנו: מפלגתו של שר האוצר היא המפלגה העשירה ביותר היום, וסיימה את 2017 בעודף של 12 מיליון שקל. עובדה זו מסבירה כיצד מרשה לעצמו כחלון את מסעות הפרסום שניהל לאחרונה כמו "כחלון לביטחון" ו"נטו כחלון". כולנו הוציאה בתקופה זו 2.2 מיליון שקל לסקרים ולהסברה.

הבית היהודי: מצבה הכספי של מפלגתו של נפתלי בנט השתפר אך עדיין קשה. חובותיה עמדו בסוף 2017 על 21.8 מיליון שקל, לעומת 28 מיליון שקל שנה לפני כן. המפלגה צפויה ליהנות ממימון לבחירות של כ־5.7 מיליון שקל.

ש"ס: מראשית 2017 עד ראשית 2018 כיסתה המפלגה חוב של 3.3 מיליון שקל, ונותרה בגירעון נמוך של כ־600 אלף שקל. תקציב הבחירות שלה יגיע לפי הערכות ל־8‑10 מיליון שקל.

יהדות התורה: מצבן הכלכלי של שתי המפלגות האשכנזיות שמרכיבות את המפלגה טוב יותר. אגודת ישראל סיימה את שנת 2017 בעודף של 1.8 מיליון שקל, ודגל התורה בעודף של 201 אלף שקל, לעומת חוב של כמיליון שקל שנה קודם. תקציב הבחירות המשותף יעמוד על 8‑10 מיליון שקל.

ישראל ביתנו: המפלגה עברה מחוב של כ־3.5 מיליון שקל לעודף של 334 אלף שקל. תקציב הבחירות שלה יעמוד לפי הערכות על כ־8 מיליון שקל.

כספים אופוזיציוניים: רק מרצ נשארה חייבת

המחנה הציוני: מפלגת העבודה, המרכיב העיקרי במחנ"צ, היא המפלגה השנייה בעושרה עם עודף של 11.5 מיליון שקל בסוף 2017, מדי שנה היא מקבלת מהמדינה 19.5 מיליון שקל כמימון מפלגות, ובבחירות יעמדו לרשותה, לפי הערכות, 18‑25 מיליון שקל. בקופת מפלגת התנועה, שהיו"ר שלה ציפי לבני כבר הודיעה על המשך השותפות עם העבודה, הצטברו בסוף 2017 יותר מ־2 מיליון שקל.

יש עתיד: בקופת המפלגה נמצאו בסוף 2017 כחצי מיליון שקל בלבד, אבל הסקרים צופים לה עתיד ורוד מזה של המחנה הציוני, אולי אף 16 מנדטים.הצלחה כזו תגדיל בדיעבד את מימון הבחירות לסיעה, וההערכות בכנסת הן שתקציבה יהיה כ־18 מיליון שקל.

מרצ: חובות המפלגה פחתו ב־2017 בכשני מיליון שקל, אבל עדיין עומדים בסוף 2017 על כ־1.1 מיליון שקל.

הרשימה הערבית המשותפת: ארבעה המפלגות ברשימה, המורכבת מרע"מ, חד"ש בל"ד ותע"ל, כמעט הכפילה את העודף הכולל שלהן מכ־3.6 מיליון שקל ל־6.1 מיליון. בל"ד כיסתה גירעון של יותר מחצי מיליון שקל והגיעה לאיזון. תקציב הבחירות המשותף של הרשימה צפוי להגיע לכ־20 מיליון שקל.