חמאס ניצח על אימפריית הטרור של עזה כל הדרך להפסקת אש

הפסקת האש השברירית בגבול רצועת עזה לא הפתיעה איש. חמאס לא היה מעוניין בעיתוי הנוכחי במלחמה כוללת עם ישראל. על כך העיד מפורשות מנהיג הארגון ברצועת עזה יחיא סינוואר בדברים שאמר במהלך ראיון לעיתון איטלקי בחודש שעבר.

ואכן, התגובה של חמאס מיום שלישי, למרות שהיתה המסיבית ביותר מאז צוק איתן, הקפידה להישאר ב"גבולות הגזרה" - קרי יישובי העוטף ועד אשקלון. בחמאס האמינו כי המסר הזה של שמירה על כללי המשחק שנוצרו בשטח מאז מארס 2018 - הימנעות מהרחבת הירי לעבר אשדוד ובאר שבע (ומעבר לכך) - ייקלט על ידי ממשלת ישראל.

זו גם הסיבה שחמאס הצהיר לכל אורך יום שלישי כי הוא מעוניין להגיע להפסקת אש ולחזור לשיחות על ההסדרה. מסרים ברוח דומה העבירו ראשי חמאס למתווכים המצריים במהלך היממה האחרונה. על רצון חמאס הכריז בגלוי גם המנהיג איסמאעיל הנייה שהצהיר ביום שלישי אחר הצהריים כי אם ישראל תנצור את האש כך יעשה גם ארגונו.

משוואת הרתעה מול ישראל

הסבב הנוכחי שהחל בלילה שבין ראשון לשני עם גילוי הכוח הצה"לי שפעל בדרום הרצועה הבליט מחדש את יכולת השליטה המוחלטת של חמאס בייחוד בזירה הצבאית. בעבר, טען חמאס כי אינו יכול לשלוט על "הארגונים הסוררים" שלוקחים יוזמה ויורים לעבר ישראל, אולם מאז החל מטר הרקטות ביום שני בשעה 16:30 הפגין חמאס שליטה מלאה.

במהלך 2017 התחולל שינוי משמעותי בתוך חמאס עם חילופי הגברא שמיצבו את יחיא סינוואר כאיש החזק של הארגון ברצועת עזה. סינוואר הוא מנהיג קיצוני בדעותיו כלפי ישראל אך עם זאת מחושב ופרגמטי. כשחמאס יצא לסבב ההסלמה הנוכחי שהחל בעצם בחודש מרץ בעקבות הסנקציות של הרשות הפלסטינית, סינוואר סימן את היעד העיקרי - שבירת המצור באמצעות המסלול הדיפלומטי (פיוס והסדרה).

במקביל, כמי שצמח מתוך הזרוע הצבאית, סינוואר לא זנח את האופציה הצבאית, אלא להפך. חמאס המשיך להתעצם ולנסות לשדרג את האמצעים העומדים לרשותו (דאונים, יחידה ימית למשל) בשורה של ניסויים ותרגילים.

חמאס ניצל את "צעדות השיבה" כדי לשלח את פעיליו החמושים לפגע בחיילי צה"ל וניכס לעצמו את טרור התבערה. כל זאת מתוך הנחה כי פעילות זו לא תוביל לעימות כולל עם ישראל. במקביל הכריזו בזרוע הצבאית שוב ושוב כי יישמו את משוואת ההרתעה מול ישראל: כל פעולה ישראלית ברצועה תיענה בירי טילים לשטח הישראלי. מבחינת חמאס, שימור ההרתעה מול ישראל הוא נדבך חשוב במאמצים להגיע להסדרה ולסחוט הסכמות ישראליות להקלות על רצועת עזה.

בעשור האחרון מאז השתלט חמאס על רצועת עזה היא הפכה לאימפריית טרור שכוללת לפחות 50 ארגונים חמושים. לא תמיד יש זהות אינטרסים בין שלל הארגונים, אך בסופו של יום מי שמנצח על הפעילות הוא ארגון חמאס, באמצעות הזרוע הצבאית שלו, עז א־דין אלקסאם.

בניין הרוס בעקבות תקיפה של צה"ל בעזה צילום: איי אף פי

 

קומנדו ערוך לחטיפות

הזרוע הצבאית של חמאס היא ארגון הטרור הגדול והחזק ביותר ברצועת עזה. בניגוד לגדה המערבית, שם הפעילות האינטנסיבית של צה"ל והביטחון המסכל של הרשות הפלסטינית מצריכה את הזרוע הצבאית לפעול באמצעות חוליות ממודרות ונפרדות, ברצועת עזה בנה חמאס ארגון צבאי מסודר. המפקד הכללי הוא מוחמד דף בן ה־53 שניצל מספר פעמים מניסיונות חיסול של צה"ל ומאז הפך למנהיג צללים.

