השוטרים יקבלו תוספת לשכר - הציבור הרחב ישלם את המחיר
את ההחלטה שתעלה למשלמי המסים 1.2 מיליארד שקל בשנה, קיבל שר האוצר משה כחלון בלי להתייעץ עם הדרג המקצועי במשרדו; החשש הוא שהדרך למימון התוספת הנדיבה תהיה הגדלת הגירעון
שר האוצר משה כחלון והשר לביטחון פנים גלעד ארדן סיכמו אתמול בערב (ג') על המתווה להגדלת המשכורות של השוטרים וסוהרים בכ-7% שיעלה למשלמי המסים 1.2 מיליארד שקל בשנה. השכר הממוצע (ברוטו) לשוטר עלה לכמעט 18 אלף ב-2017 לפני נתוני האוצר.
כחלון וארדן חוגגים כעת את התוספת של 7% לשוטרים. את המחיר, שהוא למעשה מחיר הכניעה של כחלון ונתניהו, הם לא טרחו לציין בהודעות שלהם; למעשה, כחלון גם טרם הכריע לפחות רשמית מה הוא יהיה, אבל אין לו הרבה אפשרויות. לא סתם המספרים עוד לא מסודרים. את ההחלטה להוציא 7 מיליארד שקל רטרואקטיבית על פני 15 שנה, ועוד 700 מיליון שקל כל שנה, כחלון קיבל עם ארדן רגע לפני בחירות ובלי להתייעץ עם הדרג המקצועי. בזמן ההחלטה, הממונה על התקציבים שאול מרידור וסגנו העוסק בתחום, עופר מרגליות בכלל שהו בחו"ל ועודכנו רק בדיעבד. גם הממונה על השכר והחשב הכללי לא עודכנו על הנעשה.
מכיוונו של ארדן מתנערים מהמילה קיצוץ. ואכן הדרך למימון המתנה הנדיבה היא לא בעיה שלו, אולם כשדורשים, ומקבלים סכומים כאלה, אי אפשר להתכחש למשמעות ולמחיר שהם גוזרים.
הסיכוי שהכסף לא יגיע מקיצוץ אלא מהעלאת מס הוא כמובן נמוך מאוד. החשש הוא שהדרך למימון התוספת הנדיבה תהיה הגדלת הגירעון. מה שכמובן יגדיל את החוב הציבורי ואת תשלומי הריבית שנוגסים בתקציבי משרדי הממשלה והשירותים החברתיים.
לחזק את החזקים
חשוב לשים את הדברים בקונטקסט הנכון. לפי נתוני הממונה על השכר, נכון ל-2016, שוטרים מרוויחים בממוצע כ-16 אלף שקל ברוטו בחודש, מאז השכר עלה ל-18 אלף ברוטו שקל בעיקר תודות להסכם בין כחלון לניסקורן שהעלה את השכר במגזר הציבורי בעוד 7%.
כחלון, סביר להניח, יציג את התוספת כמהלך "חברתי". ואולם בפועל קשה לראות איך המהלך של לתת עוד כל כך הרבה כסף דווקא לחזקים, נכנס לאותה קטגוריה. האם מתן תוספת עבור "היעדר ביטחון תעסוקתי" למי שאי אפשר לפטר הוא מהלך צודק? השוטרים טוענים שאין להם שום איגוד, ולכן הממשלה אמורה ללכת לקראתם. אבל בפועל, מכבש הלחצים שהופעל בחודשים האחרונים, על השרים, הפקידים והתקשורת, היה עצום. במקרה של כחלון ונתניהו, גם חצי מהלחץ הזה כנראה היה מספיק.
את המחיר הפוליטי ישלמו בעיקר הממשלות בשנים הבאות שייאלצו לשלם על אותן שנים אחורה, שכן הסכום הולך ועולה עם השנים. לא סתם כחלון לא הסכים למהלך עד כה. עדיף שהבאים בתור ישלמו. את המחיר הכלכלי הציבור הרחב ישלם.