ב-OECD מזהירים: הצמיחה בישראל תתמתן, הממשלה תתקשה לעמוד ביעד התקציבי

הצמיחה במשק צפויה להתמתן קלות עד סוף 2020 והגירעון התקציבי הצפוי גבוה מדי, כך קובע ארגון ה-OECD בפרק המתייחס לישראל בתחזית הכלכלית שהוא מפרסם היום (ד'). לפי הדו"ח, תחזית הצמיחה של ישראל במחירים קבועים ב-2018 היא 3.6%, ב-2019 - 3.5% וב-2020 - 3.3%. זאת לעומת צמיחה של 3.4% בשנת 2017 ו-4% בשנת 2016.

כלכלני ה-OECD, הארגון הכלכלי החשוב ביותר לצד קרן המטבע הבינלאומית, לא "קונים" את ההסברים של שר האוצר, משה כחלון, לפיהם המשק הישראלי מעולם לא היה במצב טוב יותר ואין שום בור בתקציב. כך, במקומות רבים ושונים בדו"ח הם מציינים כי המדיניות הכלכלית של כחלון "איננה בת-קיימא". לפי הארגון, הגדלת ההוצאה הממשלתית, שהתבססה בחלקה על הכנסות חד פעמיות ממסים, תקשה על הממשלה לעמוד ביעדיה התקציביים.

כלכלני הארגון גם מעבירים מסר ברור לפרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל הנכנס, לפיו על בנק ישראל לשקול להעלות בהדרגה את שיעור הריבית (0.1%). תחזית גירעון הממשלה הרחבה (הכוללת את השלטון המרכזי ואת השלטון המקומי) מתוך התמ"ג ל-2018 היא 3%, ל-2019 - 3.2% ול-2020 - 3%. זאת לעומת 1% ב-2017 ו-1.4% ב-2016.

בדו"ח התחזית הכלכלית השני שמפרסם השנה ה-OECD, נכללים ניתוחים ותחזיות לגבי כל אחת מ-36 הכלכלות החברות בארגון.

מקור: בנק ישראל OECD

ב-OECD צופים עוד שהמדיניות הפיסקאלית המרחיבה, לצד שיעורי הריבית הנמוכים, יגדילו את הביקושים המקומיים. עוד צופים כי האינפלציה תצמח לכיוון מרכז טווח היעד של בנק ישראל (1%-3%). תחזית האינפלציה ל-2018 היא 0.9%, ל-2019 ול-2020 - 1.4%, זאת לעומת 0.2% ב-2017 ו-0.5% בשנת 2016.

בארגון ממליצים לבצע קיצוצי תקציב והעלאות מסים. "הגירעון התקציבי המתוכנן גבוה מדי לשלב זה של המחזור", נכתב בדו"ח, "יידרש ייצוב פיסקאלי ממושך על מנת להפחית את החוב הציבורי ביחס לתמ"ג ועל מנת להשאיר מספיק מרחב לתמרון בהאטה הכלכלית הבאה במשק. עם עלייתה של האינפלציה בחזרה לטווח היעד בשעה ששיעור האבטלה נמוך, על הרשויות המוניטאריות בישראל לשקול להעלות בהדרגה את הריבית האולטרה נמוכה הנוכחית". לפי הארגון, העלאת הריבית הצפויה תסייע להאט את הצריכה הפרטית ואת הגידול בהשקעות. התחזית היא שהביקושים המקומיים יפחתו בהדרגה ושיעור האבטלה יגדל באיטיות ויתייצב על רמה ארוכת טווח.

הממשלה תתקשה לעמוד ביעדיה הפיסקאליים

הצמיחה הבסיסית במשק נשארה חזקה למרות האטה זמנית באמצע השנה, וההשקעות בדיור צנחו יחסית מהר, בעוד השקעות אחרות וביקושי הצרכנים נשארו יציבים, כך נכתב בדו"ח. שיעור האבטלה הגיע אמנם לשפל, אך לפי ה-OECD, הוא אינו ממשיך להצטמצם עוד. התחזית לגבי שיעור האבטלה ב-2018 היא 4%, ב-2019 וב-2020 - .4.1%, זאת לעומת 4.2% ב-2017 ו-4.8% ב-2016.

נגיד בנק ישראל הנכנס, פרופ' אמיר ירון צילום: בלומברג, אונ' פנסילבניה

בהתבסס על המחויבויות הנוכחיות של הממשלה, הוצאה ממשלתית גדולה יותר תעצים את הצמיחה לשנת 2018 וכן לשנת 2019, קובע ה-OECD. כאמור, הגידול בהוצאות הממשלה, שתרמו לו בחלקן הכנסות חד פעמיות ממסים (בשנת 2017, בעקבות מבצע מס הדיבידנד וההכנסות מעסקת מכירת מובילאיי) – יקשה על הממשלה ביתר שאת לעמוד ביעדיה הפיסקאליים הנוכחיים, כך מזהיר הדו"ח. 

מקור: בנק ישראל OECD

"ב-2019, הפיתוח של שדות גז טבעי חדשים צפוי לצמצם את יבוא האנרגיה ולהמריץ את המאזן המסחרי", נכתב בדו"ח, "בסך הכל, כוחות אלה יתמכו בצמיחת התמ"ג, שלמרות זאת יפחת בהדרגה לכיוון רמות יותר בנות-קיימא. התעצמותם של מתחים גיאופוליטיים באזור ישקפו סיכון לתחזית, בעוד שפיתוח מהיר יותר מהצפוי של שדות גז ועסקאות חדשות של יבוא גז, יוכלו להגדיל את צמיחת התמ"ג".

ה-OECD חוזר גם בדו"ח זה, כמו בדו"חותיו הקודמים, על הצורך ביישום רפורמות מבניות שיגדילו את שיעור השתתפותן של האוכלוסיות החלשות בישראל בשוק העבודה ויגדילו את שיעורי פריון העבודה שלהן. "רפורמות כאלה צריכות לכוון לשיפור ההכשרה המקצועית שניתנת לאוכלוסייה הערבית-ישראלית ולאוכלוסייה החרדית", נכתב בדו"ח, "רפורמות נוספות יש ליישם בתחום התפקוד של שוק המוצרים והתפקוד של תשתיות התחבורה הציבורית. אלה יגדילו את הכללתן של אוכלוסיות אלה בחברה".

עוד יש לקדם מדיניות שתסגור את פערי השכר בין גברים ונשים בישראל, וב-OECD מציעים לעשות זאת למשל באמצעות עידודן של יותר נשים להשתתף בלימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה, הן במסגרת ההשכלה התיכונית והן במסגרת ההשכלה הגבוהה.

ומה בעולם?

הצמיחה העולמית צפויה להאט מ-3.7% ב-2018 ל-3.5% ב-2019-2020. "הכלכלה העולמית מנווטת דרך מים לא קלים", נכתב על ידי ה-OECD, "צמיחת התמ"ג הגלובלית חזקה אך כבר הגיעה לשיא. במדינות רבות האבטלה נמוכה בהרבה מהרמות שהכרנו לפני המשבר העולמי והאינפלציה נותרה פושרת. עם זאת, הסחר העולמי וההשקעות כבר מאטים בעוד שמספר רב של ככלכלות מתעוררות חוות בריחת הון והיחלשות של המטבע שלהן. קובעי המדיניות יצטרכו לנווט את הכלכלות שלהם בזהירות לעבר צמיחה בת קיימא, אם כי איטית יותר".