ברצועת עזה פועלת הזרוע הצבאית באמצעות שש חטיבות. בכל חטיבה כזו ישנם כ־3000 חמושים ולכן לפי הערכות מספר אנשי הזרוע הצבאית שם עולה על 20 אלף. יחיא סינוואר בעברו שימש כמפקד החטיבה באזור ח'אן יונס - רפיח.

במהלך השנים הקימה הזרוע הצבאית מספר יחידות. בין היחידות הללו ניתן להזכיר את יחידת הקומנדו המיוחדת שאחראית לניסיונות ההסתננות לשטחים שונים בישראל ולחטיפת אזרחים וחיילים ישראלים.

יחידה נוספת שעלתה לכותרות בשנים האחרונות היא יחידת ההנדסה האחראית על פיתוח אמצעי הלחימה וחפירת המנהרות. מי שעובדת שעות נוספות בימים האחרונים היא יחידת הארטילריה של עז א־דין אלקסאם שאחראית על ירי הרקטות ושאר אמצעי הלחימה לעבר ישראל ועל פיתוח הטילים.

האופרציה הצבאית האדירה הזו של חמאס מצריכה משאבים כספיים רבים. לפי הערכות, תקציבה השנתי של הזרוע הצבאית של הארגון נעה סביב 100 מיליון דולר בשנה כשחלק מהתקציב מגיע באמצעות סיוע מחו"ל ממדינות כמו איראן וקטאר.

נפילת רקטה על חממה במושב יבול צילום: חיים הורנשטיין

 

הכוח השני בעוצמתו

הג'יהאד האסלאמי הוא הארגון השני בגודלו ובחשיבותו ברצועת עזה. מנהיג הג'יהאד האסלאמי הוא זיאד אלנח'אלה אשר החליף את רמדאן שלאח.

בניגוד לחמאס שנהנה מתמיכה עממית מצד חלקים של האוכלוסייה הפלסטינית, הג'יהאד האסלאמי הוא ארגון שנוצר בצלמה ובדמותה של איראן למרות שמדובר בארגון סוני.

הזרוע הצבאית של הארגון הזה - פלוגות ירושלים - הוא הכוח הצבאי השני בעוצמתו ברצועה. לפי הערכות, מספר המחבלים השייכים לפלוגות ירושלים נע בין 8,000 ל־10,000. הארגון סר למרותה של טהראן שלה יש אינטרס ברור להסלים את העימות עם ישראל.

עם זאת, לאורך העשור האחרון דאג הג'יהאד האסלאמי ליישר קו עם חמאס ביחס לעימותים עם ישראל גם כשהיחסים בין שלטון האייתולות לבין חמאס התקררו על רקע המלחמה בסוריה. עיקר התקציב של הג'יהאד האסלאמי מגיע מאיראן ולפי הערכות הוא נהנה מסכום של 70 מיליון דולר, שחלק ניכר ממנו מועבר לזרוע הצבאית. בשנים האחרונות בשל חיכוכים שנוצרו עם הארגונים הסונים, הקימו איראן וחיזבאללה ארגון טרור שיעי ברצועה בשם א־סאברין. לפי הערכות ארגון זה מונה כאלף לוחמים והוא מונהג על ידי מפקדים לשעבר בג'יהאד האיסלאמי. האב הרוחני של א־סאברין הוא שיח' מוחמד ג'ודה ומזכ"ל סאברין הוא הישאם סאלם.

התמחות במטעני צד

גדודי נאסר סלאח א־דין (ועדות ההתנגדות העממיות) הוא ארגון שהוקם במהלך שנת 2000 על ידי פורשי פתח שהביעו אכזבה מתהליך אוסלו. מנהיג ועדות ההתנגדות הוא איימן אלשאחאניה. הזרוע הצבאית של הארגון - גדודי נאסר סלאח א־דין הפעילה ברצועת עזה כוללת כמה אלפי לוחמים. בשנים האחרונות הצליחה ישראל לחסל מספר פעמים מפקדים בכירים בארגון זה.

ברשות הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות נשק רקטי אך היא מתמחה בעיקר בהכנת והטמנת מטעני צד רבי עוצמה וכן במארבים ובירי נ"ט. בעבר נטען כי ארגון זה מאומן וממומן על ידי חיזבאללה. עם זאת, הארגון נחשב כיום מקורב לחמאס וסר למרותו.

עוד ארגוני טרור בולטים הפועלים ברצועה ולהם כוח רקטי אותו הם מפנים כנגד ישראל הם גדודי אבו עלי מוסטפא (החזית העממית) וגדודי ההתנגדות העממית (החזית הדמוקרטית) וזאת בנוסף למספר ארגונים אסלאמיסטים.

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com