ההסכם המפוספס של כחלון במשק החלב יוצא לקרב נוסף

אתמול, שעות ספורות לאחר ששר האוצר משה כחלון בישר כי נחתם הסכם שיסדיר את שוק החלב לעשור הקרוב, בית המשפט המחוזי בחיפה הקפיא את החגיגות והוציא צו עיכוב זמני להסכם.

מכיוון שהיום יום שבתון במשק, צו העיכוב יהיה בתוקף עד לדיון שנקבע למחר. הצו הוצא לבקשת יו"ר ועד הפעולה של הרפתנים עודד שוהם, הטוען כי מדובר בהסכם הרסני לרפתנים.

ההסכם, שנחתם בין האוצר לבין התאחדות מגדלי בקר, אמור להשאיר את התכנון בענף החלב במתכונתו הקיימת, שמחייבת את המחלבות לקנות מהרפתנים את כל החלב שייצרו במחיר קבוע - המכונה מחיר מטרה. לפי ההסכם, מחיר המטרה יופחת ב־23 אגורות בהדרגה ובתמורה יפוצו הרפתנים ב־450 מיליון שקל.

בנוסף, נקבע כי המכסים על מוצרי חלב יופחתו בהדרגה. המכסים, העומדים כיום על 8.5 שקלים לקילו, יירדו ב־40% בתחילת 2019 וב־65% בסך הכל עד לסיום ההסכם.

בינתיים, כדי להבין מי באמת מפסיד ומרוויח מההסכם המעוכב, צריך להתחיל במי שלא נכחה אתמול במסיבת העיתונאים: תנובה, המחלבה הגדולה בישראל והלקוחה הגדולה ביותר של הרפתנים.

כחלון על הסכם החלב: "מחירי החלב בישראל הם הגבוהים בעולם ללא סיבה" שר האוצר כינס מסיבת עיתונאים לרגל חתימה על הסכם ענפי למשק החלב ואמר יש מי שבשבילו מחירי החלב זה נוסחה, אבל בשבילי זה החיים. מי שנושא החלב לא רגיש אצלו, אין לו לב" נורית קדוש, 28 תגובות לכתבה המלאה 

לא רק שתנובה לא היתה צד להסכם, שמה כלל לא הוזכר. החברה עתרה לבג"ץ נגד כחלון לאחר ששר האוצר התעקש לא להעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח, אף שהיו אמורים לעלות. כחלון לא נשאר חייב והדיר את תנובה מההסכם. אולם צו העיכוב פוגע בתוכנית האוצר להשתמש בהסכם כמענה לעתירת תנובה לבג"ץ, מענה שעל המשרד להגיש ביום ראשון הקרוב. אם כחלון יפסיד לתנובה בבג"ץ מחירי מוצרי החלב ינסקו, והכוח האלקטורלי של כחלון יצלול בהתאם.

בנוסף, הורדת המכס ב־40% בינואר צפויה לפגוע במכירות מותג הדגל שלה, עמק. אם תנובה תיערך לכך במהירות, היא תוכל לפצות את עצמה על כך באמצעות פעילות יבוא מוגברת.

מנגד, ירידת מחיר המטרה בינואר ב־14 אגורות תאפשר לתנובה להתחיל להחזיר לעצמה הפסד של 150 מיליון שקל שספגה עד כה מהתייקרות מחיר המטרה. ירידה זו תניב לה גם רווחיות גבוהה יותר במחירי מוצרי חלב שאינם תחת פיקוח, שאת מחירים העלתה לפני כשלושה חודשים.

לחגוג עכשיו, לבכות אחר כך

בכל הנוגע להורדת מכסים, הרפתנים פגעו בעצמם בטווח הארוך, אולם השיגו בתמורה את ביטול ההתייעלות שנדרשה מהם בהסכם הקודם שנחתם עמם ב־2013, שלפיו התנהל הענף עד כה. ההסכם חייב אותם בהפחתת מחיר המטרה ב־5 אגורות בשנה, כך שמחיר המטרה ממילא היה יורד ב־23 אגורות לאורך חמש שנים. המשמעות היא שהרפתנים חסכו לעצמם ירידה נוספת במחיר המטרה, שהיתה מתבצעת מאליה במסגרת ההסכם הישן. המנצח הגדול מהורדת המכסים הוא כחלון, שהצליח לרשום את המהלך לזכותו.

