היועמ"ש: קיים קושי בכך שהצעת הקיצוץ הרוחבי הוגשה רק במוצ"ש
אביחי מנדלבליט סבור כי הצעת ההחלטה שהגישו נתניהו וכחלון היא בעלת השלכות תקציביות כבדות משקל, וכי צריך לתת לשרים זמן לבחון את החלופות. למרות הביקורת, הוא סבור כי אין מניע להעלות את ההצעה היום
בעמדה שהעביר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בנוגע לקיצוץ הרוחבי שהוגש על ידי נתניהו וכחלון למימון התוספת לשוטרים ולסוהרים, ציין מנדלבליט כי "הצעה זו הוגשה לממשלה והועברה אל השרים היום, במוצאי השבת, ערב ישיבת הממשלה. מדובר בהצעת החלטה שיש לה השלכות תקציביות כבדות משקל על כלל משרדי הממשלה ומטבע הדברים צפויה להיות לה השלכה ניכרת גם על השירותים לציבור שממומנים בידי משרדי הממשלה".
לדבריו "בנסיבות אלו ברי, שקיים קושי בכך שהצעת ההחלטה הוגשה ערב ישיבת הממשלה, שכן היא מקשה על השרים לבחון אותה לקראת ישיבת הממשלה ולהתייחס לתוכנה. כמו כן יצוין שהצעות מעין אלו שעניינן קיצוץ רוחבי משמעותי מצריכות פרק זמן ארוך יותר לצורך בחינת השלכות הקיצוץ לרבות הצגת חלופות בידי השרים".
- בשבוע הבא: כחלון ונתניהו יחליטו האם לבצע קיצוץ רוחבי של 2.2 מיליארד שקל
- כחלון ונתניהו מציגים: 72 שעות של הפקרות תקציבית
- השוטרים יקבלו תוספת לשכר - הציבור הרחב ישלם את המחיר
למרות הביקורת הקשה, מנדלבליט סבור כי אין מניעה להעלות את ההצעה לקיצוץ רוחבי לאישור היום, שכן תקנון הממשלה קובע כי למרות שהעלאת נושאים לסדר היום של ישיבות הממשלה ביום ראשון צריכות להיות מופצות עד יום רביעי בצהריים ראש הממשלה יכול להרשות חריגה לפי הצורך.
כמובן שכאן עולה השאלה מה הצורך הדחוף לאשר את הקיצוץ של נושא שכבר חודשים נידון בין המשרדים. אחת הטענות היא כי כחלון מבקש לדחוף באמצעות הפלונטר החדש את נתניהו לבחירות.
הצעת הקיצוץ של האוצר קובעת כי יקוצץ 1.35% מתקציב המשרדים כבר ב-2019 וכן 2% ב-2020, כאשר המשרד לביטחון פנים ייאלץ להתמודד עם קיצוץ כפול בכל אחת מהשנים. זאת כדי לממן את התוספות לשוטרים שעומדות על 22 מיליארד שקל עד 2035.
בעיה נוספת שמעלה היועמ"ש היא כי התובעים בהליכים המשפטיים שהובילו להחלטת הממשלה על התוספת בשכר הם בודדים במספרם. ואילו החלטת הממשלה קובעת כי הסיכום המגדיל את השכר במונחים נומינליים וללא הפרשי ריבית והצמדה יבוא לצד התחייבות כי לפחות 95% מהזכאים לא יבואו בתלונות ועתירות נוספות בנושא. אלא שלטענת היועמ"ש, "קיים סיכון שאנשי כוחות בטחון או גמלאים שיסברו כי הסדר הפשרה פוגע בהם, יתנגדו להסדר ויגישו תביעה נגד המדינה לתשלום מיידי של תוספת היעדר הביטחון התעסוקתי ללא פריסה, וכן לתשלום הפרשי ההצמדה והריבית. התממשות הסיכון להגשת תביעה טומנת בחובה פוטנציאל להפסד בהליך וכפועל יוצא מכך להגדלת העלות התקציבית. ככל שתינתן הסכמה מראש למתווה של שיעור גבוה יותר של עובדים או משרתים, כך הסיכון המשפטי יקטן".