דו"ח OECD קשה: ישראל במקום השני בעוני ילדים

דו"ח חדש של ארגון ה־OECD קובע כי תחולת העוני בקרב ילדים בישראל הוא השני בגובהו במערב, אחרי טורקיה, ועומד על 23.2% מהילדים — כמעט כל ילד רביעי בישראל הוא עני, לעומת כל ילד שביעי בממוצע במערב. הדו"ח העוסק בעוני בקרב ילדים מאז פרוץ המשבר הכלכלי ב־2008, מתריע מפני גידול מטריד בממדי העוני בקרב ילדים, שבישראל וברוב מדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, גבוה משיעור העוני הכללי. בישראל, הפער בין שני הנתונים הוא אחד משלושת הגבוהים במערב.

ילדים ישראלים שחיים בעוני צילום: זהר שחר

עם זאת, יומיים לאחר שאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר הציע מדד חלופי למדידת העוני, גם כלכלני ה־OECD מציעים מדדים חלופיים, אם כי שונים, ובכך מחזקים את עמדת המשרד שיש לגוון את שיטות המדידה. המדד המקובל בישראל, ב־OECD, באיחוד האירופי ובגופים נוספים, קובע כי משק בית נחשב עני, אם ההכנסה שלו לנפש נמוכה ממחצית מהכנסה החציונית נטו, אחרי מסים ותשלומי העברה. זהו מדד יחסי, הקובע את העוני לפי השכר החציוני בכל מדינה. עם זאת, הוא נקבע בכל שנה מחדש, וגם אם היה שיפור במצב העניים, ייתכן שלעומת שאר הציבור הפער נשאר גדול ולכן אינו מתבטא במדד.

שלשום הציעו באוצר מדד הנשען על ההוצאה של משקי הבית, ולא על ההכנסה. לפי מדד זה, תחולת העוני בישראל יורדת מכ־18.5% לכ־14.5%. כלכלני ה־OECD מציעים בדו"ח מדד שונה: הם עיגנו את קו העוני לרמתו ב־2005, וחישבו את מספר הילדים העניים בהשוואה אליו, כאשר המדד עודכן כמובן בהתאם לאינפלציה השנתית במדינה. מדד כזה יכול לבדוק טוב יותר אם היה שינוי לאורך זמן, ועניים ב־2005 הצליחו לשפר את מצבם, גם אם לא סגרו את הפערים משאר הציבור.

לפי המדד המעוגן, מצבם של ילדי ישראל משתפר באופן חד. מהמקום השני במדד הרגיל, ישראל יורדת למקום השמיני, יחד עם לוקסמבורג, עם תחולת עוני של 13.7%, צניחה של 40% לעומת המדד הרגיל.

בנוסף, הדו"ח מציג סימולציה הבוחנת מה היה קורה לילדים העניים אם שני הוריהם היו עובדים. התוצאות אינן מפתיעות: ישראל יוצאת מהעשירייה הפותחת, תחולת העוני צונחת לכ־5.6% בלבד מסך הילדים, שיעור כמעט זהה לממוצע בארגון, 5.4%.