ההחלטה לפצות את הרפתנים ב־450 מיליון שקל מהווה, מטבע הדברים, ניצחון לרפתנים - אולם רק לחלקם. מהצד השני, מדובר במכת מוות לרפתנים ברפתות משפחתיות עם עשרות בודדות של פרות. אלה יקבלו פיצוי וייאלצו לחפש תעסוקה אחרת. מנגד, הקיבוצים והמושבים הגדולים יקנו מהם את המכסות ויתחזקו עוד יותר.

הפחתת המכסים צפויה להוביל גם את המחלבות הגדולות להיכנס לתחום כיבואניות. ככל שיחלפו השנים, המחלבות יבחנו מחדש עד כמה כדאי להן לייצר גבינות קשות בישראל. כשזה יקרה, כחלון ונציגי הרפתנים כבר לא יהיו שם כדי לתת תשובות למאות העובדים שייפלטו מהענף.

מימין: שר האוצר משה כחלון, שר החקלאות אורי אריאל ומזכ"ל תנועת המושבים מאיר צור, אתמול. מיהרו להשיק כוסות חלב צילום: אוהד צויגנברג

אולי כעת כחלון יתפנה לבחון את רווחיות מכוני התערובת שנשלטים בידי הקיבוצים, שנהנים גם ממכירת המזון לבהמות לרפתנים וגם ממחיר המטרה, שמושפע בעיקר מאותן תערובות.

הבעות הפנים של המשתתפים במסיבת העיתונאים אתמול אמרו הכל. את הרפתנים, שהבינו שגזרו קופון לטווח הקצר אך ריסקו את הענף בטווח הארוך, אפפה עננת עגמומיות. גם ראשי אגף תקציבים, שנדרשים להתעלם משורש הבעיה בענף ולספק פתרון זריז, לא נראו שמחים במיוחד.

כחלון, לעומתם, שפע חיוכים. עוד לפני שתיאר את מהות ההסכם, הוא הקפיד להבהיר שהוריד את תנובה על הברכיים ולא שכח להבטיח חיסכון של מאות שקלים למשפחה. מבחינתו, הוא הגיע לשני ההישגים שאחריהם רדף בטיפולו במשבר שפקד את ענף החלב בחודשים האחרונים: רצון להצטייר כדמות המגנה על הציבור מפני התייקרויות וסגירת חשבונות עם תנובה שהעזה לקרוא עליו תיגר.

כחלון גם הרוויח מהסיפור הזה חבר חדש למפלגתו: יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים מאיר צור, שהצטרף באוגוסט לכולנו.

מאחורי ההצהרות של כחלון על שחר של יום חדש בענף מתחבאת החמצה של הזדמנות לבצע רפורמה אמיתית ועמוקה במשק החלב. מילא זה, הציבור גם לא צפוי לראות שינוי משמעותי במחירים בשנים הקרובות. הפחתת המכסים תוביל להגברת היבוא, אולם מדובר רק במוצרים עם חיי מדף ארוכים כמו גבינות קשות. מחירם של החלב הטרי, היוגורט והגבינות הרכות ימשיך להתבסס על מחיר המטרה הגבוה. וכן, במסגרת ההסכם נקבע כי מחיר המטרה ירד, אולם הפחתה של כמה אגורות בשנה לא באמת תשנה את מחיר המוצרים.

מחיר המטרה אמור לרדת כבר בינואר ב־14 אגורות, אולם בשנתיים האחרונות הוא טיפס בהדרגה בלי שמחירי מוצרי החלב שבפיקוח יעלו. התוצאה היא שבעקבות התחשבנות בין המחלבות לרפתנים, המחיר לצרכן ירד רק בעוד כשנה וחצי.

המתווה האבוד

לפני חמישה חודשים ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו מיועצו הכלכלי אבי שמחון להציע רפורמה במשק החלב. שמחון חזר עם מסר ברור: יש לפתוח את שוק החלב לחלוטין, לבטל את כל התמיכות וההסדרות, את מכסות הייצור ואת המכסים. רק נסיגה מוחלטת של הממשלה, קבע שמחון, תצמצם את העיוות בענף ואת הפגיעה המתמשכת בצרכן.

לפי דו"ח של OECD, משק החלב הישראלי הוא הכי לא יעיל מקרב מדינות המערב ו"התמיכות בחקלאים ממסות בפועל את הצרכנים". לפי שמחון, מצב זה מייצר פער מחירים של יותר מ־25% בין ישראל לאירופה.