כך נפל משרד התחבורה לתוך פרצת מס – והאופנוענים ישלמו על כך

האם משרד התחבורה נפל שלא במתכוון פרצה בתחום מסי הקנייה? ייתכן שכן ומעניין מתי רשות המסים תעלה על העניין.

כיום, רוכבי אופנועים וקטנועים נחשבים בישראל למעין מיעוט נרדף, גם בעיני עצמם וגם, למען האמת, מפני שבהיבטים רבים הם אכן כאלה. מחד, אופנועים וקטנועים נחשבים לחולצי פקקים, כלומר לכאלה שאינם תופסים מקום רב על הכביש, לא עומדים בפקק, לא מזהמים כמו מכונית. מאידך, הם מעורבים בתאונות דרכים ולכן עלויות הביטוח שלהם גבוהות יותר. על אופנועים וקטנועים מוטל כיום מס קנייה, בדיוק כפי שמוטל על כל רכב מנועי המשווק בארץ ומיועד לנסוע על כביש ציבורי. המיסוי שמוטל על אופנועים מחושב לפי הספק המנוע אשר נמדד בקילוואט. שיעור המס הנמוך ביותר שמוטל על אופנוע הוא בסביבות 40%. שוק האופנועים והקטנועים הישראלי מקרטע זה שנים ושיעור המינוע של רכב דו גלגלי בישראל רחוק שנות אור מן הנהוג בעולם, כפי שאגב גם שיעור המינוע הכללי במדינת ישראל.

מחאת האופנוענים צילום: גיא אסיאג

כאן נשאלת השאלה – מה צריך לעשות כדי לרכב על אופנוע בישראל? התשובה מאוד פשוטה: אם ברצונכם לעבור מבחן תיאוריה, עליכם להיות בני 15 וחצי. נכון, מדובר ברישיון מסוג A2, כלומר רישיון לאופנוע שמצויד במנוע שמפיק עד בערך 15 כוחות סוס, אבל כדי להגיע לחוף הים לא צריך הארלי דייוידסון. משם הדרך לרישיון קצרה. טכנית, צעיר בן 16 ויום יכול לעבור מבחן רישוי ולעלות על טוסטוס או על אופנוע בעל מנוע יחסית חלש.

האופניים החשמליים מחכים בפינה 

עד כאן הכל טוב, הכללים ברורים. רוכבי האופנועים משלמים מס קניה וביטוחיים מכיוון שאופנוע מיועד לבני 16 ומעלה, נוסע בכביש, מעורב בתאונות דרכים וכיוצא בזאת. אך מה קורה כאשר מוצר מקביל שכלל אינו ממוסה הופך בן לילה, לפי הגדרת החוק, לכמעט שווה ערך לאופנוע?

ובכן, זה בדיוק מה שעשה שר התחבורה, ישראל כץ: בהודעה של משרד התחבורה מלפני פחות מחודשיים הודיע השר על שורה של צעדים המיועדים להגבלת רוכבי האופניים החשמליים – שבפועל הופכים את האופניים החשמליים לכמעט אופנוע לכל דבר: מגיל 16 ומעלה? בהחלט. חדי עין יבחינו כמובן שחלק ניכר מהרוכבים גם בימים אלה, בעיקר אלה שמתחת לגיל 15, כנראה לא ממש קראו את הוראותיו של שר התחבורה, אבל חוק זה חוק. גם באשר לרכיבה בכביש - אותו סיפור: הרוכבים על אופניים חשמליים מחויבים בחבישת קסדה. כמו רוכבי אופנוע חשמלי. ועוד נקודה חשובה במיוחד: על פי חוק, רוכבי אופניים חשמליים מחויבים כעת לרכוב אך ורק בכביש. וגם לעבור מבחנים ולימודים שבעצם מכפיפים אותם לאותו "ספר חוקים" לו כפוף רוכב אופנוע, כי בעצם האופניים החשמליים הם כלי שנע בכביש הציבורי בדיוק כמו אופנוע.

אופניים חשמליים צילום: דנה קופל

אז מה ההבדל בין אופניים חשמליים לאופנוע? התשובה טמונה במהירות: על פי אותו חוק שקובע שגיל הרוכב הוא 16 וכיוצא בזאת, מהירותם של האופניים החשמליים מוגבלת ל-25 קמ"ש. זאת בעוד שנער בן 16 שחמוש בקטנוע יוכל ביום טוב להגיע לכ-60 קמ"ש. בעיר, שטח המחיה הטבעי של הקטנועים, זה לא ממש משנה: כולם משתחלים במכוניות בפקק במהירות של כ-20 קמ"ש במקרה הטוב. כלומר: בשורה התחתונה, משרד התחבורה הפך את האופניים החשמליים כמעט לשווי ערך לחלוטין לקטנוע.

כאן נשאלת שאלה: כמה מס קנייה מוטל על זוג אופניים חשמליים? התשובה: אפס. בעוד שמס הקנייה על אופנועים וקטנועים מתחיל, כאמור, בכ-40%. במשרד התחבורה לא מהססים להתגאות בעובדה שהאופניים החשמליים מהווים פתרון תחבורתי ואכן, לפי נתוני רשות המסים בשנים 2014 עד 2017 יובאו ארצה לא פחות מ-257 אלף זוגות אופניים חשמליים. לא תהיה זו טעות להניח שחלק ניכר מהאופניים האלה משמשים בני 16 ומעלה – שכעת מחויבים לרכוב על הכביש בתנאים דומים לאה של רוכבי האופנועים. אלא שהנטל יהיה חד צדדי: רוכבי האופניים יהיו מעורבים, כמובן, בתאונות, אך רוכבי האופנועים ישלמו ביטוח גבוה. רוכבי האופניים יגדשו את הכבישים, אך רוכבי האופנועים ישלמו מס קנייה. רוכבי האופניים לא ממש יקפידו על התחזוקה, אך רוכבי האופנועים יעברו פעם בשנה טסט, שלאחרונה הפך ליותר קשה.

מדוע מי שקונה מוצר שהוא במהותו אופנוע, כי כך גזר שר התחבורה, לא ישלם מס והנטל ייפול על האופנוענים? אל תחפשו תשובות במשרד התחבורה, גם מלכתחילה יצרו את המצב הבלתי אפשרי של רוכבי אופנועים ללא רישוי, ללא כללים וללא חוקים ולא ממש יודעים כיצד להתמודד עם הנגע.